גושפרתה - גיליון 959

מסע גו היישוב שלי

להוצאות כלכליות גדולות. בשנה זו הוקמו היסודות למפעל התיישבותי החדש: הונחו יסודות לרפת, נרכשה מכונית משא לקשר רציף עם ירושלים, והחברים החלו להכשיר את האדמה. בט"ו בשבט של אותה השנה החליטה קק"ל לנטוע יער סביב כפר עציון על שם הרב מאיר בר-אילן - מראשי קק"ל ונשיא תנועת המזרחי. בכפר עציון התקיימה חגיגה גדולה שאליה הוזמנו נציגי המוסדות הלאומיים, ראשי הפועל המזרחי, ורבים מחברי הקבוצה. במעמד זה הקריא שלום קרניאל, מראשי קבוצת אברהם וממנהיגיה הרוחניים, את מגילת הנטיעה: בעזהי"ת, קבוצת-אברהם - כפר-עציון, כ"ו בשבט תש"ד בעשרים ושישה בשבט, ה' אלפים תש"ד, בשנה החמישית למלחמת-העולם השנייה, בגמר שנה אחת לעלייתנו לכפר-עציון ניגשים אנו, חברי קבוצת-אברהם של הפועל-המזרחי, לנטוע עצי-פרי ועצי-יער בכפר-עציון, לקיים את צווי התורה ’וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל', ו'לא תהו בראה לשבת יצרה'. בזמן שנחלי-דם של אחינו המעונים נשפכים כמים והעולם מתבוסס בדמיו, הגענו הלום כדי לבנות ולנטוע ולהכות שורשים עמוקים בהרי- יהודה. בנטיעות אלו פתח חדש לגאולתנו ולפדות נפשנו. תלושים היינו בגולה והתלישות הייתה המחלה האיומה של עמנו בניכר. לשורשיות אנו זקוקים, לאחיזה איתנה באדמת המולדת, וזאת העבודה שאנו עושים במקום הזה. העצים האלה שאנו נוטעים היום לסמל יהיו לנו, סמל לדרכנו כחלוצי האומה, אות-ברית עם אדמת המולדת - ’כי האדם עץ השדה'. השורשים העמוקים של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות דבוקים בעולם המעשה; בבניין, בנטיעה ובעבודה. הענפים הגבוהים שיתרוממו אל-על יעוררו אותנו כלפי מעלה, לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת- חיים. זאת הדרך של אבותינו הקדמונים וזו דרכנו כחלוצי תורה-ועבודה. מלפני אלפיים שנה היו ההרים מסביב הומים מרינת העצים ומצהלת החיים. היום הם עומדים קרחים בשִממונם. עם עלייתנו לכפר-עציון נשבענו: לא ננוח ולא נשקוט עד כי נגול את חרפת השממה מעל פני ההרים, ועד כי נכסה אותם במעטה עצי-פרי ועצי-יער אשר ירונו את שירת התחייה. לקיים מה שנאמר - ’וְאַתֶּם הָרֵי יִשְרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְֹאוּ לְעַמִי יִשְרָאֵל

דרישותיהם מהמוסדות המיישבים, בהן: רכישת אדמות בהיקף משמעותי סביב היישוב המוצע, הסדרת מי שתייה ותקציב הולם להתמודד עם הקשיים. אך יוסף ויץ לא הרפה. באחת הפגישות אמר לחברים: ”לא להתיישב בהר זה כמו לשלול את החזון הציוני... עלינו להתיישב בהרי חברון וירושלים, ערש העם היהודי ומלכות בית דוד ובתי היוצר של נביאי ישראל. תעלו להר כמאמינים בני מאמנים ותצליחו"! בסוף האספה הוחלט כי הקבוצה תשגר ’מרגלים' לתור את הארץ, וכך יצאה משלחת של חמישה-שישה חברים מאזור כפר פינס אל הר חברון. כשחזרו המרגלים ודווחו על שראו והתרשמו, השתנה המאזן בין התומכים למתנגדים: נימוקים נוספים הצטרפו למחנה התומכים, והם הושמעו תוך כדי הדיונים בחדר האוכל. אחד החברים אמר בהתרגשות: ’אני שומע את קרונות המוות משקשקים לאושוויץ ... רכבות בפולין מובילות את אחינו ואת בני משפחותינו לטבח. בשעה כזאת, אנו, שניצלנו, בוחרים לעצמנו את המקום להתיישבותנו?!' דבריו נגעו בעצב חשוף, והחברים לא עמדו בפני הטיעון החזק. תודעת השואה בערה בליבם. כך התקיימה הצבעה חשאית נוספת. הפעם הוחלט כי בשל ההחלטה הרת הגורל העלייה לקרקע תתבצע רק במקרה של רוב מוחלט - רק אם שני שלישים מן המצביעים יהיו בעד. באספה החליט מזכיר הפנים של הקבוצה, שלמה חיימוביץ, שלא להצביע. בשעה שהוא סופר את הקולות, מגלה חיימוביץ כי חסר רק קול יחיד על מנת שההצעה תזכה ברוב הדרוש, והוא מחליט להצביע בעד העלייה לכפר עציון. בכך מכריע שלמה חיימוביץ את ההחלטה לעלות לכפר עציון ולייסד גוש יישובים בלב השטח המגשר בין ירושלים לחברון! יומיים לפני עליית החברים לקרקע בכפר עציון הם מתבשרים כי פרץ מרד בגטו ורשה. לימים סיפר שלמה חיימוביץ כי הידיעה הגבירה בהם את התחושה כי השביל שבו החליטו לצעוד היה חשוב ונכון. היו חברים שראו במפעל החדש מעין תגובה לצורר הנאצי: ”אנו נפתח בהרי חברון אזור חדש להתיישבות בו נקלוט שרידי השואה שיגיעו אלינו", ואכן כך היה. העלייה לכפר עציון ( עלו אנשי 30.4.1943) ביום כ"ה בניסן תש"ג קבוצת אברהם ואיתם אנשי פלמ"ח אל ההר.

נוטר ליד חומת המגן בקבוצת אברהם - אברהם גבר

"עם עלייתנו לכפר-עציון נשבענו: לא ננוח ולא נשקוט עד כי נגול את חרפת השממה מעל פני ההרים, ועד כי נכסה

אותם במעטה עצי-פרי ועצי- יער"

העלייה למקום התבצעה בחשאי וללא פרסום, על מנת שלא לעורר תגובה מצד השלטון הבריטי וערביי האזור. החברים שעלו לקרקע השתכנו תחילה בבניין ’המנזר הגרמני' שקק"ל רכשה. למעלה משנה הייתה הקבוצה מחולקת: רוב הגברים הכינו את התיישבות בנקודה החדשה, והנשים נותרו עם הילדים בנקודה הסמוכה לכפר פינס. הפירוד בין המשפחות היה קשה וגרם

|

24

פרתה גוש מבית