ניו-טק מגזין | ספטמבר 2018

IoT מוסף מיוחד

או WiFi במעבדים בעלי יכולת שידור ב מובנה כך שיהיו בקשר ישיר Blue Tooth עם מכשיר הסלולרי של המטופל. בדרך זו אין צורך במקור אנרגיה בעל נפחים גדולים כפי שהיה נדרש אילו היינו נדרשים לתקשר ישירות מול רשת סלולרית. עיבוד הנתונים יעשה בחלקו במעבד המקומי ע"מ להקטין את כמות הנתונים ואת אחוז זמן הפעיל של התקשורת ע"מ לחסוך באנרגיה. אומנם, חלק הכבד ביותר ניתן יהיה לבצע באפליקציה במכשיר הסלולר או במרכזיה ברשת המקבלת את הנתונים. ע"מ לרכז את פעילות החיישנים (סנסורים) בנפח קטן ככל אשר ניתן וגם ע"מ להקטין את כמות עבוד הנתונים הנדרש מהמעבד המקומי ובו זמני להקטין את צריכת הזרם דל אנרגיה כך שכל FPGA ניתן להשתמש ב האלקטרוניקה יוכל להיכנס במקום קטן כדל האפשר לדוגמה, המערכת שבתמונה בודקת ומדוחת לענן את הנתונים הבאים: דופק

רמת חמצן מוליכות העור פירקוסים תהודות אודיו כמובן שבין שתי הקצבות האלו ממוקמים כגון: IoT עוד המון אפליקציות בית חכם מפעל מנותב ומבוקר מרחוק בטחון שדה רכב חכם המציג את המצב לניתור מרחוק ועוד הרבה ככל שיד הדמיון גלובל מו"פ בע"מ מתמחה בפתרונות למערכות רב דיסציפלינריות כלל פיתוח חיישניים (סנסורים) איסוף נתונים בקרים: פרוססורים ומיקרוקונטרולרים FPGA (מעבדים) ו חומרה אנלוגית ודיגיטלית אלגוריתמים בביצוע ע"י החומרה דיגיטלית ובתוכנה תקשורת

-מקור אנרגיה? מכיון שאין מקור אנרגיה זמינה יש להשתמש בסוללות. הניתנת לטעינה. Li - Polymer רצוי תא בודד -איזו חיישנים ניתן להשתמש? קיים מגוון רב של מדידות שניתן לבצע ומצביעים על מצב הנבדק: קצב הלב רמת חמצון בדם טמפרטורה זוית הגוף (עמידה/שכיבה) רמת גלוקוז בדם פירקוסים ) GPS מקום הגיאוגרפי ( מובן שלא כל הנתונים ניתן או נדרש למדוד לכל האפליקציות. יש לבחון אילו נתונים חייבים לפי האפליקציה הספציפית ואיזה לא. -איזו תקשורת מתאימה יותר להעברת הנתונים לענן ? ע"מ לבצע מערכת כזאת עדיף להשתמש אודיו (שמע, להעברת מסרים) מצבי לחץ (מוליכות פני העור)

63 l New-Tech Magazine