יום השפה העברית

לִכְבוֹד יוֹם הַשָּׂפָה הָעִבְִִרית- סוֹפְִִרים וּמְשׁוְִֹרִרים מְחְַדּשִׁים אֶת הָעִבְִרית

דָּתִיָּה בֶּן דּוֹר ? לֹא מַכִּיר אֶת דָּתִיָּה מִי תָּכְנִיּוֹת , מוֹפָעִים , תַּקְלִיטוֹרִים , הַצָּגוֹת , סִפּוּרִים , שִׁירִים . טֵלֵוִיזְיָה וְעוֹד וְעוֹד :ֹ אוֹתו ּ רְאו .ּ בּוּל נוֹצַר לִכְבוֹדָה ּ אֲפִלּו . עָלְתָה לָאָרֶץ בְּגִיל שָׁנָה וָחֵצִי . דָּתִיָּה נוֹלְדָה בְּמִצְרַיִם . מוּזִיקָלִי � לָמְדָה חִנּוּך , לְאַחַר סִיּוּם בֵּית הַסֵּפֶר ... שֶׁכֻּלְּכֶם מַכִּירִים שְׁטוּזִים ָׂג � הִיא הִמְצִיאָה אֶת הַמֻּש : הִנֵּה דֻּגְמָה .ׁ כְּבִיש סָרַג ׁ פַּעַם אִיש "

. לִישֹׁן � הָלַך פַּעַם יוֹם רִאשׁוֹן . פַּעַם נִיצָה הִרְבִּיצָה לְפִיצָה - ! זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת ! שְׁטֻיּוֹת ! שְׁטֻיּוֹת "! זֹאת כָּל הַחֲכָמָה !? מָה אָז

הִנֵּה מִלָּה שֶׁדָּתִיָּה הִמְצִיאָה: שְׁטוּזִים

לִֶוין קִיפְּנִיס

. קִפְּנִיס נִקְרָא לֶוִין � כָּך ! הַיְּלָדִים � מֶלֶך ? � כָּך ֹ לו ּ וְלָמָּה קָרְאו

.ּ שֶׁקָּמָה הַמְּדִינָה שֶׁלָּנו עוֹד לִפְנֵי . שָׁנִים רַבּוֹת הָיָה זֶה לִפְנֵי . קִפְּנִיס שָׁם נוֹלַד הַתִּינוֹק לֶוִין , הַכֹּל הִתְחִיל בְּאֶרֶץ רוּסְיָה :ּ הַיְּלָדִים יָדְעו חֲבֵרָיו . גָּדַל וְהָיָה לְיֶלֶד מֻכְשָׁר הַקָּטָן לֶוִין . לִכְתֹּב שִׁירִים וְסִפּוּרִים לִילָדִים לֶוִין ֹ כְּמו אֵין . כְּבָר הָיָה סוֹפֵר וּמְשׁוֹרֵר מְפֻרְסָם , קִפְּנִיס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעָלָה לֶוִין . יְהוּדִים מִמְּדִינוֹת שׁוֹנוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָמוֹן ּ עָלו , יַחַד עִם לֶוִין , אַנְגְלִית ּ דִּבְּרו – מֵאַנְגְּלִיָּה ּ וְאֵלּו , רוּסִית ּ דִּבְּרו – מֵרוּסְיָה ּ שֶׁעָלו ּ אֵלּו . וְעוֹד וְעוֹד , פּוֹלָנִית – מִפּוֹלִין ּ וְאִלּו , עֲרָבִית – ֹ מִמָּרוֹקו ּ אֵלּו . וְכֻלָּם רוֹצִים לִלְמֹד עִבְרִית הַיְּלָדִים רוֹצוֹת הַגַּנָּנוֹת לָשִׁיר שִׁירִים בְּעִבְרִית וּלְסַפֵּר סִפּוּרִים וּבְגַנֵּי . בְּעִבְרִית . אֲבָל שִׁירִים וְסִפּוּרִים בְּעִבְרִית אֵין שִׁירִים וְסִפּוּרִים ּ כְּתֹב לָנו :ּ מִמֶּנּו ּ וּבִקְּשׁו גַּנָּנוֹת וּמוֹרוֹת אֶל לֶוִין ּ פָּנו . בְּעִבְרִית . כָּתַב וְכַתָּב וְלֶוִין גִּנָּה , שָׁנָה טוֹבָה ,ּ עַל כְּתֵפֵינו ּ סַלֵּינו , אֱלִיעֶזֶר וְהַגֶּזֶר , נֵר לִי : לְמָשָׁל , הִנֵּה . וְעוֹד וְעוֹד גִּנָּה לִי לִי . סִפּוּרִים 1,000-ּ שִׁירִים ו 1,000 הַכֹּל כָּתַב לֶוִין � וּבְסַך ! ִׁירִים וְהַסִּפּוּרִים לִילָדִים � הַש � מֶלֶך , אָכֵן

