גושפרתה - גיליון 897

העלון האזורי פרסוMידע והמגזין גושפרתה – כל מה שאתה צריך! כתבות אזוריות, פרסומים שימושיים, ראיונות ומדורים, מבצעים, הודעות מוניציפליות, לוח דרושים ועוד

22/6/2018 | ט' תמוז תשע"ח | ערש"ק פר' חוקת פרתה גוש

פינוי נתיב האבות

מבית

897

הביטאון של תושבי אפרת, גוש עציון וקריית ארבע-חברון

6 ' עמ

יקיר הגוש

שאול גולדשטיין

8 <<

קייטנת יובל קיטנה עם נשמה 12 <<

מי מריבה הבריכה בקרית ארבע 14 <<

לֹמרפאה חדִשה קֱיבוץ כפר עציון שנה 40 מטפלֹים מעלֹ עברנו משמרת שיקֱום הפה | טיפולֹי שיניים בכלֹ התחומים השתלֹת עצם | הרמת סינוס | כירוגיה ילֹדִים שתלֹים טיפולֹים אסטטים ועודִ... רופאים בוגרי הדִסה קֱיבוץ כפר עציון

רופא שיניים רופא שיניים מומחה באורטודִונטיה מומחה בכירורגיה פה ולֹסת שיננית

דִר’ משה שרון - דִר’ דִודִ טורקֱיה - דִר’ מנחם פרידִמן - דִר’ נועם ברוקֱ - עדִנה לֹוי -

המרפאה פתוחה לֹקֱהלֹ הרחב אנו מזמינים אתכם לֹהיות חלֹקֱ מלֹקֱוחותינו המרוצים

חומר

אורתודִנטיה

שירות

שירות אמין ומסור

שימוש בחומרים מתקֱדִמים

טיפולֹי אורתודִנטיה

מחירים הוגנים מחיר &

בהתאם לֹהסדִר שלֹ המבטח החזר ביטוח

גז צחוקֱ

אפשרות טיפולֹ בגז צחוקֱ

לֹקֱביעת תורים התקֱשרו לֹטלֹ 02-9935140 | 050-7729830 :

9935140 : באין מענה בטלֹפון ניתן לֹהשאיר הודִעה בטלֹפון

דבר העורך

פינוי נתיב האבות בשער: גרשון אלינסון צילום:

הרחק הרחק בצפון הארץ, בקיבוץ ראש הנקרה הנושק לגבול לבנון, הרוחות סוערות בימים אלו בעקבות מיעוט של חברי הקיבוץ המעוניינים להקים במקום מקווה טהרה. המתנגדים לכך, רוב חברי הקיבוץ, טוענים שמדובר בקיבוץ חילוני ושמקווה הוא מוסד דתי. הרבה יותר קרוב אלינו, בצור הדסה השכנה, נבנים בימים אלו בנייני מגורים ביישוב הפסטורלי. רבים מאותם בניינים שווקו לציבור הדתי לאומי, דבר שמעורר חשש אצל חלק מתושבי המקום בעל הצביון החילוני. באלון שבות רבים כבר מכירים את 'כיכר השבת'. זוהי כיכר הכניסה ליישוב אשר בשבתות ובחגים עמוסה בעשרות כלי רכב אשר רובם שייכים לדור השני והשלישי של היישוב אשר חזרו בשאלה ומגיעים לשהות קצרה ולארוחה אצל הוריהם. אלו הן שלוש דוגמאות קטנות המייצגות את אחד האתגרים הגדולים העומדים בימים אלו בפני הקהילות והיישובים ברחבי הארץ. כמעט כל היישובים והקיבוצים בארץ הוקמו על ידי קבוצות הומוגניות אשר דגלו באותם ערכים וחלקו את אותן תפיסות עולם. בתקופה זו, לאחר מספר דורות, קבוצות המייסדים כבר לא איתנו, והחברה הרבה יותר הטרוגנית מבעבר. יישובים מתרחבים ומביאים לתוכם קהילות שונות, רוח הזמן משנה את האידיאלים, אנשים חוזרים בשאלה ובתשובה וישנן גם משפחות מעורבות – דתיים וחילוניים יחדיו תחת אותה קורת גג. כבר יותר משנה אני עוקב אחר המחלוקת בקריית ארבע בנושא הבריכה אשר מופיע בהמשך הגיליון ומפלג את תושבי המקום למספר מחנות. כמי שיש לו הפריווילגיה לשמוע את הצדדים בלי להיות מעורב רגשית, יכולתי גם לראות ולהבין את הצד השני, גם בלי להסכים עמו. הרבה התלבטויות ליוו אותי בנוגע לכתבה - איך להציג אותה, האם בכלל לתת לה מקום, והאם הפרסום יביא יותר נזק או יותר תועלת למקרה שגם כך הוא רגיש ביותר. כמי שמסקר כבר מספר שנים נושאים רבים באזור, גם כאלו בעלי רגישות גבוהה, ומתוך הכרות מעמיקה של הנושא, אני חש שהפעם מדובר בנושא שאם לא יטופל על הצד הטוב ביותר יהיו לו השלכות הרסניות על קהילת הקריה. אני חש צורך להתריע ולהפציר בפני תושבי הקריה לקחת צעד אחורה, להירגע ולנסות לרגע להבין את הצד האחר. מהמפגש עם שני הצדדים הדבר המסוכן ביותר שראיתי הוא החלוקה בין 'אנחנו' ל'הם', בין טובים לבין רעים, בין צדיקים לבין פרוצים. אני מבקש שתזכרו שבסופו של דבר אתם קהילה אחת, גם אם יש בתוכה תפיסות עולם שונות. אורית נוי, תושבת נתיב האבות שביתה נהרס בשבוע שעבר, נשאלה לגבי הפעלת אלימות כלפי חיילי צה"ל והמשטרה. על כך היא השיבה שלתושבים אין שום דבר נגד הכוחות שבאים לפנות אותם – 'כולנו פה ביחד' היא אמרה. במשפט קצר זה, אפשר לראות שגם בשעה הקשה ביותר, אפשר לבחור את המשקפיים שדרכם נביט אל המציאות.

מהשטח 6....................... מהנעשה בגוש

נעים להכיר 12 ......................... קייטנת יובל

בלב העניינים 14 .............................. מי מריבה

תוכן

איש אחד 22 ...................... יאנה שניידמן

לוח פרסומידע 26 ....... דירות, דרושים ושונות

מסע בזמן 28 .................................. הזיכרון

מוציא לאור:

50029 . ת.ד 02-5808885 . טל 02-5808886 . פקס p-meida@zahav.net.il דוא"ל: חפשו אותנו בפייסבוק! פרסומידע עיצוב והפקה: יאיר לביא עורך: שלמה יגר מגיה: יעקב אילוז, אפיק קארו, כתבים: יאיר סיאני, קשת מנגל גרשון אלינסון צלם:

קריאה מהנה יאיר לביא gushfrata@gmail.com

להיות מעודכן לפני כולם! p-meida@zahav.net.il מעוניין לקבל את הגליון ישירות לתיבת המייל? שלח מיל ל: ונצרף אותך ללא חיוב לקבלת הגליון במהדורה הדיגטלית מידי שבוע.

02-5808885 : מודעות פרסום

רוצים להתעדכן בזמן אמת בכל מה שקורה באזור? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש שלנו: גושפרתה – המגזין של גוש עציון, אפרת וקרית ארבע

תוכן המודעות, סגנונן, אמיתותן ו/או חוקיותן באחריות המפרסם בלבד!

|

4

פרתה גוש מבית

מהשטח

נתיב האבות - המערכה האחרונה

מאז הקמתה, חטיבת כפיר נמצאת בחזית הלחימה בטרור. יחידות החטיבה פרושות בגזרות הלחימה המורכבות ביותר. נוכח אירועי הטרור האחרונים, במהלך אשר טרף את הקלפים, החטיבה מצאה את עצמה מובילה את צה"ל בחזית הלחימה בטרור הסכינאים, הדורסים ומפגעי הירי. לוחמי החטיבה מנעו וסיכלו מספר רב של ניסיונות פיגוע, ובכך הצילו את חייהם של אזרחים רבים. חטיבת כפיר קבעה לה את הסיסמה "להילחם בטרור ולהגן על הבית" כמוטו, ולוחמיה פועלים לילות כימים בפעילות מבצעית מורכבת, מאתגרת ואינטנסיבית, על מנת למנוע כל איום טרור ולהבטיח את ביטחון תושבי מדינת ישראל. בשבוע שעבר )יום ה'(, בפרויקט ראשון מסוגו, לאחר יותר משנתיים של מאבקים משפטיים וניסיונות שונים להילחם בפסיקת בג"ץ, הגיעה המערכה האחרונה. המוני אנשים הגיעו בערב שלפני הפינוי לכנס מחאה בהשתתפות שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד ומחו על הפסיקה האבסורדית של בג"ץ, אך הביעו אופטימיות מכך שאזור יהודה ושומרון עומד לפני הסדרה ושמראות כאלו לא יחזרו על עצמם. ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן, נשא דברים בעצרת ואמר בין השאר: "האדמה הזאת היא שלנו, האבנים האלה הן שלנו. הקוצים האלה הם שלנו. גם התולעים האלה )הכוונה לאותם שטחי אדמה צרים שבגללם נהרסו הבתים(. על גביהם נבנה בתים. וזו רק 400 , אלא 150 ולא 15 מחדש לא ההתחלה." יושב ראש מועצת יש"ע חננאל דורני הבטיח לקדם את בניית השכונה מחדש במהירות האפשרית: "אני רוצה להבטיח שכאן תיבנה שכונה של מאות יחידות דיור, וכך יהיה. לא ננוח ולא נשקוט עד שתושבי נתיב האבות, יחד עם מאות משפחות חדשות, יגורו כאן ויבנו בתים חדשים על אלה שנהרסו. עלה נעלה כי יכול נוכל לה וירשנו אותה. טובה הארץ מאוד מאוד." הרבנים שקראו לתושבים להגיע ליום הפינוי על מנת לתמוך במשפחות המפונות ולהביע את כאבם הבהירו את עמדתם ואת עמדת

מפקדים שהעבירו מערכי מורשת וסיפורי קרב מפוארים של החטיבה לחיילים הצועדים לאורך המסלול. במהלך הצעדה עצר הכוח בנקודות משמעותיות הן עבור התושבים המקומיים והן עבור הלוחמים - החל בגבעת עוז וגאו''ן שבה הונצחו שלושת הנערים החטופים, דרך המנזר הרוסי שבו נלחמו תושבי כפר עציון עם כוחות הפלמ''ח במלחמת השחרור, ועד דרכי האבות ואמת הביאר. בכל נקודת עצירה דנו החיילים במורשת קרב הקשורה למקום. מדובר בפרויקט דגל חינוכי שמטרתו לחבר את החיילים למורשת הקרב של החטיבה, לחזק את תחושת צדקת הדרך ואת אהבת המולדת. מסע זה הוא אירוע שיא חטיבתי אשר ייזכר לעוד שנים רבות. אלפי אנשים הגיעו למקום, בעיקר בני נוער, ושוטרי מג"ב התפרשו מסביב לאזור במספר מעגלים. עיני התקשורת באותו היום היו נשואות לצידו השני של העולם, שם נחתם ההסכם בין צפון קוריאה לארצות הברית, אך כאשר כן פנו אל תושבי נתיב האבות נראה היה שהשאלה היחידה שנשאלה היא 'האם תהיה אלימות כלפי השוטרים?'. התושבים המשיכו להגיד מעל לכל במה שהם נגד אלימות, אך למרות זאת נרשמו מקרים בודדים שבהם נערים שהתבצרו על גג אחד הבתים השליכו חפצים לעבר השוטרים, ומעשים אלו פורסמו מיד בערוצי התקשורת. אלא שמקרים אלה, למרות החשיפה הגדולה, אינם מייצגים את יום הפינוי. בבתים העומדים בפני הריסה התקבצו המוני בני נוער, לתמוך, לשיר ולהתפלל. אחד הרגעים המרגשים היה כאשר שוטר מג"ב עבר מנער לנער, חיבק, הקשיב, הגיש מים. אלה היו אותם נערים שלאחר מכן שהתפנו מהבית תוך כדי בכי וכאב גדול. העוול שנגרם מפסיקת בג"ץ המיותרת הוא בלתי נתפס, גם אצל רבים מקרב אנשי השמאל. ראוי היה שלפחות סיקור הפינוי יהיה יותר נאמן למציאות, זה המינימום שמגיע לתושבי נתיב האבות - אזרחים שומרי חוק, שאיבדו את בתיהם.

