גושפרתה - גיליון 897

'

בלב העניינים

מי שקיווה שלאחר שההחלטה נפלה השקט יחזור למקומו התבדה, קרעים נוספים נפערו במרקם החברתי העדין של הקריה.

הבריכה בחצי מהזמן נפרדת ובחצי השני מעורבת והיא אף פתוחה בשבת. מצד שני, אל לנו לשכוח שתקוע הוא ביסודו ישוב מעורב של דתיים וחילוניים ואשר חרט על דגלו את החיים המשותפים, כך למשל פועל ביישוב בי"ס שלומדים בו חילונים ודתיים יחדיו, מה שלא נכון לגבי קרית ארבע שהוקם כישוב דתי ואשר מרבית תושביו, גם היום, הם דתיים וחרדים. הזמן עבר וכאשר המצב בקריית

כן , טענה המועצה, במידה ותיפתח הבריכה לשעות מעורבות לא יוכלו להשתמש בה התושבים הדתיים, מה שיגרום להפלייתם של התושבים הדתיים, מה שלא נכון במקרה הפוך, שהרי התושבים החילוניים יכולים לשחות בשעות הנפרדות ללא הפרעה. כמו כן, הזהירה המועצה כי יהיו תושבים דתיים אשר יבטלו את המינוי לבריכה: "היעתרות לבקשה ושינוי הסטטוס-קוו יובילו לקריסה כלכלית אשר לא תאפשר להפעיל את בריכת השחייה", נכתב בתגובה. הכוונה הייתה לעצומה אשר תושבים דתיים רבים חתמו עליה, ובה הם הצהירו שבמקרה שיהיו שעות משפחה הם יבטלו את המינוי לבריכה, צעד שבעקבותיו עלולה הבריכה להיסגר לצמיתות עקב חוסר יכולת כלכלית להחזיק את עצמה. ביום הדיון בבג"ץ נפגשו שני הצדדים אל מול השופטים ונציג התושבים הדתיים הציג את הקושי שיש לחלק מהציבור הדתי עם בריכה מעורבת: "יש חרדים ודתיים בקריית ארבע שמבחינתם בריכה מעורבת זה 'ייהרג ואל יעבור'", טען עורך הדין ראם אזולאי. "יותר גרוע מחילול שבת. זה כמו לגור בדיר חזירים. שחייה מעורבת זה גילוי עריות... זה משהו בלתי נסבל מבחינת הרגשות". בהמשך הדיון אף נטען שרב הקריה, הרב דוב ליאור, אמר שאם הבריכה תפעל בשעות מעורבות תיאסר לדתיים הכניסה לבריכה גם בשעות הנפרדות, מה שמגדיל את הפלייתם של התושבים הדתיים. בדיון נוסף שהתקיים בבג"ץ המועצה הגיעה להסכם פשרה בנוגע לשעות הפתיחה של הבריכה ולכן בג"ץ אמר שאין צורך לפסוק כיוון שהמועצה מסירה את התנגדותה. בעקבות מהלך זה ספג לוינגר ביקורת רבה מצד התושבים <<

הקמת הבריכה לפני קרוב לשלושים שנה. בשבועות האחרונים קיבלנו פנייה מקבוצה מתוך הציבור הממלכתי, המהווה כשלושים אחוז מהאוכלוסייה, המבקשת לבחון את האפשרות להפעלת הבריכה בשעות משפחתיות. אנו מעריכים ומכבדים את כל תושבינו היקרים ובוחנים את הפניות השונות על היבטיהן השונים בימים אלו." אלא שגורמים המקורבים לראש המועצה הסבירו את המצב המורכב שבו נמצא ראש המועצה מלאכי לוינגר. "הרב משה לוינגר הקים את קריית ארבע כבית לכל עם ישראל, דתיים וחילוניים כאחד, ועם זאת נקבע שהבריכה תמיד תהיה נפרדת כחלק מהסטטוס קוו של המקום. אפשר להבין שמלאכי לא רוצה להיות זה שיפתח את הבריכה לרחצה מעורבת, וכאדם דתי הוא לא יכול להיות 'שותף לדבר חטא'." דברים דומים נאמרו בחדרי חדרים בפגישות שהתקיימו בין מלאכי לציבור החילוני, ובשורה התחתונה המסר היה שמלאכי לא יכול ערכית ומוסרית לתת יד לפתיחת הבריכה לשעות משפחתיות. לאחר שהציבור החילוני הבין שדרך המועצה לא יימצא להם פתרון, בחודש פברואר האחרון מימש הציבור הממלכתי את איומיו ופנה לערכאות המשפטיות. עוד לפני הדיון שהתקיים בבג"ץ הסבירה המועצה את הסיבה להתנגדותה והוא בין השאר מתוך החשש שהשינוי יוביל לחיכוכים: "היעתרות לבקשה ושינוי הסטטוס- קוו יגרמו לקיטוב בין תושבי המועצה, לחיכוכים ולמחלוקות עמוקים, שכן עסקינן בנושא מורכב בעל חשיבות ורגישות יתרה". בנוסף טענה המועצה כי "השוויון שאליו רוצים העותרים להגיע, יש בו כדי לפגוע פגיעה קשה ברגשותיה ובכבודה של קבוצה גדולה באוכלוסייה, ועניין זה עשוי לחתור תחת הסובלנות ההדדית." יתר על

ארבע נשאר ללא שינוי המחאה החריפה, יוזמי המחאה החליטו לפנות לאפיק המשפטי, וזאת באמצעות פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט'. בתחילה נשלח מכתב למועצה ולחברה למתנ"סים. במכתב נטען כלפי הרשות המקומית שהיא מונעת מתושבים כגון משפחות חד הוריות לעשות שימוש במבנה ציבור, ושהתנהלות המועצה אסורה על פי חוק מכיוון שהיא יוצרת 'הפליה מטעמים שבדת'. כמו כן, באותו מכתב נטען שאי אפשר להשתמש בנימוקים דתיים על מנת לא לאפשר שעות מעורבות מכיוון ש"איש לא כופה על אדם דתי לשחות בשעות המשפחה, ולהפך: כיום מופלים עשרות רבות של תושבים ומשפחות לרעה רק בשל השקפת עולמם ואורח חייהם..." יו" החברה למתנ"סים הגיב למכתב והשיב שהוא מצר מאוד על העדר המענה לתושבי קריית ארבע: "אני חושב שבקשתם מוצדקת, וראוי היה לה להיענות בחיוב", הוא השיב. "אולם במערכת היחסים שבין החברה למרכז הקהילתי ולרשות המקומית אין לחברה מנדט או סמכות לכפות על המרכז הקהילתי או על הרשות המקומית ביצוע פעולה מסוימת או יישום מדיניות אחרת מזו שבחרה בה הנהלת המרכז הקהילתי. אנו יכולים לנסות לשכנע את שותפינו בעירייה ובהנהלת המרכז הקהילתי המקומי, וכך עשינו ונמשיך לעשות, אולם לא נוכל לכפות." גם המועצה הגיבה לאותו המכתב והדגישה את ההסכמה הכללית בין התושבים בנוגע לשעות הבריכה ולסטטוס קוו: "קריית ארבע-חברון הוא יישוב הטרוגני, ובימים אלו מציינת הקריה חמישים שנה להיווסדה. עירנו מתאפיינת בציבור מגוון ובכבוד הדדי בין כלל הגוונים. גם הבריכה הנפרדת היא חלק מהסכמה של כלל הציבור, מאז

|

16

פרתה גוש מבית

Made with FlippingBook flipbook maker