הִנֵּה בִּטּוּי שֶׁחִדֵּשׁ לֶוִין קִפְּנִיס: עִזָּה פְּזִיזָה.

מִרְיָם יָלָן־שְטֶקֶלִיס מִרְיָם יָלָן־שְׁטֶקֶל ִיס מִרְיָם יָלָן־שְטֶקֶלִיס כָּתְבָה שִׁירִים מֻכָּרִים רַבִּים: "הַסַּבּוֹן בָּכָה מְאֹד", "הַבֻּבָּה זֶהָבָה", "אָצוּ רָצוּ גַּמָּדִים" וְכַמּוּבָן, "דָּנִי גִּבּו ֹר". ִׁיר דָּנִי גִּבּוֹר מַכִּירִים כֻּלָּנו ּ: � אֶת הַש " אִמָּא אָמְרָה לִי: דָּנ ִי! יַלְדִּי הוּא גִּבּוֹר וְנָבו ֹן יַלְדִּי לֹא יִבְכֶּה אַף פַּע ַם כְּפֶתִי ק ָטֹן..." ִׁיר עָצוּב, אוּלַי � ִׁיר, חָשְׁבָה לְעַצְמָהּ מִרְיָם: הַש � אַחֲרֵי שֶׁכָּתְבָה אֶת הַש הַיְּלָדִים לֹא יֹאהֲבוּ אוֹתו ֹ? יוֹם אֶחָד יָשְׁבָה מִרְיָם לְיַד שֻׁלְחָן בַּסִּפְרִיָּה וְעָבְד ָה. לְפֶתַע הִרְגִּישָׁה שֶׁמִּישֶׁהִי עוֹמֶדֶת לְיָדָהּ. הָיְתָה זוֹ יַלְדָּה כְּבַת תֵּש ַׁע. "אַתְּ מִרְיָם שְׁטֶקֶלִיס?", שָׁאֲלָה הַיַּלְד ָּה. הֵשִׁיבָה לָהּ מִרְיָם: "כֵּן." אָמְרָה הַיַּלְדָּה: "" שָׁלְחוּ אוֹתִי כָּל הַיְּלָדִים מִן . � . מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מַכִּירָה אֶת הַדֶּרֶך � ִׁיר שֶׁלָּך � תּוֹדָה עַל הַש � הַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ לוֹמַר לָך ֵׁנִי שֶׁל הַכְּבִיש ׁ." � אִמָּא שֶׁלִּי עוֹבֶדֶת כָּאן מִן הַצַּד הַש שָׁאֲלָה מִרְיָם: "אֵיזֶה שִׁיר?" אָמְרָה הַיַּלְדָּה: "דָּנִי גִּבּו ֹר." ִׁיר מְאֹד. וְגַם הַיּוֹם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַיְּלָד ִים. � אָהֲבוּ יַלְדֵי הַכִּתָּה אֶת הַש