תושבי נתיב האבות לגבי הדרך שבה יש לנקוט: "על פי החלטת התושבים, באף אחד מהבתים ובסביבתם לא תהיה אלימות ביום הפינוי ולא יותרו כל נקיטת אמצעים, מעשים או דיבורים שיעודדו אלימות וחסימה בכוח פעיל או סביל וכיוצא באלה." למחרת היום, בבוקרו של יום שלישי, החל הפינוי.

צילום: גרשון אלינסון

בדרכי האריות

צעדו חיילי חטיבת כפיר לאורך נקודות ציון בעלות חשיבות היסטורית עבור החטיבה ועבור התושבים במועצה האזורית גוש עציון. במסגרת המסע שולבו תכנים חינוכיים שליוו את החיילים במסעם המיוחד. הצעדה התנהלה בהובלת

|

6

פרתה גוש מבית

השכרת רכב ישובי הר חברון | קֱ. ארבע | צומת גוש עציון

מבצעים מיוחדִים לֹתושבי גוש עציון והסביבה

מגװן רכבים ידִ שניה במחירים לֹלֹא תחרות

35,000 & מחיר אוטלֹי בלֹבדִ! 32,500 & מחיר אוטלֹי בלֹבדִ! 17,500 & מחיר אוטלֹי בלֹבדִ! 47,000 & מחיר אוטלֹי בלֹבדִ!

מחירון & 38,500

קֱאיה פיקֱנטו 2013

מחירון & 38,000

20 יונדִאי 2011

I I

מחירון & 25,000

סקֱודִה רומסטאר 2010

מחירון & 55,000

5 מאזדִה 2010

קֱ”מ 0 מגװן רכבים חדִשים במחירים מיוחדִים

מגװן רכבים מידִ ראשונה במחירים לֹלֹא תחרות

אפשרות מימון בתנאים נוחים

השכרת רכב מכירת רכב לֹיסינג תפעולֹי/מימוני טריידִ אין | | | 02-5665681 . , פקֱס 02-6500980 . טלֹ 2 צומת גוש עציון תחנת דִלֹקֱ קֱומה | | aotoli888@gmail.com מיילֹ: 0545-639223 : לֹייעוץ חינם בנושא קֱניה/מכירה אלֹעדִ |

מהשטח

יקיר הגוש - שאול גולדשטיין

האזרחי, מוצבים ברחבי הפארקים ביהודה ושומרון ספסלים, שולחנות פיקניק ופחי אשפה לרווחת התושבים באזור. "בעקבות העבודה המשותפת עם הנוער בקיבוץ וההשקעה בפרויקט צפויים היערות להפוך נגישים ונעימים יותר לקהל המבקרים", אומר מנהל יחידת חקלאות, מר סמיר מועדי. "אנו נמשיך להטמיע בנוער את ערכי הטבע ולפעול להקמתם ולפיתוחם של יערות נוספים באזור על מנת לעודד את הציבור לצאת ולטייל בשטחים היפים שיש לאזור יהודה ושומרון להציע". והגנים, נאלץ גולדשטיין להתפטר מוועדת ההיגוי עקב ניגוד אינטרסים, אך את תרומתו הרבה לאתר הוא ממשיך כיום כמנכ"ל רשות הטבע והגנים. בתפקיד זה ממשיך גולדשטיין לחשוב בגדול, ולאחר שהתוכנית שלו להקים מחדש את קבר הורדוס בגודלו המקורי )כחמשה-עשר מטר גובה( נגנזה עקב התנגדות הארכאולוגים שטענו שזה יטעה את הציבור, מקווה גולדשטיין שבהמשך יעמוד במקום מודל ממוטות שיהיה נאמן לקווי המתאר של מבנה הקבר המקורי. בנוסף לפיתוח שני מוקדי התיירות העיקריים, פעל גולדשטיין בפיתוח תב"ע לבית מלון בגבעה הצהובה ובמשואות יצחק, וכן פעל להשגת אישורי תב"ע ליקב גוש עציון ולחוות האיילים ולסלילת דרכי גישה אליהם. "המטרה היא להביא לפה אנשים שיכירו את תושבי הגוש, ושהם כל- כך ייהנו פה כך שהם יהיו השגרירים שלנו", הוא אומר. 600,000- ואכן בשנה האחרונה נרשמו מעל ל כניסות לאתרים בגוש עציון. רק לשם ההשוואה – איש, 15,000 לאמת הביאר הגיעו בשנה האחרונה בדיוק כמו הכניסות שהיו לתל חצור ולברעם, שני אתרים מוצלחים של רשות הטבע והגנים. אל החיזיון בכפר עציון המספר את סיפור תש"ח הגיעו יותר אנשים מאשר הגיעו לקסטל, שמספר את סיפור הקרבות על ירושלים בתש"ח ושנמצא במקום מרכזי יותר. בתפקידו הנוכחי כמנכ"ל רשות הטבע והגנים גולדשטיין ממשיך לחלום בגדול, והחזון הבא שלו, שעליו הוא כבר החל לעבוד, הוא להחזיר את המים לנחלי הארץ ולמעיינות, זאת על ידי העתקת המשאבות של מקורות מפתחי המעיינות אל עבר מקומות נמוכים יותר. שיהיה בהצלחה.

ביוזמת מנהל יחידת החקלאות במנהל האזרחי, החלו בשבועות האחרונים עבודות ייעור בקיבוץ כפר עציון. במסגרת פרויקט שיתוף יער וקהילה, בני הנוער של הקיבוץ מקיימים שיתוף פעולה עם עובדי המנהל האזרחי ומסייעים בעבודות גיזום, דילול וטיוב הדרכים ביער, במטרה לפתח את היערות ולסייע במניעת שרפות. כחלק מפעילות המנהל האזרחי לשיקום היערות ולהנגשתם, הושקעו בפרויקט זה למעלה ש"ח, זאת בנוסף לכחצי מיליון שקלים 60,000- מ בטקס לציון סיום חגיגות היובל לגוש עציון הוענקו תארי יקיר הגוש לשנים עשר אישים וגופים המשפיעים ביותר בתחומם. בכל אחד מהגיליונות הקרובים נציג לכם אחד מיקירי הגוש. והפעם – הזוכה בקטגוריית התיירות. את פרס יקיר הגוש קיבל שאול גולדשטיין, תושב נווה דניאל ובעל תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית. גולדשטיין השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף, שימש כראש המועצה ועד לפרישתו 1999- האזורית גוש עציון מ . במסגרת תפקידו הוביל גולדשטיין שורה 2011- ב ארוכה של שינויים ומהפכות בניהול המועצה האזורית, ולמרות הסקרים שניבאו לו הצלחה בהמשך פועלו כראש מועצה הוא התמודד במכרז לתפקיד מנכ"ל רשות הטבע והגנים, גבר על יותר משמונים מועמדים וממשיך כעת, בקדנציה שנייה, בעשייה ובחדשנות בכל רחבי הארץ. עוד בהיותו ראש מועצה הבין גולדשטיין את חשיבות המיתוג, וגילה שהדרך הטובה ביותר להנגיש את גוש עציון לציבור היא דווקא דרך התיירות ולא דרך פרופגנדה ותעמולה פוליטית, ולכן במהלך כהונתו עמד תמיד מול עיניו החזון של הפיכת גוש עציון למוקד תיירותי, חזון שאותו הוא ממשיך לממש אף היום על אף שהוא כבר אינו בתפקיד ראש המועצה. החזון היה להביא אנשים אל הגוש, שיתארחו באזור לשני לילות ויטיילו במשך שלושה ימים. כל זה הצריך כמובן הקמת מוקדי תיירות שסביבם יוכלו להתפתח תשתיות של בתי מלון, מסעדות ואטרקציות נוספות. עמותת התיירות שכבר הייתה קיימת פותחה והתרחבה, נסרקו האתרים בגוש ולאחר התייעצות

הוחלט לפתח שני מוקדי תיירות עיקריים – החיזיון האור-קולי בכפר עציון שבמערב הגוש ואת ההרודיון שבמזרח הגוש. גולדשטיין היה לראש ועדות ההיגוי גם של המופע האור-קולי וגם של ההרודיון, וכבר בשנת מיליון שקלים, החלו 15- , לאחר גיוס של כ 2006 העבודות להקמת המיצג החדש בכפר עציון. ועדת ההיגוי בראשותו עסקה גם בפרטים הקטנים ביותר כגון הלבוש של השחקנים, המשפטים שלהם והתכנים של החיזיון. "ברשות הטבע והגנים יש כשבעים אתרים", אומר גולדשטיין, "אך זה אחד האתרים הטובים ביותר, אם לא הטוב שבהם." גם בהרודיון הושקעו סכומי עתק. כראש מועצה מיליון שקלים והעביר 36- גייס גולדשטיין כ כספים קואליציוניים לטובת פיתוח האתר. "זהו אחד האתרים המרתקים שיש לנו. לאחרונה עצרנו את החפירות, עברנו לגילוי ולחשיפת הממצאים לציבור, ולהקמת שבילים. לאחר מכן נמשיך עם עוד סבב חפירות", אומר גולדשטיין. כיוון שההרודיון הוא אתר השייך לרשות הטבע שאול גולדשטיין - מנכ"ל רשות הטבע והגנים צילום: קובי קלמנוביץ

