New-Tech Military Magazine | Q2 2020

אימון בבית הספר תמונת כותרת: « של הצבא האמריקני ללוחמה לא קונבנציונאלית U.S ARMY צילום: כימיות. הציפוי של הבדים בפיתוח החדש , polyethylenimine כלל גם פולימר הנקרא אל הבד באופן MOF אשר מדביק את ה- אחיד". ג'ארד דה קוסט, אחד החוקרים בפרויקט מטעם הצבא האמריקני, סיפר למגזין כי חלק מהמחקר מתמקד גם WIRED בנטרול גז חרדל. בשונה מגזי העצבים , גז החרדל לא פוגע במערכת VX דוגמת ה עצבים אלא גורם לכוויות קשות וחריכה של רקמות עימן הוא בה במגע. נזק נשימתי נגרם בשאיפה של הגז הגורמת נזק לקנה הנשימה והריאות. הטכנולוגיה הזו משולבת כבר באב טיפוס של מסיכות גז חדשות, והכוונה היא לשלבה בעתיד גם במדים עצמם, בדיוק כמו מנטרלי גז העצבים. את המחקר והפיתוח מוביל פרופסור עומאר פראח מאוניברסיטת נורתווסטרן. לאחר הוכחת היכולת בתנאי מעבדה, פנו החוקרים לבדוק את נטרול הרעלנים בתנאי שטח. הבדים שהוטבלו במנטרלי הרעלנים, נמרחו בבוץ, גריז וסולר והורטבו בזיעת אדם. למרבה ההפתעה, הבדים הרטובים בזיעה תפקדו יותר מאלה בתנאי המעבדה. המסקנה הייתה כי ככל שהבד רטוב יותר הוא אפקטיבי יותר. כדי להתמודד עם סוגי הרעלנים השונים, 50,000 פיתחו החוקרים רצפים של כ מהונדסות. המגוון הזה MOF מולקלות מאפשר להרחיב את המחקר גם לכיוונים נוספים, דוגמת קליטה וכליאה של גזים ידידותיים לצורך שימוש מיידי בתנאי שטח. כך למשל אחד המחקריםהואקליטה שתאפשר hydrogen של קליטת אדי גז הטענת תאים חשמליים למערכות ניווט, תצפית והפעלת רחפנים. "המחקר הזה מאפשר למעשה שליטה ", אמר למגזין MOF במבנה מולקולות ה יוזאנג לי, מאוניברסיטת WIRED . "מעבר ליכולת לשחק עם STANFORD הקולטנים ולכוון אותם לחומרים כימיים ספציפיים, הרחבנו את היכולת לקלוט בשטח פנים קטן, הרבה יותר חומרים. ה למשל בנוי בצורת אקורדיון MOF -808 ובעזרת המבנה הזה הוא סופח כמות מים גדולה מאד ביחס לגודלו הפיסי".

צוות החוקרים במעבדה של פרופ' עומר פארח תמונה:

« www.sites.northwestern.edu מתוך צילום

חלקו של לי בפיתוח הוא לחקור את אופן ההצמדה/הדבקה האופטימאלי של המולקולות למדי החיילים. הוא פיתח טכנולוגיית צילום מיוחדת המאפשרת לנתח את אופן הצמדות נוזל המגן לבד. בעזרת צילום מיקרוסקופי רציף ברזולוציה גבוהה, החוקרים יכולים להתחקות, פריים אחרי פריים, בשינוי המתבצע במולקולה בשלב ההצמדות לבגד ובכך לשפר אותה. באחד הניסויים הודגמה היכולת הזו בצילום פעולת המולקולה בשלב קליטה של פחמן דו חמצני.

מאחר ועד כה נבחן חומר המגן על חתיכות בד קטנות, השלב הבא בפיתוח יהיה לבחון את התנהגות החומר על פני המדים עצמם. האם פיזור על פני שטח פנים גדול מוריד או מגביר את יעילות החומר? או עד כמה הוא פוגע, או לא, בגמישות הבד או ביכולת הנידוף שלו. "אני מעריך שבתוך כמה שנים נוכל להכריז על הטכנולוגיה הזו כבשלה", מסכם הפרופסור פארח. "את התשתית המדעית כבר הנחנו, ולכן עכשיו זה עניין של המשך פיתוח והתאמה לצרכים המבצעיים".

מחקר בזיהוי גז עצבים במעבדת הצבא האמריקני ביוטה תמונה: « U.S ARMY צילום:

57 l New-Tech Military Magazine