סיפור חיים - סיפורם של האחים יצחק ועמנואל קליינר

סיפור חיים סיפורם של האחים יצחק ועמנואל קליינר

2016 , הקשיבה וכתבה : שרה טור

"לכל אדם יששם - לזכור ולעולם לא לשכוח"

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה, יחד עם עיריית רעננה, רואות ערך רב בתיעוד זיכרונותיהם האישיים וסיפורי חייהם של ניצולי השואה, תושבי רעננה, למען עצמם ולמען הדורות הבאים. התיעוד ושימור הזיכרון של ניצולי השואה הם חובתנו המוסרית לששת מיליון קורבנות השואה שנהרגו ונטבחו ע"י הצורר הנאצי ולא זכו לראות את תקומת העם היהודי בארצו. פרויקט תיעוד זה הוא פרויקט המשך לספר "זוכרים לדורות", שיצא , ביוזמת האגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה, ובו 2012 לאור בשנת ניצולי שואה, תושבי העיר. 300- סיפורי חיים של כ הפרויקט מבוצע ע"י קבוצת מתנדבים ומתנדבות, תושבי רעננה )רובם(, שנרתמו והקדישו רבות מזמנם ומרצם למיזם חשוב זה. תודות תודה לכל ניצולי השואה היקרים ובני המשפחות על שנעניתם לפניותינו לתעד את סיפוריכם האישיים מתקופת השואה למרות הזיכרונות הקשים והחוויות הלא קלות הכרוכות בכך. תודה לצוות המתנדבות האיכותי על המאמץ וההשקעה הרבה בהקשבה לסיפורים ובתיעודם, מלאכת קודש שבוצעה במסירות וברגישות רבה.

תודה למחלקה לרווחת האוכלוסייה המבוגרת באגף הרווחה של עיריית רעננה על התמיכה ושיתוף הפעולה במיזם חשוב זה.

תודה לעמותה למען האזרח הוותיק רעננה על היוזמה, הארגון והניהול של הפרויקט.

ותודה מיוחדת ליוסי קווטינסקי, בעל האתר "הפורמט הדיגיטלי שלי", על הקמת אתר האינטרנט המיוחד לתיעוד סיפוריהם של ניצולי השואה, ועל ביצוע כל עבודות העריכה הדיגיטלית והשילוב באתר, בהתנדבות מלאה.

ויצחק

של סיפורם

קליינר

האחים עמנואל

, מבנדין

פולין

היה להפריד את קרעי

שזורים זה בזה קשה ש עד

ם של האחים עמנואל ויצחק

יה סיפור

קליינר

זיכרונותיהם ופיסות המידע שלהם מתקופת המלחמה .

, האב יוסף קליינר , נולד ב - 9191 בעיר בנדין ( Bendzin ) שבפולין והאם ר יזלה י

, נולדה בשנת

9191 , בת למשפחת צימב רקנופף אשר הגיעה לבנדין מצ ' נסטוחובה .

יהודים . משפחת קליינר

, גדולה

בעיר בנדין הריעי ,

ה משפחה

ה תושבי מ שכמחצית

התגוררה

אחד

היתה קטנה ודלת אמצעים . בשנת 9111 נולד יצחק . יצחק זוכר את הבית ב

חצר

, התגוררו את נשיכת כלב הזאב שיצחק נהג לשחק א , תו את

13, בו

ַ ב ַ הקבלנים ברחוב ז הל

היה חובב

ו שקיבל את מרדף המבוגרים אחר הכלב יוסף האב . שחוסל

ה זריקות נגד כלבת

במסגרת קבוצת תיאטרון והאזנה למוס . יקה

נהג ל הוא

, תיאטרון

תרבותיים

קיים ם מפגשי

הפוגרום שביצעו

ליל הבדולח " הוא הכינוי לילל

עמנואל נולד . "(

* הבדולח

1.99.13 ל לי"

9113 . מקור השם " קריסטלנכט " בשברי הזכוכית

הנאצים ביהוד י גרמניה ואוסטריה בנובמבר

הרבים שנותרו ברחובות לאחר ההרס שזרעו הפורעים הגרמנים באותו לילה (.