המנהל האזרחי פועל לשיקום יערות בכפר עציון

שהושקעו במהלך השנה החולפת בעבודות ייעור ובמיזמים להקמת פארקים קהילתיים ברחבי אזור יהודה ושומרון. במסגרת עבודות קצין מטה חקלאות במנהל

|

8

פרתה גוש מבית

מהשטח

כל הקהילה במה

| דליה יעקבס |

בחודש האחרון התיאטרון הקהילתי במתנ"ס אפרת, הפועל זו השנה השישית, העלה את ההצגה 'מעשה שהיה כך היה'. ההצגה היא הפקה מוסיקלית מקורית בהשתתפות למעלה משמונים משתתפים מכל קשת האוכלוסייה באפרת ובגוש עציון. גילם של המשתתפים הוא , וכולל בין השאר מבוגרים העוסקים 65 מגוון, ונע מגיל חמש ועד גיל במגוון מקצועות כגון מורים, עורכי דין, אקדמאים, אנשי טיפול ורפואה ואפילו ליצן רפואי אחד. בתיאטרון משתלבים עולים חדשים, ילדים מהחינוך המיוחד ואימהות חד הוריות. היכולת ליצור יצירה מכל המגוון הזה היא מאתגרת מאוד והיא מה שמייחד את התיאטרון באפרת. התגובות להצגה היו נלהבות, ובסופו של דבר ההצגה הייתה מצוינת, מרגשת ומקצועית. אך התגובות המשמעותיות יותר בעיניי הן התגובות של המשתתפים. הם סיפרו על חוויה מעצימה ומשמעותית, על הרגשה של שייכות למשפחת תיאטרון ועל יצירת קשרים וחברויות מעבר להצגה. היו הורים שדיווחו על שיפור בביטחון העצמי של ילדיהם, ומשתתפים ששיתפו שהתיאטרון הוא מקור לתמיכה ולחיזוק עבורם. אביעד פרידמן, יו"ר החברה למתנ"סים, צפה בהצגה עם בני משפחתו ואמר: "ההצגה היא התוצאה הסופית והיא יפה, מרשימה ומקצועית. אולם משמח במיוחד לראות כמה אנשים שותפים לתהליך. זהו תהליך ארוך ומחייב הדורש מאות שעות של עבודה ושל חזרות שמתנהלות באווירה מיוחדת. עבורנו התיאטרון הוא כלי חשוב בבניית הקהילה ואנו שמחים ומודים לכל הצוות על העבודה הנפלאה." תודה למתנ"ס אפרת ולמועצה המקומית אפרת שמאפשרים לקסם הזה להתרחש.

|

10

פרתה גוש מבית

נעים להכיר

| יאיר סיאני |

קייטנת יובל קייטנת 'יובל' לזכר סגן משנה יובל היימן ז"ל היא קייטנה המתקיימת מידי קיץ על ידי סניף בני עקיבא אפרת לילדי סדנת שילוב, ילדים עם צרכים מיוחדים. פרויקט שלא היה מצליח ללא תרומתם הרבה של תושבי האזור

מדריכי הקייטנה

שנים מתקיימת קייטנת יובל. עד לפני ארבע 18 שנים הקייטנה נקראה 'קייטנת סדנא' על שם 'סדנת שילוב' בגבעות. לאחר נפילתו של סג"מ יובל היימן בצוק איתן נקראה הקייטנה על שמו. יובל היה חניך ומדריך בסניף בני עקיבא אפרת, ופעיל וחונך בקייטנת הסדנא. זו אחת הדרכים שבה בחרו להנציח את יובל שאהב את הסניף ואת חניכי הסדנא. שנים 20- סדנת השילוב הוקמה לפני למעלה מ וכוללת פרויקטים רבים ומגוונים. מטרת הסדנא בתחילת דרכה הייתה לסייע לילדי החינוך המיוחד שלא מצאו את מקומם במערכות החינוך המיוחד, אך כיום, לאחר שנות ניסיון ופיתוח, הפרויקט מכיל מגוון רחב של ילדים ונוער מכלל המרחב של החינוך המיוחד. ישנם ילדים שמצליחים לאחר הלמידה בבית הספר להמשיך הלאה ולהשתלב במסגרות שונות, וישנם ילדים שממשיכים להיות חלק מהסדנא 2012 גם כמבוגרים. הסדנא פעלה עד שנת ביישוב ראש צורים ואז עברה ליישוב גבעות. ביישוב גבעות החזון הוא לשלב את חברי הסדנא בקהילה. במהלך הבוקר הילדים לומדים בסדנא ובצוהריים משתלבים בפעילות הקהילתית של היישוב. ישנן ביישוב שלוש דירות לחניכים הבוגרים והם מועסקים במגוון ענפי תעסוקה הכוללים משק חי ובית קפה. בנוסף, הם פעילים בבית הכנסת ומתארחים אצל משפחות מאמצות. דירה נוספת לבנות פועלת בקיבוץ מגדל עוז. הפעילות של סניף בני עקיבא באפרת עם הסדנא מתקיימת כל השנה. פעם בחודש בימי שישי נוסעים חברי הסניף לפעילות משותפת עם ילדי הסדנא. בנוסף, עד לפני מספר שנים

כסף במגוון דרכים. כבר שנים רבות שבהן מתקיים יריד סדנא. את היריד מארגנים חברי כיתה ט' ויש בו דוכני אוכל, תחנות ופעילויות רבות, וכל הכנסות היריד הן קודש לטובת הקייטנה. בנוסף, יוצאים חברי הסניף להתרמות בגוש ובירושלים. בשנתיים האחרונות נפתח גיוס המונים באינטרנט לטובת הקייטנה. השנה היעד הוא שקלים, וניתן לתרום עד שלושים ביוני. 8,000 שקלים, 8,000 גם בשנה שעברה היעד היה שקלים, מה שכמובן 10,730 ולבסוף נאספו שיפר ושדרג את הפעילויות לחניכים. כבר שנים רבות שסניף בני עקיבא אפרת לוקח תחת חסותו את ילדי הסדנא. הקשר בין הסניף לבין הילדים עובר משכבה לשכבה, וגם בוגרים רבים לוקחים חלק בקייטנה ובאים לבקר את החניכים ואת המדריכים. הקשר החם והמיוחד מעניק רבות הן לחברי הסדנא והן לנוער אפרת. יוסי חכם מרכז את הקייטנה זו השנה השנייה ברציפות. הוא מספר מנקודת מבטו האישית: "בשבילי לרכז את קייטנת הסדנא זו זכות עצומה. כמי שהיה בסניף וראה את הקייטנה מנקודת מבט של חניך צעיר שרק הסתכל והתרשם מהעשייה של הגדולים, לאחר מכן הפך למדריך שפעיל בקייטנה ועכשיו כבוגר שמגיע לרכז - זה סיפוק מדהים. בשבילי ובשביל המדריכים זו רק תעסוקה לעוד שבוע בחופש, אבל בשביל החניכים זה עולם ומלואו. השבוע שהם הכי מחכים לו בשנה. ומה שווה יותר מאשר לראות את אותם הילדים מחייכים שנה אחר שנה?" "עולם חסד יבנה" 'קייטנת יובל הסדנא' google - על מנת לתרום רשמו ב

הייתה מתקיימת בכל שבוע פעילות משותפת של חניכים ומתנדבים בבריכה באלון שבות. הפעילות בימי שישי כוללת פעילות בנושאי אירועי החודש והחגים. בפעילויות האלו נוצר קשר מיוחד ורציף בין חברי הסדנא וחניכי הסניף. הקייטנה מונה כשבעים חניכים וכחמישים מתנדבים, רובם מסניף בני עקיבא אפרת, אך יש בני נוער נוספים שבאים להתנדב. בכל שנה נבחר נושא שבו מתמקדים והוא מוביל את הקייטנה. בשנה שעברה עסקה הקייטנה בנושא חמישים שנה לשחרור ירושלים. במהלך הקייטנה החניכים עברו תחנות שעסקו בירושלים, יום ספורט, נסעו לטיול באמת הביאר ואף לסיור בגן החיות התנכ"י. השנה הנושא הוא שבעים שנה למדינת ישראל, ותכנון הקייטנה בעיצומו. בין הדברים המתוכננים להתקיים יהיו טיולים, פעילויות להכרת הארץ ועוד. הקייטנה פועלת כבכל שנה, במשך שבוע בתשעת הימים. על מנת לקיים את הקייטנה ולשדרג את הפעילויות משנה לשנה, חברי הסניף מגייסים

|

12

פרתה גוש מבית

מי

בתחילת החודש, לאחר מאבק ממושך, נפתחה הבריכה בקריית ארבע לראשונה לרחצה מעורבת. כיום, בשנת היובל לעיר, קריית ארבע מתמודדת עם שאלות זהות ועם אתגר חברתי עצום. מה שהחל כמאבק ענייני על תפיסות עולם שונות, הפך לעירוב של אמוציות, ותאוריות קונספירציה פוליטיות. כעת על תושבי הקריה להחליט, האם פניהם למאבק ללא פשרות או שהגיע הזמן לחזור לאיחוד השורות. מריבה | יאיר לביא ודוד אור |

תושבים דתיים מסוימים, "קם קומץ של חילונים שהחליט לפתע 'שזה לא מתאים לו' והחל לעשות מהומה ולשנות סדרי בראשית". לאחר שיוזמי המחאה הרגישו שהמועצה אינה מעוניינת בהידברות, הם החלו בניסיונות להפעלת לחץ חיצוני – גם באמצעות התקשורת וגם באמצעות הפעלת החוק. "יש לנו חשש מאוד גדול מהתקשורת", סיפר לנו בתחילת הקיץ הקודם דסטה יום טוב, יועץ התקשורת של יוזמי המחאה. "היחס בין התושבים כיום הוא מצוין. אנחנו לא מבקשים לפתוח את הבריכה בשבת, כמו הבריכה בתקוע. הציבור הממלכתי מקפיד לא להשמיע כאן מוזיקה חזקה בשבת, לא לעשות 'על האש' ולא לנסוע ברכב ברחובות מסוימים. ישנו חשש שהתקשורת תנסה להציג את המקרה הזה כסכסוך וכקרע הקיימים בין הציבור הממלכתי לציבור הדתי, כאשר למעשה מערכת היחסים פה מאוד טובה ומכבדת." זה המקום להביט סביב ולראות איך מתנהלות הבריכות באזורינו. בבריכה של מועצת גוש עציון אין שעות משפחתיות וגם לא היה ניסיון משמעותי ודרישה לשעות משפחתיות. בתקוע, לעומת זאת, שם יש בריכה פרטית של הישוב

להבטחות ולדיונים בנושא, ובמקרה הפחות טוב להתעלמות." לאחר שבקשותיהם לא נענו התאגדו מספר תושבים והחלו למחות על המצב. על פי יוזמי המחאה, בכלל לא מדובר במאבק בין חילונים לדתיים, מכיוון שישנם גם אנשים מהציבור הדתי שאינם מקפידים על רחצה נפרדת. רחצה מעורבת תספק פתרון גם למשפחות חד הוריות וגם להרבה משפחות שבהן אחד מבני הזוג עובד שעות ארוכות וכך בן הזוג השני יוכל להגיע עם ילדיו לבריכה, מה שאינו אפשרי כיום. מאידך גיסא יש הטוענים שגם מתוך הציבור החילוני, יש לא מעט משפחות שאין להם עניין בשעות מעורבות ומעוניינות לשמור על הסטטוס-קוו הקיים ועל המרקם החברתי. למעשה מתוך הציבור החילוני לא מעט משפחות הן משפחות מסורתיות שמצדדות בעד השעות הנפרדות ואף שולחות את ילדיהם לביה"ס הממ"ד ולא לביה"ס החילוני. ובכלל כל משפחה שהגיעה לקריה ידעה שהיא מגיעה לישוב דתי והגיעה מידיעה שהיא מקבלת על עצמה את החיים בקריה תוך שמירת הכללים הנהוגים והקבועים בקריה. אלא, שלטענת

התאריך אחד ביוני אמור היה להיות קו הגמר במאבק לגבי השעות המעורבות של הבריכה. בג"ץ קיבל את המתווה של המועצה, רבני העיר ובראשם הרב דב ליאור אישרו את המתווה מבחינה הלכתית וכולם היו אמורים להיות מרוצים. אך במהלך השנה האחרונה הנושא סביב פתיחת הבריכה הפך למאבק איתנים בין תפיסות עולם שונות, פתח קופה של שרצים ויצר קיטוב בין תושבי הקריה. כדי להבין את כל הסיפור צריך לחזור אחורה, לימים הראשונים של הבריכה. הבריכה הציבורית בקריה הוקמה לפני שלושים שנה, ומאז הקמתה היו נהוגות בה שעות נפרדות בלבד - לנשים לחוד ולגברים לחוד. אוכלוסיית הקריה הייתה ברובה המכריע אוכלוסייה דתית, למרות שכבר מתחילת דרכה היא שילבה גם חילונים ומסורתיים ועוצבה על- ידי מייסדיה כהטרוגנית - חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים גרים במקום אחד, בשכנות טובה ובמתן כבוד הדדי אלה לדרכם של אלה. לפי נציגי הציבור החילוני, במהלך השנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לפתוח את הבריכה לזמני משפחה, אך בקשותיהם "זכו במקרה הטוב

<<

|

14

פרתה גוש מבית

'

בלב העניינים

מי שקיווה שלאחר שההחלטה נפלה השקט יחזור למקומו התבדה, קרעים נוספים נפערו במרקם החברתי העדין של הקריה.

