אישי - ליהי סולומון

ליהי סולומון

~ 19 ~

– אישי

אֲדָמָה הַסְּתָו עָבַר וְגַם הַחֹרׁף נׁאֱסַף, ה ָבִיב בִיעָף וּבִדְמָמָה חָלַף. שׁמׁש יוֹקׁדׁת רוּחַ קַדִים מִסָּבִיב לָחֲשָה - אׁת עָפָר רְגָבׁיהָ זׁה מִכְבָר יִבְשָה. דִמְדוּמֵי בֹקׁר, הֵנֵצָה הַחַמָה, רְסִיסֵי טַל וָדׁמַע נִצְנְצוּ לְאוֹרָהּ, נִגְרוּ הֵם לְ עַל אִטָם הָאׁבׁן הַקָּרָה וְעוֹד בְטׁרׁם חָבְרוּ לָאֲדָמָה - נָמוֹגוּ וְנָגֹזוּ הֵם בְחּמָה. הָאֲדָמָה צָרְבָה,

פְנֵי

בַלֵּילוֹת הִבְלִיחוּ הָרְקִיעִים כוֹכְבֵיהׁם, מִמַעַל הִמְטִירוּ הׁעָבִים רְבִיבֵיהׁם .

- בְשֵלָה

הִתְמִידָה

, מִלְּמַטָה

ה ָרׁץ

וְהִצְמִיחָהּ עִשְבָה.

כְדַרְכָהּ, יכָה הִמְשִ

תוֹבְעָנִית וּקְשַת עֹרׁף זוֹ הָאֲדָמָה,

, צִמְאוֹנָהּ בְנִשְמָתָהּ הֵיטִיבָה לִבָהּ - מְדּשׁנׁת עֹנׁג נָחָה עַל יְצוּעָהּ.

בְנַפְשָהּ שָבְרָה