נוּרִית זַרְחִי

"הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב שִׁירִים עוֹד לִפְנֵי שֶׁיָּדַעְתִּי לִכְתֹּב." מְסַפֶּרֶת נוּרִית זַרְחִי. "אֲנָשִׁים אֲחֵרִים כָּתְבוּ אֶת מָה שֶׁאָמַרְתִּי." זָכָה סִפּוּר שֶׁלִּי בְּתַחֲרוּת מִטַּעַם הָעִתּוֹן דָּבָר לִילָד ִים. 9 בְּגִיל נוּרִית זַרְחִי אוֹמֶרֶת שֶׁלִּכְתוֹב לִילָדִים, זֶה לִכְתֹּב בְּשָׂפָה אַחֶרֶת - שְׂפַת הַיְלָדִים. ְׁפוֹת, תַּנִּינִים וְתַנִינוֹת � בִּסְפָרִים שֶׁל נוּרִית תִּמְצְאוּ פֵיוֹת וּמְכַש וְעוֹד יְצוּרִים מֻפְלָאִים. וַאֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים בַּסִּפּוּרִים שֶׁל נוּרִית מְשֻׁנִּים. ִׁיר עַל � הִנֵּה, הַאֲזִינוּ לְמָשָׁל, לַש אֲבַטִּיחַ...גָּדוֹל נוֹרָא... � ָׁה הַחַיָּה בְּתוֹך � אִש

הִנָּהּ מִלָּה שֶׁהַמְּצִיאָה נוּרִית זַרְחִי: אַמְבָּטְיָם

ע. הִלֵּל

ע. הִלֵּל...אֵיזֶה שֵׁם מְשֻׁנֶּה, לְמִי קוֹרְאִים ע.? מִסְתַּבֵּר שֶׁזּוֹהִי הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה בַּמִּלָּה עֹמֶר. וְעֹמֶר הָיָה שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הִלֵּל. הִלֵּל נוֹלַד וְגָדַל בַּקִּבּוּץ. הִלֵּל הָיָה יֶלֶד שֶׁאָהַב לְחַבֵּר סִפּוּרִים וְשִׁירִים כְּבָר מִגִּיל צָעִיר. הִנֵּה סִפּוּר אֶחָד שֶׁחִבֵּר עוֹד כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד קָטָן בְּאֶחָד בַּלֵּילוֹת אָמַר הִלֵּל: "אֵינִי יָכוֹל לָלֶכֶת לִישֹׁן." שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "לָמָּה לֹא יָכוֹל?" ֵׁט כְּשֶׁהַיָּד שֶׁלִּי סְגוּרָה." � אָמַר הִלֵּל: "הֲרֵי אַתֶּם רוֹאִים שֶׁאֲנִי לֹא יָכוֹל לְהִתְפַּש "כֵּן, אֲנַחְנוּ רוֹאִים. אֲבָל מָה קָרָה לָהּ, לַיָּד, שֶׁנִּסְגְּרָה פִּתְאוֹם?" "אֲנִי סָגַרְתִּי אוֹתָהּ, הִסְבִּיר הִלֵּל בְּסַבְלָנוּת." "וְלָמָּה סָגַרְתָּ?" "כִּי תָּפַסְתִּי עָנָן וְלֹא רוֹצֶה שֶׁיִּבְרַח לִי." זֶה תָּפַסְתָּ עָנָן?" � "אֵיך מִדַּי, אָז אֲנִי הִתְנַפַּלְתִּי עָלָיו מֵאֲחוֹרָה וְתָפַסְתִּי אוֹתו ֹ." � "הוּא הִתְכּוֹפֵף נָמוּך "אָז מָה יִהְיֶה עַכְשָׁיו?" "עַכְשָׁיו הוּא שֶׁלִּי וְלֹא רוֹצֶה שֶׁהוּא יִבְרַח לִי." לִהְיוֹת מְעַצֵּב גַּנִּים. � כְּשֶׁגָּדַל, הֶחְלִיט הִלֵּל לִלְמֹּד אֶת מִקְצוֹעַ הַגִּנּוּן, וְהָפַך אֶת הַטֶּבַע, בָּחַר הִלֵּל לִכְתֹּב עַל חַיּוֹת בְּשִׁירָיו. � בִּגְלַל שֶׁאָהַב כָּל כָּך הִנֵּה מִסְפַּר שֵׁמוֹת שֶׁל שִׁירִים: בֻּלְבּוּל תַּגִּיד לִי לָמָּה, לָמָּה לוֹבֶשֶׁת הַזֶּבְּרָה פִּיגָ'מָה, אֲנִי פָּשׁוֹש ׁ, פָּרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מִזְּבוּב וְעַד פִּיל וְעוֹד. אַתֶּם רוֹאִים... שֵׁמוֹת שֶׁל חַיּוֹת. � שָׁלוֹם לָך לְסִיּוּם תּוּכְלוּ לִצְפּוֹת בְּסִרְטוֹן קָצָר עַל ע. הִלֵּל. לָחֲצוּ כָּאן כְּדֵי לִרְאוֹתוֹ.