הבריכה בחצי מהזמן נפרדת ובחצי השני מעורבת והיא אף פתוחה בשבת. מצד שני, אל לנו לשכוח שתקוע הוא ביסודו ישוב מעורב של דתיים וחילוניים ואשר חרט על דגלו את החיים המשותפים, כך למשל פועל ביישוב בי"ס שלומדים בו חילונים ודתיים יחדיו, מה שלא נכון לגבי קרית ארבע שהוקם כישוב דתי ואשר מרבית תושביו, גם היום, הם דתיים וחרדים. הזמן עבר וכאשר המצב בקריית

כן , טענה המועצה, במידה ותיפתח הבריכה לשעות מעורבות לא יוכלו להשתמש בה התושבים הדתיים, מה שיגרום להפלייתם של התושבים הדתיים, מה שלא נכון במקרה הפוך, שהרי התושבים החילוניים יכולים לשחות בשעות הנפרדות ללא הפרעה. כמו כן, הזהירה המועצה כי יהיו תושבים דתיים אשר יבטלו את המינוי לבריכה: "היעתרות לבקשה ושינוי הסטטוס-קוו יובילו לקריסה כלכלית אשר לא תאפשר להפעיל את בריכת השחייה", נכתב בתגובה. הכוונה הייתה לעצומה אשר תושבים דתיים רבים חתמו עליה, ובה הם הצהירו שבמקרה שיהיו שעות משפחה הם יבטלו את המינוי לבריכה, צעד שבעקבותיו עלולה הבריכה להיסגר לצמיתות עקב חוסר יכולת כלכלית להחזיק את עצמה. ביום הדיון בבג"ץ נפגשו שני הצדדים אל מול השופטים ונציג התושבים הדתיים הציג את הקושי שיש לחלק מהציבור הדתי עם בריכה מעורבת: "יש חרדים ודתיים בקריית ארבע שמבחינתם בריכה מעורבת זה 'ייהרג ואל יעבור'", טען עורך הדין ראם אזולאי. "יותר גרוע מחילול שבת. זה כמו לגור בדיר חזירים. שחייה מעורבת זה גילוי עריות... זה משהו בלתי נסבל מבחינת הרגשות". בהמשך הדיון אף נטען שרב הקריה, הרב דוב ליאור, אמר שאם הבריכה תפעל בשעות מעורבות תיאסר לדתיים הכניסה לבריכה גם בשעות הנפרדות, מה שמגדיל את הפלייתם של התושבים הדתיים. בדיון נוסף שהתקיים בבג"ץ המועצה הגיעה להסכם פשרה בנוגע לשעות הפתיחה של הבריכה ולכן בג"ץ אמר שאין צורך לפסוק כיוון שהמועצה מסירה את התנגדותה. בעקבות מהלך זה ספג לוינגר ביקורת רבה מצד התושבים <<

הקמת הבריכה לפני קרוב לשלושים שנה. בשבועות האחרונים קיבלנו פנייה מקבוצה מתוך הציבור הממלכתי, המהווה כשלושים אחוז מהאוכלוסייה, המבקשת לבחון את האפשרות להפעלת הבריכה בשעות משפחתיות. אנו מעריכים ומכבדים את כל תושבינו היקרים ובוחנים את הפניות השונות על היבטיהן השונים בימים אלו." אלא שגורמים המקורבים לראש המועצה הסבירו את המצב המורכב שבו נמצא ראש המועצה מלאכי לוינגר. "הרב משה לוינגר הקים את קריית ארבע כבית לכל עם ישראל, דתיים וחילוניים כאחד, ועם זאת נקבע שהבריכה תמיד תהיה נפרדת כחלק מהסטטוס קוו של המקום. אפשר להבין שמלאכי לא רוצה להיות זה שיפתח את הבריכה לרחצה מעורבת, וכאדם דתי הוא לא יכול להיות 'שותף לדבר חטא'." דברים דומים נאמרו בחדרי חדרים בפגישות שהתקיימו בין מלאכי לציבור החילוני, ובשורה התחתונה המסר היה שמלאכי לא יכול ערכית ומוסרית לתת יד לפתיחת הבריכה לשעות משפחתיות. לאחר שהציבור החילוני הבין שדרך המועצה לא יימצא להם פתרון, בחודש פברואר האחרון מימש הציבור הממלכתי את איומיו ופנה לערכאות המשפטיות. עוד לפני הדיון שהתקיים בבג"ץ הסבירה המועצה את הסיבה להתנגדותה והוא בין השאר מתוך החשש שהשינוי יוביל לחיכוכים: "היעתרות לבקשה ושינוי הסטטוס- קוו יגרמו לקיטוב בין תושבי המועצה, לחיכוכים ולמחלוקות עמוקים, שכן עסקינן בנושא מורכב בעל חשיבות ורגישות יתרה". בנוסף טענה המועצה כי "השוויון שאליו רוצים העותרים להגיע, יש בו כדי לפגוע פגיעה קשה ברגשותיה ובכבודה של קבוצה גדולה באוכלוסייה, ועניין זה עשוי לחתור תחת הסובלנות ההדדית." יתר על

ארבע נשאר ללא שינוי המחאה החריפה, יוזמי המחאה החליטו לפנות לאפיק המשפטי, וזאת באמצעות פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט'. בתחילה נשלח מכתב למועצה ולחברה למתנ"סים. במכתב נטען כלפי הרשות המקומית שהיא מונעת מתושבים כגון משפחות חד הוריות לעשות שימוש במבנה ציבור, ושהתנהלות המועצה אסורה על פי חוק מכיוון שהיא יוצרת 'הפליה מטעמים שבדת'. כמו כן, באותו מכתב נטען שאי אפשר להשתמש בנימוקים דתיים על מנת לא לאפשר שעות מעורבות מכיוון ש"איש לא כופה על אדם דתי לשחות בשעות המשפחה, ולהפך: כיום מופלים עשרות רבות של תושבים ומשפחות לרעה רק בשל השקפת עולמם ואורח חייהם..." יו" החברה למתנ"סים הגיב למכתב והשיב שהוא מצר מאוד על העדר המענה לתושבי קריית ארבע: "אני חושב שבקשתם מוצדקת, וראוי היה לה להיענות בחיוב", הוא השיב. "אולם במערכת היחסים שבין החברה למרכז הקהילתי ולרשות המקומית אין לחברה מנדט או סמכות לכפות על המרכז הקהילתי או על הרשות המקומית ביצוע פעולה מסוימת או יישום מדיניות אחרת מזו שבחרה בה הנהלת המרכז הקהילתי. אנו יכולים לנסות לשכנע את שותפינו בעירייה ובהנהלת המרכז הקהילתי המקומי, וכך עשינו ונמשיך לעשות, אולם לא נוכל לכפות." גם המועצה הגיבה לאותו המכתב והדגישה את ההסכמה הכללית בין התושבים בנוגע לשעות הבריכה ולסטטוס קוו: "קריית ארבע-חברון הוא יישוב הטרוגני, ובימים אלו מציינת הקריה חמישים שנה להיווסדה. עירנו מתאפיינת בציבור מגוון ובכבוד הדדי בין כלל הגוונים. גם הבריכה הנפרדת היא חלק מהסכמה של כלל הציבור, מאז

|

16

פרתה גוש מבית

'

בלב העניינים

על פי הנתונים שיש למנהל הבריכה, אכן נרשמו ביטולים של מנויי הבריכה, מה שעלול לגרום לכך שהיא לא תפעל

המועצה לא תהיה הגוף דרכו פועלות שעות המשפחה ושני הצדדים, אמנם לאחר פשרות, יקבלו את מה שהם רצו. חובבי הקונספירציות גם העלו האשמות על כך שישנו גוף שעומד מאחורי המאבק למען פתיחת הבריכה והוא זה שמממן אותם אלא שבבדיקה שערכנו התברר שמדובר בסכום זעום יחסית אשר גם ככה בג"ץ חייב את המועצה להחזיר לעותרים כפיצוי על הוצאות המשפט. עם זאת, עבור חלק מהתושבים ההכשר ההלכתי של חלק מהרבנים אינו מספיק, ולדעתם יש בו בעיה עקרונית רחבה יותר – שמירת קדושת מחנה ישראל, והם הולכים ומחריפים את התנגדותם. לאחר שהתפרסמה הפשרה עליה סיכמו הנציגים החילוניים והמועצה, הוקם מטה מאבק שמטרתו לשנות את ההחלטה ולהביא לכך שהרחצה המעורבת לא תתקיים. המטה פועל במספר מישורים, מהפצת כרוז המונה שמונה עשר רבנים מחברון ומהקריה שבו הם קוראים לשנות את רוע הגזרה, ונכתב בו בין השאר: "גילוי עריות זה דבר שיהודי מצווה למסור עליו את נפשו ב'יהרג ואל יעבור'", ועד לצעדים אקטיביים יותר כגון פעילויות הסברה ועצומה הקוראת לתושבים למשוך את המינוי שלהם. אחד מפעילי המטה שביקש שלא נפרסם את שמו התראיין לכתבה ואמר: "יש פה כמה עשרות אנשים שדרך הקלפי לא הצליחו להביא לשינוי, אז הם הולכים להשיג אותו דרך בג"ץ, בדרך של אלימות וכפייה בצורה אגרסיבית. היום זה בריכה ומחר זה שבת. זה ניסיון לכפות אורח חיים מסוים באמצעים לא דמוקרטיים. דמוקרטיה זה שלטון הרוב ופה יש מיעוט קטן שמחליט איך ייראה המרחב הציבורי." על פי מטה המאבק, הרבנים הסכימו לפשרה מחוסר ברירה ולכן הם מנסים דרך מאבק ציבורי לשנות את ההחלטה. "אנחנו עושים הסברה מול החילונים, כדי שיראו כמה זה כואב לנו, פוגע בנו וקשה לנו. רוב החילונים בקריית ארבע לא רוצים בלגן ומריבות ומדובר במיעוט קטן שלא מעניין אותו המחיר. יש כאלו שמשתכנעים ויש גם מיעוט שאומר שזה רק הצעד הראשון ושהם מעוניינים גם לפתוח עסקים בשבת, גם אם מדובר במיעוט קטן", אומר הפעיל. כל מי שגר בקריה נחשף לכמות הפשקווילים הרבה שצצה לה בכל פינה, שבחלקם נכתבו

