קשר עין - גליון 242 - ספטמבר 2014

אוולינה דה רוטשילד בירושלים

תמונת מחזור תש"ח של ביה"ס

קשר מי מאחורי השם 25

אותה הגב' אתל לוי שניהלה אותו עד הקמת המדינה. בתקופת גידולו מנה ביה"ס ארבע מאות בנות, ופעלו בו 81 מורים ומורות. את ביה"ס מימנו פילנתרופים מחו"ל. משפחת רוטשילד תרמה 009 לי"ש לשנה. ההקצבה ניתנה במישרין לביה"ס, ולא באמצעות הוועד הלאומי לכנסת ישראל, שהיה הממונה על כל מוסדות החינוך הלאומיים בתקופת המנדט. ביה"ס התנהל באווירה דתית, ובוגריו ניגשו לבחינות .Matriculation London - הבגרות של המנדט הבריטי בהנהלתה של מיסלנדאו התפתח ביה"ס, בעיקר, בזכות קשריה בתקופת המנדט הבריטי עם גנרל סטרוס. היא ניצלה את חילופי השלטון בארץ. ראשי השלטון הבריטי ראו במוסד בית ספר בריטי לכל דבר, ועזרו לה בניהולו ובקיומו. נשות 'אגודת אחים' פיקחו על ביה"ס. מיסלנדאו נלחמה על דמות הבוגרת של ביה"ס, ודרשה לעצב את דמותן של הבנות ברוח מסורתית יהודית, ולהקנות להן את ידיעת השפה האנגלית. היא עשתה כמיטב יכולתה לטפח את השליטה בשפה האנגלית, ניקיון אישי, לבוש הולם, נימוסים ומצוינות בהישגים לימודיים. ההקפדה על הופעה חיצונית נתנה את אותותיה. בנות מיסלנדאו קנו להן שם טוב בהתנהגותן ובהופעתן. רבות מהן עבדו במשרדי הממשלה, שנעזרה בידיעותיהן ובהתנהגותן. סמל ביה"ס ביטא את השקפתה: יד המחזיקה שיבולים (היד – ידו של הנדיב), ומתחת ליד נרשם: לחיות בהרמוניה בקהילה, יושרה ומוסריות, חריצות והתמדה. ואמנם, הבנותשירדו כל בוקר במורד רחוב שבטי ישראל לרחוב הנביאים, אל בית מחניים, הופיעו בתלבושת אחידה וכובע מתאים על ראשן, מסודרות ומנומסות. מיסלנדאו, למרבה הצער, למרות רצונה הטוב לטפח את הבת היהודייה למופת, מנעה מן התלמידות להצטרף לתנועות הנוער הציוניות ולארגוני המחתרת ההגנה, אצ"ל ולח"י, שכמובן, לא היו מקובלים על השלטונות. במבט רטרוספקטיבי נראה שבית הספר נהג בשמרנות חינוכית מובהקת, ושיטת העונשים הייתה

רחוקה מן התפיסה החינוכית שנהגה במוסדות החינוך של הוועד הלאומי. מנהלת ביה"ס הנהיגה את שיטת "הנקודות השחורות". תלמידה שנרשמו לה ארבע נקודות שחורות גורשה מביה"ס. כמו כן התמידה מיסלנדאו לסנן את הבנות בדרכן לבחינות הבגרות הלונדוניות. בנות שלא עמדו בדרישות, הורחקו מביה"ס בסוף כיתה י"א כדי למנוע את הגשתן לבחינות, כדי "לא לקלקל השורה". הבנות של מיסלנדאו שלא השלימו עם הוראות ביה"ס - מקצתן התחמקו מן ה"רדאר" הבית ספרי והצטרפו לארגוני המחתרת, כחברות מסורות. בתום מלחמת השחרור, ב-8491, פינה ביה"ס אוולינה דה רוטשילד את מקומו בבית מחניים לטובת משרד החינוך, והמוסד עבר למתחם של הקולג', לצד הגימנסיה העברית, ברחוב אוסישקין. כמובן, הוא הפך לבית ספר בפיקוח משרד החינוך, וייחודו נמוג במשך הימים. בראשית דרכו היה בית הספר בי"ס יסודי, ולימים הפך לבי"ס תיכון, בפיקוח השלטון המנדטורי. עם הקמת מדינת ישראל הצטרף בית הספר למוסדות החינוך שבפיקוח המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך. ולסיום, הערה אישית: בהיותי תלמיד בשנה השנייה של בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין, בבית-הכרם, הוזמנתי לתת שיעור לדוגמה בבית הספר אוולינה דה רוטשילד. את השיעור נתתי בכיתה שלימים שימשה חדר העבודה שלי כמנכ"ל משרד החינוך, יותר מעשר שנים, ובקרב הבנות שהשתתפו בשיעור שלי לדוגמה ישבה גאולה, שלימים הייתה לרעייתי, אם ילדיי. תיקון-השלמה - במאמר על בית הספר הרב-תחומי ע"ש אדית ליהמן בדימונה, שפורסם בגיליון 142, נכתב: בראשית דרכה קראו לה דימונה או דמעונה. לצורך הדיוק אנו מבקשים לתקן: בראשית דרכה (של דימונה) יש שקראו לה, בפסימיות, דמיונה או דמעונה.

במבט רטרוספקטיבי נראה שבית הספר נהג בשמרנות חינוכית מובהקת, ושיטת העונשים הייתה רחוקה מן התפיסה החינוכית שנהגה במוסדות החינוך של הוועד הלאומי

Made with