. לבנדין

9111 , בטרם מלאה לי שנה , נכנסו הנאצים לפולין והגיעו

ספטמבר

עמנואל ב : "

שניחן בחכמת חיים

, אבי

00,999 ה יהודים שבה .

- עבור כ

העיר הפכה לגיטו גדול

ברח לרוסיה כדי

הישרדותית פשוטה , היה נחוש לצאת מהעיר ולחפש לנו מקום חלופי הוא .

לחפש לנו מקלט מתוך כוונה שנחבור אליו בקרוב ".

, אביו מחשש שכילד קטן יפלוט

במידע על בריחת

ת משתפ

עמנואל לא זוכר את האם

אותו

משהו שעלול לסכן את כולם . בחיפו שיו אחר נקודות אחיזה לא י רועים מצא עמנואל רישום של

9111 , שערך היודנראט , ושם אביו נפקד מהרשימה .

פקד ִ מ תושבי הגטו ב

1

ב ואיסורים . יצחק ,

יותר משנה שהו האם והאחים בגטו בבנדין . החיים בגטו כללו רע , עוצר

שהיה בן ארבע , נזכר בפצצה שנפלה בקרבת מקום וקרעה לו את עור התוף .

חליטה האם רי יז לה להגיע לבעלה . היא

9199 , בעקבות מידע כלשהו ה, האב מ שהגיע

תלשה את הטלאי הצהוב , אחזה בידיה את יצחק ואת עמנואל בן השנתיים ועלתה . לרכבת

בדרך ניסתה האם בכל דרך להרגיע את עמנואל מתוך חשש שיבכה ויפלוט משהו באידיש .

השלושה ירדו בלבוב והתחילו לצעוד ברגל לכיוון הגבול הרוסי . קשה לאחים לזכור כמה זמן

ארכה ההליכה , יצחק זוכר שהיו על סף טביעה בחציית נהר גדול וסוער .

Nizhne

באוקראינ בעיר ,ה

, טו בנדין

לראשונה מאז יציאתם מג

, את האב

השלושה פגשו

Dobrinskiy . את המפגש עם האב הם זוכרים בהתרגשות . במסמך מ " יד ושם אכן "

מופיע שם

של האב במחיצת המשפחה

אך לצערם ,

האב ברשימת המשפחות ששהו . זו עירב

השהות

לא ארכה זמן רב .

האב עשה מאמצים כבירים בנ י סיון להתגייס לצבא האדום , כנראה מתוך מחשבה

שהשלטונות יעזרו למשפחה בהעדרו . אמא התנגדה כמובן , והגיעה אחריו ללשכת הגיוס כדי

נותיו

מ למנוע הרשויות לגייס אותו , בטענה שהוא אזרח פולני . יום אחד נעלם האב וסי ינ .

קרה ב Nizhne

זה האם

: של האב

להתגייס צלחו . עמנואל ויצחק חלוקים לגבי זמן הגיוס

Dobrinskiy , בסטלינגרד או יותר מאוחר - בקזחסטן .

מסמך מארכיון

" יד ושם "

כך או כך , לאחר גיוסו לא ראתה המשפחה יותר את האב ! י כל נ סיונותיהם לאתר אותו , את

הקורות א ו תו או את מקום קבורתו עלו בתוהו , מאחר שהרוסים לא הקפידו על רישום

סוברים כי אביהם קבור בקבר אחים בסטלינגרד .

מסמכים מדויק הם .

טמירטאו ב אזור קרגנדה

-ב 9190 עברה המשפחה מאוקראינה , דרך סטלינגרד עיר ל ,

שבקזחסטן , בה שהו עד סוף המלחמה ,

2

האם נאלצה לשלוח

המצב הכלכלי של המשפחה בקזחסטן , בהעדרו של האב . קשה היה ,

בו הוא שהה כשנתיים ונראה היה לו שהיחס היה סביר .

את עמנואל לבית יתומים צ , ני'צ'

ה האם גיעה לביקורים תכופים והצליחה לחסוך מפיה כדי להביא שוקולד לעמנואל בכל

. ביקור אולם עמנואל נזכר במבוכה איך היה ממיר את השוקולד של אמו בנייר !