התורניים אשר ציפו ממנו לשרת את הרוב הדתי בקריה ולהמשיך לשמור על הסטטוס-קוו ולא להתקפל בפני המעט החילוני ובג"ץ. אלו שנעמדו לימינו של לוינגר היו דווקא הרב דוב ליאור ואיתו רבנים נוספים. אלה פרסמו מכתב לתושבים ובו נכתב בין השאר: "לאחר בדיקה מקיפה ושיקול דעת תורה מעמיק... ולאור העובדה שבג"ץ דן בעתירה והנחה להגיע להסכמה בעניין, אם לא תושג הסכמה, בג"ץ בעצמו יורה למועצה איך לפעול בעניין הבריכה". בהמשך המכתב הרבנים מחזקים את נבחרי הציבור על אופן התמודדותם עם הסוגיה הסבוכה ומצדיקים אותם: "אנו מבינים שהפתרון המוצע מקטין את הפגיעה עד כמה שניתן... אנו הרבנים, יחד עם כל הציבור הנאמן לערכי הקדושה והצניעות, נמשיך לפעול למען קדושתה של עיר האבות". לסיום ניסו אותם הרבנים להנמיך את גובה הלהבות שנראה שהן מאיימות להרוס את המרקם החברתי העדין בקריה: "אנו קוראים לכל הציבור היקר והקדוש שלנו להיות רגישים בימי הספירה האלו, ולהגביר את האחדות ואהבת חינם בעיר האבות חברון המחברת את כולנו." מן הצד השני היו גם רבנים שתקפו את התנהלותו של לוינגר וטענו שללא קשר למה שהיה פוסק בג"ץ בסופו של דבר, היה עליו להחזיק בדעתו נגד פתיחת הבריכה לשעות משפחתיות. אולם מי שקיווה שלאחר שההחלטה נפלה השקט יחזור למקומו התבדה, קרעים נוספים נפערו במרקם החברתי העדין של הקריה. מן הצד החילוני האשימו את לוינגר בכך שהוא לא עומד בהסכמים שעליהם הוא חתם בבג"ץ, ומהצד התורני האשימו את לוינגר בדיל פוליטי שהוא רקח עם המחנה החילוני. בין השאר נאמר עליו

שהוא הונה את הרבנים ולכן הם תמכו בו, שהוא לא היה צריך לפחד מהפסיקה של בג"ץ כיוון שזה היה יוצר תקדים שבו בכל מקום שבו יש אוכלוסייה דתית יהיו מחויבים לעשות שעות נפרדות ושבתמורה להסכם הפשרה המחנה החילוני יבחר בו בבחירות ההולכות ומתקרבות. גם בין רבני הקריה, ישנם רבנים רבים הקוראים תיגר על הסכם הפשרה ואומרים שאין שום היתר לפתוח את הבריכה בשעות מעורבות ושהרב ליאור ורבנים אחרים שהסכימו למהלך, הולכו שולל מבלי שהובאו לידיעתם נתונים חשובים. בשיחה עם יעל שטיגליץ ואבי אבו, מנהלי המתנ"ס שהיו מעורבים בדיונים ומכירים את הנושא ואת מה שקורה מאחורי הקלעים לעומק, עולה שהתמונה שונה לחלוטין. "בדיון בבג"ץ היה ברור לכולם לטובת מי בג"ץ הולך לפסוק. לאור זאת, לנגד עיניה של המועצה עמדה המשמעות הרחבה שתשפיע על כלל הבריכות בארץ. אם היה נוצר בגללנו תקדים בבג"ץ, כל מקום שבו ישנה בריכה ללא שעות משפחתיות, אם מישהו היה עותר, הנהלת הבריכה הייתה מחויבת לספק שעות משפחתיות", אומרת יעל. "בנוסף לכך", היא מוסיפה, "הניסיון לתאר את הרבנים כתמימים שאינם בודקים לעומק את הסוגיה הזו הוא מוטעה. הרבנים התכנסו, קראו לעומק את פרוטוקול הדיון בבג"ץ, הבינו את ההשלכות והחלו לפעול על מנת שמצד אחד לא תהיה פגיעה בציבור החילוני ובהחלטת בג"ץ, ומצד שני הם עמלו על הדרך שבה המועצה לא תעבור על אף איסור הלכתי." בסופו של דבר נמצא מתווה שמבחינה הלכתית ענה על כל הקריטריונים – הבריכה תיפתח לשעות משפחתיות על ידי מפעיל חיצוני, המינוי לשעות המשפחתיות יהיה מנוי נפרד, ובכך

<<

|

18

פרתה גוש מבית

'

בלב העניינים

הנושא סביב פתיחת הבריכה הפך למאבק איתנים בין תפיסות עולם שונות ויצר קיטוב בין תושבי הקריה

דברים קשים ומסיתים כנגד התושבים החילונים ואף כנגד הרבנים. "ישנן כמה מודעות שאנחנו במטה המאבק הוצאנו, אך יש גם כאלו שהודפסו על ידי אנשים פרטיים במדפסות פרטיות ואינם מייצגים אף אחד חוץ מאשר אותו אדם", אומר לנו הפעיל שמבהיר שפעולות אלו אינן קשורות למטה המאבק למטה המאבק חשוב שיהיה ברור

עדיין לשאוף לאותן המטרות "שנייה לפני שממשיכים להרעיל את האוויר. שנפסיק, ננשום עמוק, ניקח אחריות על האווירה, על החברה ההטרוגנית המבורכת שלנו, ונתנסח מתוך אהבה, כבוד וסובלנות. אחים ואחיות אהובים ויקרים לי, הבה ננהג כבוד זה בזה. אנשים אחים אנחנו, אוהבים אנחנו." לאחר אחד החודשים הסוערים שלה מתחילת התפקיד, חודש שבו היא ספגה אש משני הצדדים, מנהלת המתנ"ס יעל שטיגלץ עדיין שומרת על אופטימיות: "לפני מספר שבועות קיימנו שירת המונים לנשים – קולולך", היא מספרת בחיוך. "למרות הכול, התקיים אירוע שהגיעו אליו כשלוש מאות נשים מכל המגזרים – חרדיות לצד חילוניות. בסופו של דבר, את 'שירת האחדות' של הקריה אי-אפשר להפסיק, ומעבר לכל המחלקות, יש עדיין קהילה מגובשת שחיה זו עם זו."

גם כיום, חודש לאחר פתיחת הבריכה, הקריה חלוקה בין שלושה מחנות - אלו שלא מוותרים וממשיכים להילחם עבור החזרת הבריכה למצבה הקודם, מהצד השני יש את אלו שמסמנים את הניצחון ומתכוונים לשמר אותו ויש את הקבוצה השלישית – השותקת, אלו שמביטים מהצד ומנסים לאחד את השורות לפני שהמצב יהיה בלתי הפיך. "אנשים איבדו את הפרופורציה שלהם", כתב אחד התושבים החילונים. "זכותו של כל אחד להיות בעד שעות משפחה בבריכה, זכותו של כל אחד להיות נגד שעות משפחה בבריכה, זכותו של כל אחד להחרים את הבריכה בגלל שיש או שאין שעות משפחה בבריכה, אבל אסור לכולנו לזלזל בדעות האחר ולהגיב בביטול לשני." תושבת אחרת מהמגזר הדתי כתבה: "בואו ננסה לעצור לרגע ופשוט להקשיב למה שהצד השני מנסה להגיד. מה כואב לו, מה הוא רוצה לזעוק", והראתה שאפשר להגיע מעולמות שונים אך

שמדובר במאבק של תושבים ולא במאבק בעל גוון פוליטי, וזאת על אף שהם קיבלו הצעות מפוליטיקאים להצטרף למאבק. הם אלו האחראים גם לעצומה הקוראת להפסיק את המינויים. "יש עצומה שחתומים עליה יותר מאלף איש. השקנו צוות טלפניות שעושות טלפונים ומאמתות שהחתומים על העצומה באמת מבטלים את המינוי", הוא אומר. "המטרה שלנו היא שהבריכה לא תהיה כלכלית וששינוי הצביון לא ילך בכוח, גם אם זה יוביל לסגירת הבריכה". על פי הנתונים שיש לאבי אבו, מנהל הבריכה, אכן נרשמו ביטולים של מנויי הבריכה, מה שעלול לגרום לכך שהיא לא תפעל בחורף, אם כי לדבריו עדיין מוקדם מדי לראות מה יהיה המצב: האם עוד תושבים ימשכו את המינוי או שמא היו תושבים שמשכו את המינוי זמנית, רק לצורך המחאה.

לֹפני המעבר לֹמשכנינו החדִש

ישיבה תיכונית

אור תורה נווה שמואלֹ אפרת

לֹישיבת נווה שמואלֹ אפרת דִרושה מזכירה משרה 75% ידִע מקֱיף ביישומי מחשב, אינטרנט יחסי אנוש טובים )כולֹלֹ משמרת אחה”צ פעם בשבוע(

16:00-21:00 ,9:00-14:00 ,’ א’, ג פתוח: 10:00-12:00 ’ ו מבצעים מטורפים ב “אצלֹ נריסה” & בלֹבדִ 2 - בגדִי ילֹדִים ב ועודִ המון מבצעים בחנות

בוטיקֱ ידִ שניה

אצלֹ נריסה מיזם חברתי

054-7530942 עלֹ כלֹ שאלֹה: טובי

קֱו”ח לֹמיילֹ: neveshmuel@gmail.com

ע”ר קֱרן נריסה 580638989

ובגוגלֹ מפות

אנו נמצאים ב- waze

- ראיון אישי איש אחד

| יעקב אילוז |

יאנה שניידמן בימים אלו הולך ומוקם בקריית ארבע מרכז צעירים חדש. יאנה שניידמן שבאה מרקע של עיצוב אופנה וסטיילינג, בעזרת לב רחב הצליחה לשקם את חייהם של עשרות צעירים ולהקים מודל שאומץ על ידי משרד הרווחה ורץ כפרויקט בערים נוספות.

הבית כל שבוע."