הִנֵּה מִלָּה שֶׁחִדֵּשׁ ע. הִלֵּל: הַסָּלָט לְאַט לְאַט מִסְתַּלֵּט

קַדְיָה מוֹלוֹדוֹבְסְקִי

ִׁירִים שֶׁלָּהּ אָהֲבוּ הַיְּלָדִים מְא ֹד. � אֶת קַדְיָה וְאֶת הַש פַּעַם, כְּשֶׁבָּאָה לְבַקֵּר בַּקִּבּוּץ, הִתְאַסְּפוּ יְלָדִים מִתַּחַת לְחַלּוֹנָהּ וְשָׁרוּ ַׁעַר, פִּתְּחוּהוּ רָח ָב. � לָהּ: פִּתְחוּ אֶת הַש בְּאֵיזוֹ שָׂפָה כָּתְבָה קַדְיָה אֶת שִׁירֶיה ָ? ִׁירִים נִכְתְּבוּ בְּעִבְרִית אָז מְצַפָּה לָכֶם הַפְתָּע ָה. � אִם חֲשַׁבְתֶּם שֶׁהַש ְׂפָת הַיִּידִיש ׁ. � הִיא כָּתְבָה אֶת שִׁירֵי הַיְּלָדִים שֶׁלָּהּ בִּש ָׂפָה שֶׁבָּהּ דִּבְּרוּ הַיְּהוּדִים בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת לִפְנֵי קוֹם � הַיִּידִישׁ הָיְתָה הַש הַמְּדִינ ָה. וְהַיְלָדִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם קָרְאוּ אֶת שִׁירֶיהָ שֶׁל קַדְיָה...בְּיִידִיש ׁ. ָׁר בְּחַיַּי – סִפְּרָה קַדְיָה - הָיָה כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאֶרֶץ � "אֲבָל הַיּוֹם הַמְּאֻש ַׁעַר' שֶׁתֻּרְגַּם לְעִבְר ִית." � יִשְׂרָאֵל אֶת סֵפֶר שִׁירַי 'פִּתְחוּ אֶת הַש ַׁעַר, גִּלְגּוּלָיו � ִׁירִים הָאֵלּוּ: פִּתְחוּ אֶת הַש � אוּלַי אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַש שֶׁל מְעִיל, הַיַּלְדָּה אַיֶּלֶת וְעוֹד.

פעילויות מלוות ל שבוע השפה

העברית

מטרת הפעילות: כרות הי ת מרוכז עם סופרים ועם הדרך בה העשירו את השפה העברית - לפני הכול: בקשו מהילדים להביא מביתם ספרי קריאה של פרים הסו שבמצגת - הציגו בפני הילדים את הסופרים

- בררו אלו סופרים ו ספרים ה ם מכירים - שאלו אותם איזה סו פ ר מוצא חן ב

ומדוע

עיניהם

פעילות יומית

פרים . קראו באזני ה ילדים אחד

- בחרו בכל יום והסמ אחד

ו מספרי - בקשו

לכתוב במהלך ההאזנה מילה שצדה את תשומת לי בם . שוחחו עם הילדים על המילה שנבחרה ועל הספר. - בקשו מהילדים לכתוב בעקבו על אחד מהנושאים הבאים : האם אהבו את הסיפור ומ ?דוע האם הסיפור עצוב או שמח ומדוע? - סיימו את השבוע בתערוכ ת ספרים כיתתית ו הזמינו את . ההורים אפ - שרו לילדים לקרוא באזני הוריהם את קטעי המידע הקצר ים המו פיעים במצגת

מהילדים

ת הספר