אמא עבדה קשה בבניין וסחבה אבנים כבדות , היא הצליחה לעורר את רחמי מנהל

יצחק :"

העבודה שהתיר לה לעבור לחלוקת מים לעובדים . יום אחד אמא החליטה לשלוח גם אותי

למוסד בעיירה אחרת . אני זוכר לילה של בכי בלתי פוסק . ובלי לחשוב פעמיים , השתחלתי

דרך החלון וברחתי מהמקום . עצרתי אנשים לשאול היכן תחנת הרכבת הקרובה , והתגנבתי

לאחד מקרונות המשא של רכבת שאמורה לנסוע לכיוון הנכון .

" תפס ע י המשטרה והתעוררתי כשאחת הנשים בקרון ניערה

נרדמתי מרב עייפות ופחד לה י

שה הטובה תחקרה אותי

אותי והאיצה בי לקפוץ מהקרון לפני שהרכבת תגיע לתחנה יהא .

להיכן אני רוצה להגיע ודאגה להחזיר אותי הביתה . אני זוכר את עצמי דופק על דלת הצריף

שאמי ישנה בו , ונראה היה לי שעבר זמן רב עד שנפתחה הדלת . למוסד לא חזרתי יותר .

. מורעב את פרוסת הלחם הבצקית

בעבודה , אחי בבית היתומים , ואני הסתובבתי

אמא היתה

י חימומה על התנור החלוד . את הדייסה נמנעתי מלאכול

שקיבלתי ניסיתי להפוך ל "ע" טוסט "

מאחר שהפכה בפי לעיסת דבק והקליפות שרטו את גרוני ."

, המלחמה התארגנה קבוצת פליטים לצאת מקזחסטן ולחזור

9191 , עם סיום

-ב": עמנואל

אותי ולהצטרף לקבוצה . הקרונות היו

סגור ואמי הצליחה וציא לה

. לפולין בית היתומים היה

, צפופים ללא תנאים סניטריים מינימליים . במרכז הקרון ה וצב מיכל בישול למרק דלוח כל .

בלימה של הרכבת המיכל איים להתהפך על הנוסעים . באחת התחנות נזקקתי לשירותים ,

!

יתה י כלא ה

. בשלג כשחזרנו , גילינו ש הרכבת נעלמה מהתחנה

יצחק אחז בידי ואנחנו צעדנו

עלינו על רכבת שניה וירדנו בת חנה הראשונה . כמה שמחנו לראות את אמא ממתינה לנו

בהתרגשות גדולה . קשה לי לשכוח את המחזה שראיתי בנסיעה הזו – חלקי גופות מבצבצים

מהשלג לצד פסי הרכבת ".

כשהגיעו לפולין ניסו להגיע לעיר בנדין . הנסיון נתקל בסילוק מהמקום , תוך קללות ו גידופים

כבד מנשוא . עמנואל

שפחה שהתה כשנה בפולין ו היה רעבה

של הפולנים שפלשו לביתם המ .

משאית עמוסת

ויצחק חיזרו על הפתחים והתחננו לפרוסת לחם יבשה . יום אחד גילו

האחים

ממהר לאסוף .

"תפו א עוברת . יצחק נתלה על המשאית והשליך ממנה תפו א ש "

עמנואל

בהמשך " השתכללו " השניים והצטיידו בחוט ברזל עם וו בקצהו , שתפס את התפוחים

בהצלחה רבה יותר .

3

המשפחה עברה לסטולצין ומשם לאוסטריה . באוסטריה אושפז עמנואל בביה " ח כשהוא חולה

, סלפלדן בעיירה קרובה לאלפים .

. מאד המשפחה שהתה במחנה העקורים

, במקום ארגנה קבוצה שתצא מסלפלדן במטרה ל " גנוב את

" תנועת פועלי ציון דרור ", שפעלה

" הגבול ולהגיע לאיטליה , תוך ניצול העובדה שהאיטלקים מעלימים נהגו להעלים עין

מהפליטים החוצים את הגבול .