במשרד פינתי מרוהט בשולחן ששימש אנשים קודמים ועכשיו הוסב לצרכיה, אני פוגש , נשואה ואם 36 ביאנה שניידמן. היא בת וחצי מרוסיה, 14 לשניים. היא עלתה בגיל והגיע הישר לקריית ארבע. כמעט שבועיים רדפתי אחרי האישה העסוקה הזו, אבל האור שהיה לה בעיניים כשהיא דיברה על נוער שרוב המבוגרים מעווים את אפם לכיוונו, היה שווה את הכול. איך היה המעבר לארץ? Ï "זה לא היה קל. מאתגר מאוד. תוך שנה הידרדרתי מתלמידה מצטיינת ברוסיה לתלמידה הכי מעצבנת שיש. שנאתי את העובדה שיש לי מבטא ולכן סירבתי לדבר בעברית. רוב ההתנהלות שלי באותה שנה הייתה בשפת גוף ובהבעות פנים." אז איך למדת בסוף? Ï "הפסדתי שנה שלמה על אולפן שבקושי הייתי הולכת אליו. לא סבלתי את זה. עד שיום אחד אמא שלי, שלמדה באולפן למבוגרים אצל מרים גולדשטיין, שאלה אותה אם אני יכולה לבוא. היא אמרה: "בשמחה, אולי כאן היא תיפתח". שם גיליתי שהכול עניין של גישה. גיליתי מורה שמסתכלת על התלמידה בגובה העיניים, ולא באה רק להעביר את החומר. היא הגיעה בשביל לתת כלים לאנשים שיוכלו להסתדר לבד פה בארץ. עם הזמן התחלתי לרכוש לי חברים ישראליים, אפילו שהעדה נוהגת לדבוק בדוברי הרוסית. דרך החברים למדתי את העברית טוב יותר. קראתי תיגר על מה שנהוג אצלנו בעדה, כי המנטליות הישראלית סקרנה אותי. השתייכתי לחבורה של כמה בנות מהאולפנה כאן בקריה, והייתי מגיעה אליהן לפנימייה לשבתות בעיקר. היו עוד כמה נערים מסורתיים שהייתי מטיילת איתם ב'חרסינה', וככה התוודעתי למנטליות הישראלית ולמנהגים שראיתי בבית שאף פעם

הייתה יהדות אצלכם בבית? Ï "היהדות הייתה נוכחת-נפקדת. אבא שלי אמר לנו, 'תהיו תמיד גאים בזה שאתם יהודים. גם ככה תקבלו מכות על זה, לפחות תהיו גאים.' אני ואחי היינו היהודים היחידים בכל בית הספר. אבל בגלל הגאווה הזו, סילקו אותי מהגן", היא מוסיפה בחיוך, על אף שנראה שבזמנו האירוע היה טראומתי. "שאלו מי ההורים שלכם, וילדה אחת לא ידעה מה לענות, ואמרתי 'מה זאת אומרת, ההורים שלה יהודים', והתעקשתי על זה, גם כשלא הבינו מה הקשר. למחרת כבר הודיעו להורים שלי שאני צריכה לחפש גן אחר. אבא שלי היה כל כך גאה בי. הוא הסתובב וסיפר את

זה בחיוך לכל החברים שלנו. מבחינה מסוימת, תמיד ידענו שהמקום שלנו זה כאן, בארץ ישראל. אבא שלי גם ציוני מאוד. הוא זה שדאג להעלות את כל המשפחה שלנו מרוסיה לפה. עשיתי שירות לאומי. בגלל שהמשפחה שלי מגיעה מהקווקז הייתה בעיה שאני אשרת בצבא. התקבלתי לעמותה שנקראת 'אחד פלוס אחד', שמחברת את הזהות שלנו מהבית עם המנטליות של חבר העמים, עם מי שאנחנו פה בארץ.

יאנה שניידמן

המטרה של המרכז היא שהוא יהיה מיועד לכולם, ללא שום הבדל של רמה דתית, מגדר או השקפת עולם.

לא קיבלתי עליהם הסבר."

הפכתי להיות מדריכה, שזה כמו רכזת נוער לנוער עולה. היו לי שתי קבוצות, אחת בקריית ארבע ואחת בארמון הנציב. עסקתי בזה שנתיים וחצי." ואז גדלת, ופנית לתחום עיצוב Ï האופנה. "נכון. הנושא הזה תמיד עניין אותי. זה היה חלום שלי מאז שהייתי קטנה. ניסיתי להתקבל לבית ספר לעיצוב פעמיים ולא הצלחתי. היה קשה להם לקבל מתנחלת מקריית ארבע למוסד שנוטה שמאלה מאוד, למרות שזה לא היה במוצהר. בפעם השלישית הצלחתי להתקבל. למדתי שם שנתיים ואז טסתי לשנה לאנגליה

כמו מה למשל? Ï "מזוזה, למשל. אצלנו בבית היו מזוזות. אבא שלי הסביר שזה מילים טובות שנותנות אווירה שמרגיעה את הנפש. שאלתי מה זה אומר המילים, אז אמרו לי: 'תסמכי עלינו. לא נשים כאן משהו שלא אומר ממש דברים טובים', וזהו. ועוד המון דברים שבדיעבד גיליתי שקשורים ליהדות. גם היה שבוע שבו אכלנו 'קרקרים', ושבוע שבו הדלקנו נרות, אבל אף פעם לא הסבירו לנו מה המהות של החגים. רק כשהגעתי לארץ הבנתי מה זה חנוכה ומה זה פסח, ולמה סבתא שלי הייתה מדליקה נרות בפינה של

<<

|

22

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

להשלים את הלימודים. זו הייתה התקופה הכי גרועה בחיים שלי. מצד אחד אני חיה את מה שחלמתי, מצד שני אני מרגישה תלושה. אי אפשר להסביר את השייכות לקהילה ואיך זה משפיע עליך. למדתי שם. שלא משנה מי אתה וכמה אתה מוצלח, אם אתה לא מחובר לקהילה וזה לא המקום שלך, אתה

וחשב שאני מתאימה לחבר'ה האלו היה אמץ לויתן. בהמשך יצא מכרז למועדון לנוער החילוני, שהיה בשוליים מבחינת המענה לגביו ביישוב שהוא דתי באופיו, וקיבלתי המלצות חמות גם מאמץ וגם מעוד גורמים שהכירו את מה שעשיתי עם הנוער, וככה הקמנו את . זה WINWIN מועדון

עובדים במטה הצעירים

התחיל מקבוצה מאוד קטנה ועכשיו אין כמעט נער שלא עובר דרכו, בצורה כזו או אחרת. קיבלנו חדר קטן עם ערֵמות זבל בגובה שתי קומות וראיתי כמה עבודה יש שם, אז ביקשתי מבעלי שיבוא לעזור. אח שלי הקטן הציע שגם הוא יבוא. חשבתי שהוא יבוא לבד, אבל הוא הביא איתו את כל הכיתה ועוד כמה מכיתות גבוהות יותר, ויחד עבדנו כמה שעות עד שגילינו

אפס, כלום. החזקתי את השנה הזאת בשיניים, בעיקר בזכות חבר שלי, שהיום הוא בעלי. כמה שנים אחר כך, השתלמתי ברוסיה, ואחד המורים שלי אמר לי שהוא רואה שהלב שלי נמצא מעבר לכביש, במקום שלמדו בו סטיילינג. אז לא היה דבר כזה בארץ. אז עברתי ללמוד סטיילינג והלבשה. חזרתי לארץ, והתחלתי לעבוד ".2 כמלבישה בתוכניות בערוץ

אלו היו ארבעה חודשים של אושר אמיתי. הכרתי נערים שכל אחד מהם הוא עולם מלא וגדוש, ונקשרתי אליהם.

לראות שבאמת ישבתי להחתים אותם. ככה נולד פרויקט 'מיל"ה' שהוא שיתוף פעולה בין הקהילה, הרווחה והמשטרה. הוא מטפל בנערים שיש להם אחריות פלילית על כל מיני מעשים שעשו בעבר. אלו היו ארבעה חודשים של אושר אמיתי. הכרתי נערים שכל אחד מהם הוא עולם מלא וגדוש, ונקשרתי אליהם. זה היה כל כך אינטנסיבי, שבסופו של דבר שאלתי את עצמי בסוף התקופה 'מה אני עושה מכאן והלאה?' לחזור לטפסים המשעממים ולהזכיר לאנשים על פגישות לא היה מעולם החלום שלי..." וזה הצליח? Ï "בסופו של דבר היו כאלו שנפלו בין הכיסאות, ואף על פי שהובטח לכולם שהתיקים נגדם יבוטלו, ועל אף שהם עברו תקופה ארוכה של שיקום, היו תיקים שהועברו לפרקליטות, והיה צריך להגן עליהם בבית משפט - גם אני וגם השוטר הקהילתי. אבל מהתקופה הזו יש לי חברים שעד היום הם כמו אחים קטנים בשבילי. אחרי התקופה הזו קיבלתי לידי את פרוייקט היל"ה שהיה כיף גדול, גם מבחינת העבודה עם הנוער, וגם מבחינת הצוות וההנהלה. אבל כשיצא מכרז אחרי חצי שנה לא קיבלתי את העבודה, כי לא היה לי שום רקע חינוכי וחיפשו מישהו עם תואר מתאים. מי שכן האמין בי תמיד

שיש רצפה מתחת לכל הזבל. בהמשך גיליתי שמי שצריך עזרה לא פחות גדולה הם הבוגרים של הנוער הזה. עשיתי מה שאני יכולה, אבל הם היו רבים מדי והרגשתי שאני לא מגיעה לכולם. הנערים והבוגרים היו נפגשים איתי מדי פעם, והשקעתי באמת הרבה יותר מהזמן שהייתי אמורה לתת, למרות שלא הגעתי לכולם. אז הגעתי עם רעיון: הכנתי חוברת לעבודה עצמית שבה הם יכולים לסמן מה הם רוצים לעשות ומטרות לטווח הקצר, וזה חיפה על חוסר הזמן שלי. בדיעבד, זה כנראה היה טוב. יום אחד הגיעה ביקורת של הרווחה. מאוד התרגשתי. לא ידעתי מה אני אומרת, ומה בכלל הם רוצים. יצאתי מהפגישה איתם יותר מבולבלת ממה שנכנסתי אליה. אחרי כמה ימים קיבלנו טלפון ממפקחת שאחראית על איזשהו גוף שלא הכרתי, ואמרה לי שהם מאוד מתעניינים בפיילוט שעשיתי, ושהם מאשרים לגרשון לתת לי משרד ושעות עבודה, ואפילו מעתיקים את הפרויקט לכל הארץ. "הרגשתי על גג העולם. ואז, אחרי שנתיים יצא מכרז. החלום שלי היה לעזור לכולם, בלי הבדלים של רמה דתית, קושי, או מגדר. אפשר לעזור לכולם במקביל, גם אנשים רגילים לחלוטין צריכים עזרה, צריכים מישהו שיכוון אותם. מישהו שכבר היה שם. זה משהו שהרגשתי על

אך יאנה הרגישה שמשהו חסר, ושזה לא ממלא אותה. היא חיפשה מה עוד היא יכולה לעשות. "חיפשתי איפה לתת. אולי זה משהו שנשאר לי מהתקופה של השירות הלאומי. רציתי להיות שם בשביל מישהו. יום אחד בתקופה שעבדתי במועצה בקריית ארבע, ישבתי עם חברה בהפסקת צהריים. היא אמרה לי: 'תקשיבי, אני מאוד לחוצה בזמן ויש לי איזה פרוייקט שאני צריכה לעשות עם נוער.' שאלתי אותה: 'מה הסיכוי שאת נותנת לי לעשות את זה?' היא ישר התנגדה: 'את לא יודעת לאן את נכנסת, זה נערים בעייתיים, זה משטרה.' אמרתי לה, 'בואי ננסה'. היא התקשרה לשוטר שהיה אמור לעבוד איתה על הפרויקט. הוא הגיע, ואמרתי לו שאני רוצה לעבוד על הפרויקט הזה. הוא לקח תעודת זהות לבדוק שאני מתאימה, ונתן לי עשרה טפסים להחתים עליהם את הילדים ועוד עשרה להורים. היה צריך הסכמה מלאה של שני הצדדים עד סוף השבוע. הוא נשמע סקפטי, אבל הייתי חדורת מטרה ותוך כארבע שעות כבר החתמתי את כל ההורים והילדים. ישבתי איתם אחד אחד, והצלחתי לשכנע אותם. כשהתקשרתי אליו אחרי כמה שעות ואמרתי לו, 'הכול מוכן, מתי מתחילים?' הוא לא האמין לי. כשהוא הגיע, הוא נסע לאחד הבתים

