סיפור חיי - סיפורו של אורי שלו

בקרבות - הפלמ״ח פתאום היה לבד . , עד אז אם לאדם היה פצע , היה הולך לחובשת בקיבוץ שהיתה מטפלת ... פתאום לא היה לנו סיוע לכלום . אני הייתי ממונה על עזרה רפואית , ופתאום היינו לבד , לא היה קיבוץ מאחורינו . אולי אפילו לא הבנו איזה דבר גדול אנחנו עושים . בפילון קלטנו לר אשונה שאנחנו לבד , אף קיבוץ לא ידאג לנו . תוך ימים ספורים ניסינו להקים שירותים חיוניים לבני אדם .

למאי לבלום את הפלישה הלבנונית . המקום

בפילון התארגנו . התפקיד שלנו היה ב - 15

. מלכיה זה היה הקרב הגדול . מי שבגליל עזר מאד לשירות הרפואי היה

שבו זה ארע היה

מר פרופסור בגדוד ה בחור אטרקטיבית מאד ואביה מאד עזר . בשעתו קיבוץ עמיר שסבל ממלריה מאד העריץ אותו . המלריה עניין רציני אז , עוד לפני המצאת ה . טי .די .די- מראש פינה , מומחה למלריה . , בתו

הייתה אצלנו

אורנה

הייתה

, בידינו זה היה

הייתה לא

בעיה רצינית עם מלכיה : לא יכולנו לנסוע ברכב , נבי יוש כי

הייתה

ע

אחרי הכשלון של הכ״ח בכיבושה .

עלינו בערך מאילת השחר . שיירה ארוכה מאד , עלינו ואיחרנו : הפציע היום ו נאלצנו . הסתתר ל הגענו עד לרמות נפתלי , בין רמות נפתלי למלכיה יש ואדי , הקמנו שם נקודת איסוף פצועים . הגיעו מאה פצועים וכעשרים הרוגים וא, ני ממש לא זוכר מי היה לידי ועזר . לי החלה הפעולה , אנשים חצו את העמק הזה בין רמות נפתלי למלכיה , ונתקלו בצבא לבנוני שהיה ערוך להיכנס לארץ . הקרב התרחש כל היום ונגמר בתיקו , לא ניצחנו . היה , חסר מים לא דאגו לזה , הגיעו אווירונים וזרקו מים , וזה נפל בשטח לבנון . את ה פצועים צריך היה להביא מכיוון מלכיה אלי . צירפו אלינו פלוגה דתית , והם עייפו מלסחוב פצועים ואני ממש איימתי עליהם בנשק כדי שימשיכו להביא את הפצועים .

אם לא יכולנו לעלות ברכב , הרי גם לא יכולנו לרדת ברכב עם הפצועים . אחר כך נודע לי שבחיפה גייסו אנשים שהגיעו בחלי פות ועניבות וסחבו את הפצועים מההר לכיוון אילת . השחר מי שדאג לגיוס המתנדבים היה פרופסור מר כמובן . הקרב לא הוכרע . כל צד נסוג .

, דן לנר היה מאוסטריה , מהמעטים בפלמ״ח בעל נסיון קרבי כי

המג״ד של הגדוד הראשון ,

, אצלנו גח״ל ומח״ל -

ין ה היה ב פרטיזנים ביוגוסלביה . דן לנר עצמו עם חיילים קנדים שהיו

זה פליטי שואה שגייסו אותם באירופה והביאו לארץ

גח״ל )

- מח״ל לוחמים אמריקאים או קנדים ודרום אפריקנים בעלי נסיון צבאי שבאו לעזור לישוב . חלקם טייסים , רופאים , זה המח״ל .( דן לנר עם כמה מ קלעים ועם כמה חברה ממח״ל , הם החזיקו את הקו ולכל הגדוד אמרו , תרדו תתאוששו ותתארגנו בפילון . לנר נשאר עם מתנדבי מח״ל , ליד נקודת האיסוף והם החזיקו את הקו .

Made with FlippingBook Learn more on our blog