New-Tech Magazine | April 2026 | Digital Edition

רשות החדשנות קרדיט תמונת כותרת: « אחת הדוגמאות לכך היא מרכז לביו־התקנים מבוססי צ'יפים, שמוקם בהובלת התעשייה האווירית - שמביאה לתחום יכולות הנדסיות ואינטגרטיביות בפיתוח מערכות מורכבות - ובשיתוף גורמים נוספים. המרכז מיועד לספק שירותי מחקר ופיתוח, תכנון וייצור אבי־טיפוס עבור חברות ומוסדות מחקר. לצד זאת, הוקם מרכז מולטי־אומיקס בטכניון, המשלב תחומים כמו גנומיקה, פרוטאומיקה ומיקרוביום, ומאפשר לראשונה בישראל מחקר אינטגרטיבי רחב היקף. המרכז כולל גם שילוב של מערכות מידע וניתוח מבוססות בינה מלאכותית. התמונה הכוללת ברורה: מדובר בהשקעה בתשתית שתאפשר סקייל - לא רק מחקר. מהמעבדה לשוק: איפה זה כבר קורה לצד התשתיות, ניכרת גם פעילות עסקית הולכת וגדלה. חברות בתחום משתמשות בכלים של ביו־ קונברג'נס כדי לקצר תהליכי פיתוח, לשפר יעילות ייצור ולהפחית עלויות. בתעשיית המזון מדובר, בין היתר, בגידול תאים לייצור חלבונים; ברפואה - בפיתוח טיפולים מדויקים יותר; ובתעשייה - במעבר לתהליכי ייצור ביולוגיים במקום כימיים. המשותף לכל הדוגמאות הוא מעבר מגישה ניסויית לגישה מתוכננת יותר, המבוססת על נתונים וחישוב. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בתהליך, ורבות מהחברות עדיין נמצאות בשלבים מוקדמים יחסית. בלב התהליך AI אחד המאפיינים המרכזיים של התחום הוא השימוש הגובר בבינה מלאכותית. ביו־קונברג'נס נשען על היכולת לנתח כמויות הוא AI עצומות של מידע ביולוגי – תחום שבו רכיב קריטי. מערכות אלו מאפשרות לזהות דפוסים, להציע כיווני פיתוח ואף לייעל תהליכי גילוי תרופות. AI במובן זה, התחום מתחבר ישירות לעולם ה־ : לא רק אלגוריתמים, אלא גם infrastructure דאטה, כוח חישוב ותשתיות ענן.

רשות החדשנות קרדיט:

«

לייצר מסלולים שיקלו על המעבר ממחקר ליישום. פיילוטים רגולטוריים לצד מסלולי ליווי ייעודיים נועדו להתמודד עם אחד החסמים המרכזיים של התחום – המעבר משלב הפיתוח לשוק. המשמעות אינה בהכרח קיצור מיידי של תהליכים, אלא יצירת ודאות - מרכיב קריטי עבור יזמים ומשקיעים. לצד ההתקדמות, חשוב להכיר גם את המגבלות. פיתוחים ביולוגיים נוטים להיות איטיים ויקרים יותר מעולמות התוכנה. המעבר מניסוי למוצר מסחרי כולל שלבי ייצור מורכבים, ניסויים ממושכים ואישורים רגולטוריים. זהו תחום שבו קשה לפעול בגישת “לזוז מהר ולתקן תוך כדי תנועה”. בין יתרון להזדמנות הדו"ח מציג את ישראל כמדינה בעלת יתרון יחסי: שילוב של מדעי חיים, יכולות הנדסיות ויכולת חישוב גבוהה, לצד קשרים הדוקים : Reality check לא עולם של תוכנה

יחסית בין אקדמיה לתעשייה. עם זאת, התחרות אינה מקומית. מדינות רבות משקיעות סכומים גדולים יותר ומקדמות תוכניות דומות. השאלה אינה רק האם ישראל מובילה, אלא האם תוכל לשמר את היתרון לאורך זמן. הון אנושי: תנאי הכרחי תחום הביו־קונברג'נס דורש כוח אדם רב־תחומי - ביולוגים, מהנדסים, אנשי תוכנה ומומחי רגולציה. בהתאם לכך, חלק מהמאמץ מופנה להכשרות ייעודיות ולפיתוח כוח אדם מותאם, מתוך הבנה שבלי אנשים מתאימים - גם תשתיות והשקעות לא יספיקו. בסופו של דבר, התחום עדיין נמצא בשלבי התגבשות, אך כבר עבר את שלב הרעיון. השאלה הגדולה אינה האם ביו־קונברג'נס ימשיך להתפתח, אלא האם יצליח להפוך לבסיס תעשייתי רחב - כזה שייצר ערך לאורך זמן. קרדיט: על בסיס דו"ח התוכנית הלאומית לביו־ קונברג'נס של רשות החדשנות, עם הרחבות מערכתיות

רגולציה: ניסיון לצמצם חסמים

תחום הביולוגיה מזוהה בדרך כלל עם רגולציה מורכבת, אך במסגרת התוכנית נעשה ניסיון

New-Tech Magazine l 32