<<

|

24

פרתה גוש מבית

עצמי. יש כאלו שמקבלים טלפון על חוב מביטוח לאומי, ומושכים את השמיכה על הראש, שאולי לא יראו אותם. זו לא הדרך. מישהו צריך להדריך אותם. המרכז החדש לצעירים, שהולך ומוקם בימים אלו ממש, נותן מענה גם בנושאים האלו. הוא נפתח לפני כשבוע בקריית ארבע בנוכחות השרה גילה גמליאל שלא מגיעה לכל פתיחת מרכז צעירים, וזה כבוד גדול." מה המרכז מציע ולמי הוא פונה? Ï "קודם כול צריך להבין שמרכז צעירים הוא לא גוף אחד. זה לא רק המתנ"ס לבד. זה גוף שמאגד בתוכו כל מי שיכול לעזור לצעירים. לדוגמה, יש את הגרעין המשימתי בקריית ארבע שהוא גם חלק מהמרכז, שהם עושים המון דברים נפלאים בצד החברתי כבר כמה שנים. יש את שי"ל, שזה שירות לאזרח, אם יש בעיות או שאלות מבחינה חוקית או הליכית מול מוסדות המדינה. יש את המרכז להורות משתלמת של מחלקת קהילה במתנ"ס, שאנחנו מלווים אותו. יש משחקייה ב'חרסינה' שנפתחה גם עבור אותם הורים צעירים שיוכלו להיפגש ולהתגבש כשהילדים משחקים בינתיים. יש יחידה שיושבת ברווחה שנותנת כבר היום הכוונה תעסוקתית. זה מתאים יותר לרווקים ולא למשפחות, אבל זה קיים. יש גם את 'בוקר נשי' שהמטרה שלו היא לאפשר לנשים שנמצאות אחרי לידה או בשמירת הריון שלא לחוות את התקופה הזו לגמרי לבד, להיות חלק ממשהו מאוד נורמטיבי. יש שם ארוחת בוקר, ספורט, סדנה מתחלפת ואפילו שמרטפייה לקטנים. את התוכנית הזו מלווה אליה אביוב. יש גם הרכב נשי שמנגן, וכבר ראינו אותו באירועי יום הזיכרון, ועוד נראה אותו בטקס הפתיחה. זה שיתוף פעולה בין הקונסרבטוריום למרכז צעירים. יש פרויקט שנקרא 'נוף ילדותי' שזה קורס צילום קצת אחר. אני לא רוצה לעשות ספויילר, אבל כדאי מאוד לבוא לראות. יש גם את פרויקט 'אמץ חייל', שזה פרויקט הכוונה לחיילים משוחררים ולחיילים שבדרך. יצרנו קשרים בתוך הצבא ויש לנו הרבה ידע לעזור לחיילים גם בתוך השירות, ולא רק בנושאים של משפחה ות"ש. יש חבר'ה שהיו עם פטורים והצלחנו לבטל אותם, שזה משמעותי מאוד בשביל הצעירים שמקבלים סירוב, במיוחד ביישוב שרובו קרבי מאוד. תחת הפרויקט הזה ייפתח גם קורס פסיכומטרי, שזה דבר נדרש, לפי מה שעולה מהבדיקות שלנו. וכל אחד יוכל למצוא קרוב לבית את האפשרות הזו. מעבר לזה, יהיה כנס של התנהלות כלכלית נכונה, ועוד כנס מתוכנן עם מומחה מבנק לאומי שיסביר על ההתנהלות הנכונה מול הבנק בכל הקשור להלוואות, לכרטיסי אשראי ועוד, שזה ידע שהוא ממש חובה. ויהיו פרויקטים נוספים בהמשך הדרך לאור מסקנות שיעלו מפורומים של צעירים שמתקיימים פה מדי פעם. המטרה של המרכז היא לא שתהיה מנהלת אחת שתחליט על הכול, אלא דווקא שזה יהיה המרכז של הצעירים עצמם, שהם ייזמו וידחפו תוכניות חדשות, לפי מה שמעניין אותם. שהם יביאו רעיונות, תוך שהם חושבים על מה שהם צריכים לשפר בקהילה שלהם, איך נכון להוביל. אני לא מחליטה בשבילם. אני זו שמקשיבה להם ומוכנה יחד איתם להפוך את העולם. אני מאמינה בכל אחד ואחד מהצעירים כאן, שהוא יכול לעשות המון. הדבר הכי חשוב, אולי יותר מהכול, הוא שהמטרה של המרכז היא שהוא יהיה מיועד לכולם, ללא שום הבדל של רמה דתית, מגדר או השקפת עולם. אין לנו אף אחד שמסנן מי שייך ומי לא. אין דבר כזה, כולם שייכים. צריך רק לבוא ולהיות חלק.

לֹוח פרסו

ידִע

לֹהשכרה באפרת ברימון חדִרים / חדִר וחצי 2 מרוהטת ואיכותית 052-6071970 : טלֹ

בהזדִמנות! לֹהשכרה חדִ' בדִקֱלֹ ג', המחיר 3 1/9- כולֹלֹ ארנונה מה 054-8395039 לֹהשכרה בעופרה חדִ' 7 , בית דִו קֱומתי מחיר גמיש, מיידִי! 052-8308422

לֹמכירה בזית, דִירת חדִ' מרווחת, גינה, 5 1,690,000 , מזגן & 052-3575765

לֹרציניים בלֹבדִ! במדִורגים ג' לֹמכירה חדִ' 4 , בקֱרית ארבע בקֱ. כניסה, מרווחת, מרפסות 2 , ח. כביסה + מקֱורות, מטבח גדִולֹ והסקֱה, במחיר מציאה! 050-5383799 לֹהשכרה באפרת חדִרים 2 בגפן, דִירת חמודִה במיוחדִ כניסה פרטית גינה צמודִה + סוויטה אמיתית 058-6706606

דִירות

לֹהשכרה באפרת, בתמר חדִ' 6 קֱוטג' חדִש מ"ר, 170 בלֹבדִ 5,200 & 052-8980853 : טלֹ

לֹמכירה בתמר חדִ’, חדִשות 4-5-6 דִירות &1,900,000- מקֱבלֹן, החלֹ מ

לֹהשכרה בדִקֱלֹ קֱומות 3 , בית מרווח ויפה

לֹמכירה בזית

לֹהשכרה באפרת, חדִ' 2 בריימון, דִירת גינה גדִולֹה + מוארת 054-4642399

052-4588716 גבי www.angelrealty.co.il 052-4588715 ציפי 5,200 ,’ חדִ 7 ’ קֱוטג & בדִגן, 4,500 ,’ חדִ 6 דִופלֹקֱס & בדִגן, 6,900 ,’ מ 240 קֱוטג’ פינתי & בדִגן, 5,500 ’ חדִ 6 פנטהאוז & בזית, 4,000 ,’ חדִ 4 , דִירת גן & בזית, 4,500 ,’ חדִ 5 דִירת גן & בגפן, לֹהשכרה לֹלֹא תיווך 1,700,000 פטיו + ' חדִ 5 דִירת גן & מ’ 1.88 , חדִ’, לֹלֹא מדִרגות 5 דִירת גן 3,750,000 מ"ר בבניה 240 דִו”מ & 2.5 , מ"ר מושקֱע מאודִ 175 קֱוטג & 3,750,000 גינה + מ”ר 240 דִו”מ & 2,500,000 עלֹיית גג + ’ מ 175 דִו”מ & בדִגן נמכר! נמכר! מ’ 2.190 דִו משפחתי חדִש מקֱבלֹן & בתמר 1.695 ! ח’, חייבת לֹהמכר 5 דִירת גן & בדִקֱלֹ & 1,425,000 , חדִ' מדִהימה 4 דִירת & חדִ’ 5 דִירת 1,775,000 , , מתתיהו הכהן & אופציה’ + ’ חדִ 5 , חפציבה 1,680,000 , & 1,710,000 חדִ', נוף מדִהים 5 דִירת גן & 1,685,000 פטיו + ' ח 5 דִירת גן מפוארת & 1,750,000 , אופציה + ’ חדִ 5 פנטהאוז & 1,900,000 חדִ', מושקֱעת 5 דִירת גן & 1,750,000 מ"ר 200 ' חדִ 6 פנטהאוז & 1,830,000 ' חדִ 6 ’ מ 147 דִופלֹקֱס גג & 1,775,000 מ”ר, אופציה 185 דִופלֹקֱס & 1,900,000 מ"ר 180 ' חדִ 7 פנטהאוז נמכר! 2.450 ’ חדִ 6.5 ’ מ 175 , דִופלֹקֱס גן & בנוה דִניאלֹ בגפן

שיווקֱ מקֱומי ארצי ולֹתושבי חו”לֹ www.ilanrealestate.com באלֹו”ש דִופלֹקֱס גג 2- מ”ר, מחולֹקֱ לֹ 170 יח’, השקֱעה מצוינת! 1,900,000 & 077-410-8011 לֹהשכרה בראש צורים מ"ר 80 , דִירה נחמדִה 050-8693215 : טלֹ חדִ' 3 לֹהשכרה באפרת מרפסת, מיקֱום מצוין + לֹאוגוסט 1- כניסה ב 052-7560079 לֹמכירה ברימון & 1,400,000 חדִרים 4 דִירת מ"ר 290 קֱומות 3 קֱוטג' ענקֱ לֹמכירה בתאנה ממדִ, מרפסת יפה + חדִרים 4 דִירת אופציה + גינה ענקֱית + ' קֱוטג לֹהשכרה חדִרים 4 ' קֱוטג חדִרים בגפן 5 דִירת גן 054-4882194 לֹהשכרה באפרת, דִירת מזגן, מרפסת, + ' חדִ 3 3,250 , מיקֱום מרכזי & 052-3073606 לֹהשכרה בתאנה, חדִר יפה ומטופח, כניסה נפרדִת, אפשרי לֹסו"ש או 052-4239526 קֱלֹיניקֱה א י לֹ ן משנת 2000

המשרדִ: מתחם פארקֱ תעשיה האב עציון אלֹה רוזובסקֱי

055-66-17-031

בניהולֹ עופר לֹוינשטיין 050-2727803 www.shiraz.co.il לֹמכירה & 1,390,000 , חדִ' מושקֱעת 4 דִירת & 1,620,000 , גינה + ' חדִ 5 דִירת & 1,690,000 , הרחבה + ' חדִ 5 דִירת & 1,730,000 , חדִ' מושקֱעת 6 דִירת & 1,780,000 , חדִ' חדִשה 6 דִירת בזית

לֹהשכרה בכרמי צור דִירות במגוון גדִלֹים לֹא תיווך 050-8685979 לֹמכירה באפרת בזית חדִ' מושקֱעת 5 דִירת גן מחסן + חניות 2+ 052-6070039 לֹהשכרה בראש צורים מ"ר 75 , חדִרים 3 גינה, מאמצע יוני + 050-4491158 לֹהשכרה באפרת, בדִקֱלֹ 3 , ג', יחידִה משופצת גינה, מיידִי + חדִ' קֱ"קֱ 058-4888888 לֹהשכרה באפרת בדִקֱלֹ חדִ', מרווחת, קֱ. כניסה 3 חצר, מיקֱום מעולֹה!! + 050-4829997 לֹהשכרה באפרת בדִגן חדִרי 6 , קֱוטג' סלֹון גדִולֹ שינה, מטבח מושקֱע 052-4473177 ! מיידִי לֹהשכרה באפרת לֹידִ גן העשור חדִ' מחסן וגינה 8 054-9982666

דִרושים

מחפשת עזרה בבישולֹ בבית פרטי בנווה דִניאלֹ פעם בשבועיים )פעמיים בחודִש( שעות 10 סה"כ לֹפרטים: 050-7338910

בדִקֱלֹ

הרחבה – + ' חדִ 4.5 אטרקֱטיבי! & 1,695,000 , הרחבה + ' חדִ 6 דִירת & 2,350,000 , הרחבה + מ"ר 230 דִו”מ & 2,955,000 , מ"ר 292 , קֱוטג' מושקֱע

בגפן

שונות

אופציה, + דִירת גן אטרקֱטיבי! & 3,599,000 , יחידִות + בית פרטי ענקֱ חדִ' ענקֱית ומושקֱעת – 7 אטרקֱטיבי!