9190 , אז החל הארגון מכין רשימת אנשים שמסוגלים

עמנואל ויצחק " : שהינו במחנה עד

יהיו לעמוד בתנאי הדרך . מאחר ש עמנואל היה רזה מאד וצעיר , המשפחה נפסלה ( . האחים

נזכרים ב חיוך איך הצליחו שניהם להיכנס יחד ללא קושי למכנס אחד .) אנחנו החלטנו בכל

זאת לעלות לרכבת . הסיכום היה שאימא תגיע למילאנו עם הקבוצה ברגל , דרך מעבר

קרימל

שבהרי האלפים , ואנחנו נחבור אליה במילאנו . בביקורת בתחנה נחשפנו ונצטווינו לרדת . שני

נערים בוגרים מאתנו הסכימו להתחלף : הם יצאו ברגל ואנחנו ברכבת . הגענו למילאנו ופגשנו

וכמה רבים היו האנשים שלא

את אימא לאחר זמן מה . אימא סיפרה לנו על הדרך ה הקש

הצליחו לעמוד בהליכה .

4

באיטליה חולקו האנשים למחנות . הגענו למחנה העקורים ה גדול ריבולי בו שהינו כשנה וחצי .

ריבולי 9190

יזלה

פנקס חבר ע יש ר "

– קליינר

יהודי ניצול שואה

במחנה הכירה אמא את צבי ביר , םיונב

" חולק ע י אונר .א"

המזון במחנה

, מפולין שעבד במטבח המחנה ודאג לנו ל תוספת מזון , למרות שלא היה לה כל מידע ברור

האם אבינו חי או מת , אמא החליטה להנשא לצבי . הרצון של אמא לשרוד ולדאוג לנו היה

חזק מכל . במחנה זכינו סוף סוף לחוות טעם של ילדות ושובבות . נהגנו להתגנב לאולם

הקולנוע כשהקופאית מעלימה עין ואנחנו צופים כמעט מדי ערב ." בסרט

עמנואל מספר איך הצליח להתגנב לתיאטרון , כשהוא מסתתר תחת שמלתה של אישה

גדולת ממדים ." גנבנו פירות מהשוק של יום ראשון , שיחקנו בשלג , ניהלנו תחרויות ומשחקי

". מלחמה

סיום כתה ב '–

9190 .

ריבולי

עמנואל יושב מימין בשורה התחתונה .

5

הישר למחנה האהלים ברעננה

-ב 9193 עלתה המשפחה לארץ באנייה , " קדמה "

! האם גבורת

ועמנואל את להזכיר

מאד חשוב

ליצחק

, לצידה את לשרוד

, קטנים כשהאב לא

ילדים

שני עם צעירה

התקופה

הצליחה אישה

איך

. הבנים

הקשה ולדאוג

לשני

19.

לה מלאו

נפטרה בארץ

בטרם

האם

6

יצחק נשאר כל חייו ברעננה , עבד בחקלאות , התגייס לצבא נישא בשנת 20 והיה עצמאי

ילדים ו 99 נכדים .

בעבודות אבן . יש לו משפחה נהדרת – 9

9120 .

נישואי יצחק לרוזה

יצחק ומשפחתו

7

הגיע דרך תנועת " מחנות

עמנואל מציין שהחיים בבית היו קשים . הילד השאפתן בן ה -91

" העולים לקיבוץ גינוסר , התגייס לשריון , יצא ללימודים אקדמאיים בירושלים ( לאחר שהוא

חסך לבדו את שכר הלימוד .) עמנואל נישא בירושלים וחזר אח " כ לרעננה . עבד במשרדי

שנה במוטורולה ככלכלן . לעמנואל שלושה בנים וארבעה

הממשלה , במועצת הירקות ו - 11

נכדים .

נישואי עמנואל ל .ל"ז אתי

עמנואל ומשפחתו

יציאתם לגמלאות .

היום חיים האחים

ברעננה לאחר

שני

8

http://www.easyflip.co.il/easyflip-holocaust-stories.html

Made with FlippingBook HTML5