ברימון

תיקֱון עולֹם כלֹ סוגי התיקֱונים לֹבית ולֹמשרדִ אינסטלֹציה, חשמלֹ, נגרות, תריסים ועודִ תושב הגוש, מאיר כץ 0534-310414 טלֹ: הובלֹות עידִו, אריזה ואחסון בגוש עציון פירוקֱ והרכבת ארונות 050-5311126 דִודִ

& 1,390,000 , חדִ' מרווחת 4 דִירת קֱוטג' חלֹומי מפנקֱ ומאובזר – לֹרציניים!

בתאנה

& 2,100,000 , מ’ מרווח ושקֱט 190 ' קֱוטג

בתמר

& 1,950,000 – ' חדִ 5 דִירת גן & 2,050,000 – ' חדִ 6 דִירת גן

גינה ענקֱית, מחיר אטרקֱטיבי + דִירה & 2,250,000 , מ"ר 180 ' חדִ 7 ' קֱוטג & 2,350,000 , מ"ר 200 ,' חדִ 8 ' קֱוטג & 2,190,000 , דִו משפחתי ענקֱ וחדִש

באלֹעזר

1,860,000 , מ”ר 180 ’ ח 7 , דִירה ענקֱית &

לֹהשכרה לֹלֹא דִמי תיווך 054-5687720 2,650 ,’ חדִ 3 – & בזית 3,500 ,' חדִ 3.5 – & בזית 3,900 ,' חדִ 4 – & בזית 4,500 ,' חדִ 5 – & בזית 7,900 , – בית פרטי אטרקֱטיבי & בדִקֱלֹ )זרובבלֹ( וילֹה ענקֱית וחדִשה בדִקֱלֹ חדִ’, אטרקֱטיבי! 5 דִירת גן בגפן 7,100 ’ חדִ 8 קֱוטג’ פינתי & ברימון קֱוטג’ ענקֱ ומושקֱע, מיידִי! ברימון 3,900 ,’ חדִ 4 דִירת & בדִגן 4,500 ,’ חדִ 6 דִירת גן & בדִגן 5,000 ,’ חדִ 7 קֱוטג’ ענקֱ & בדִגן חדִ’, מחיר אטרקֱטיבי! 8 ’ קֱוטג בתמר 6,900 ,’ חדִ 7 ’ קֱוטג & בתמר

באנגלֹו סכסון -

עסקֱת נדִלֹ"ן רקֱ

לֹמכירה בית פרטי יפייפה באלֹעזר!

חדִרים 10 מ"ר 300/415 בניה ברמה גבוהה יחידִה מניבה חצר

Working till completion

בנין מועצה מקֱומית אפרת מרכז מסחרי תאנה 02-9931606 לֹמבחר נכסים נוספים הכנסו: www.anglo-saxon.co.il

סרוקֱ עכשיו לֹסירטון

Baby 50=3

השקֱעות בנדִלֹ”ן

שאסור לֹפספס

20 ב- 30 ב-

הכלֹ

אנחנו נעזור לֹך לֹהרוויח מנדִלֹ”ן מניב בארה”ב

&

הכוונה מקֱצועית ולֹיווי אישי צמודִ, שירות אמין, מקֱצוענות והגינות, לֹקֱוחות מרוצים הפרוייקֱטים במישגן ומרילֹנדִ | $ 50,000- השקֱעה מ שנים 3- אחריות לֹ | לֹשנה 10% תשואה מובטחת

הכלֹ

&

ב- & 50

גברים וילֹדִים

ג’ינסים דִגמ”ח

073-2072388 www.tsurel-estates.co.il

צור קֱשר

02-5815333 . טלֹ תחנת דִלֹקֱ ביתר עילֹית 8:30-14:30 ' ו 8:30-18:30 ' פתוח: א'-ה

054-6333579 אביגילֹ שרף לֹהזמנות:

היישוב שלי מסע זמן

| קשת מנגל |

גן הזיכרון בכפר עציון

בלב קיבוץ כפר עציון יש גן זיכרון המנציח את הקיבוץ הצעיר שהיה במקום לפני הקמת המדינה. הקיבוץ שנות גלות. 19 נפל במלחמת העצמאות, ערב הקמת המדינה, וכפר עציון הוקם מחדש לאחר

הקבוצה קולטת עוד עולים מפולין ומצ'כיה והתקווה ליישוב קבע באדמת הקודש ממשיכה לפעום בליבם. שלום קרניאל, איש הרוח בקבוצה, כותב: "האני מאמין של הקבוצה הייתה הקומונה. לה צריך היה החבר להקריב הכול - את הנפש ואת הגוף, ולהתמזג בתוכה התמזגות מוחלטת." בכפר פינס נולדו הילדים הראשונים של הקבוצה. הילדה הראשונה הייתה אורה קנוהל שהכניסה אור גדול לחבורה. הסוכנות היהודית מציעה לקבוצת 1943 בשנת אברהם לעלות להר חברון. שלום נשלח בין המסיירים לבדוק את ההר, וכשחזר נשאל: "נו, מה אתה אומר?" והוא ענה, "טובה הארץ מאוד מאוד". אך כולם ידעו ששלום קרניאל לא יוציא את דיבת הארץ רעה, ובשיחות פרטיות הובן שהמקום לא כל כך פשוט. הר חברון מאופיין באדמת טרשים סלעית, חסר מקורות מים, ואקלים קשה שורר בו במרבית חדשי השנה. בנוסף לכול, הבדידות והניתוק מהתיישבות יהודית הכבידו על המתיישבים בימי שלום ופריחה של העם, ויותר מכך בימי הקרבות. העניין עלה לדיון באספה הכללית של הקבוצה, והטענות משני הצדדים נשמעו. הוחלט לקיים הצבעה סודית עם פתקים ושההחלטה תיקבע על פי רוב של שני שליש של חברי הקבוצה. שלמה חיימוביץ שספר את הקולות, מגיע לפתק האחרון ומבין שחסר עוד פתק אחד בלבד כדי שיהיה הרוב הדרוש לצורך העלייה אל ההר. שלמה, שמלכתחילה היה נגד הרעיון, שינה את דעתו למען רוב הקבוצה והודיע לרשויות ש"החלטה זו היא חוקית וסופית ומחייבת את כל הקבוצה", מה שרומז למחלוקת הפנימית החזקה שהייתה בין החברים. .1943 העלייה על הקרקע התקיימה בכ"ה בניסן אותם אלו שניצלו מציפורני החיה הנאצית, נקראו עתה למלחמה בסלע ובטרש בהר הצחיח והעוין. הדבר היחיד הנמצא אז בהר הוא מנזר גרמני )היום גג המנזר הוא גג החיזיון שבכפר עציון(. המנזר נרכש מידי הנזירים במקום, ובמאמצים כבירים החלו חברי הקבוצה בבניית חייהם על ההר. לרוב, בצריף אחד חיו שלוש משפחות. המבנה

אחרי מלחמת ששת הימים הגיע חנן פורת ז"ל לגוש עציון עם חבריו לילדות בקיבוץ. הם חוזרים שנה קודם לכן. 19 להר שומם, מה שלא היה כך הדבר היחיד שנותר הוא בית יחיד ששרד. יחד הם מתחילים להקים את הקיבוץ מחדש, מחפשים מקור מים חיים בהר באזור, ומתכנסים לברֵכת המים שחלקם זוכרים עוד מאז. מי הברכה מוזרמים מחברון בצינור דקיק עד כפר עציון. מדי פעם הברכה הייתה מתרוקנת כי ערביי האזור היו מחבלים בצינור. כדי להתגבר על כך אחד מחברי הקיבוץ היה נוסע לירושלים להביא מכלית מים, בכל פעם שנתגלתה חבלה בצינור. באחת הפעמים התהפכה המכלית המלאה בכביש בדרך חזרה מירושלים לקיבוץ, ולמשך שבוע היה מחסור במים. הקיבוצניקים נאלצו להשיג מים בדרך אחרת - הם הזעיקו מכבי אש, והודיעו על שרֵפה בכפר עציון. הכבאי הגיע, אך לא ראה שום אש על ההר! רגע לפני שסובב את ראשו על מנת לחזור לירושלים, שלחו אליו את אחת הנשים ההריוניות בקיבוץ - עליה כנראה יחמול, חשבו בקיבוץ. "אנחנו כיבינו כבר את השריפה, אך האם תוכל להשאיר לנו את המים?", שאלה האישה את הכבאי. כך החלה ההתיישבות המחודשת בגוש עציון. את הברכה הפכו לסליק בימי המצור על הקיבוץ, ובד' באייר תש"ח, רוקנו את הבריכה ממים כדי שיהיה בה מקום לפצועי הקרב על גוש עציון, בתקווה אחרונה להצלתם. בין הפצועים היו הוריהם של חברי הקיבוץ המתחדש. מי שמרוקן מים בהר צחיח - כנראה מבין שהתקווה אבדה. הסיפור של כפר עציון מתחיל עוד בפולין. , קמה 'קבוצת אברהם', 1934 בי"ב במרחשוון מייסודן של תנועות הנוער 'בני עקיבא' ו'השומר הדתי' על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה אז עוד בחיים. הרב קוק סימל את השאיפה של החלוצים לחיי תורה שלמים ולטוהר מוסרי חברתי שמתבטא בתורתו של הרב. הקבוצה החלה משנים-עשר איש. באותה שנה חברי הקבוצה נמלטו מהכיבוש הנאצי בדרכים שונות ועלו ארצה. קק"ל העמידה לרשות הקבוצה חלקת אדמה זמנית ליד כפר פינס, והם חיו שם במשך תשע שנים. הם מתמודדים גם עם הקשיים בבניית המשק

בור המים

המנזר הרוסי

את הברכה הפכו לסליק בימי המצור על הקיבוץ, ובד' באייר תש"ח, רוקנו את הבריכה ממים כדי שיהיה בה מקום לפצועי הקרב על גוש עציון, בתקווה אחרונה להצלתם

החקלאי על ההר הצחיח, והם גם מודעים לסכנות האורבות להם משכנותם של ערבים עוינים. ואכן ערבי שהיה לבוש 1937 בחודשי הקיץ של שנת כעברי פתח באש חיה לעבר הקבוצה, מה שגרם לחילופי ירי קשים בשדות המשק ובנס אף אחד לא נפגע. מאז ואילך הקבוצה עמדה בחזית האש. עם שקיעת השמש פסקה כל תנועה בקבוצה ובערבים לא הועלו אורות. בשנים הבאות

<<

|

28

פרתה גוש מבית

Made with FlippingBook flipbook maker