סיפור חיי - סיפורו של אורי שלו
. מוצלח הילדים
שצריך לתת לה חינוך יהודי והלכה לתלמוד תורה יהודי , וזה היה פחות
. הסתגלו היה במונטריאול קן בּ בית שהתנועה רכשה .
הגענו לקנדה מהקיבוץ ... היינו פרובינציאליים , לא כתבתי עד אז שיק בחיים שלי , והכרנו יהדות שהיתה לנו זרה לגמרי . התנועה , קטנה תנועה שדרשה הגשמה אישית . החניכים זה בכלל לא התאים . התנועה רצתה יותר שליחים . אני הייתי שליח שהסוכנות שילמה לי , אבל התנועה שקלה על חשבון הסכום הזה עוד שליח , ובעצם קיבלתי מחצית הסכום שהסוכנת הקציבה . בזכות נעימה שקיבלה משרה נוספת בהוראת עברית הצלחנו להתארגן כלכלית . הכרנו יהדות שהתרשמ נו ממנה טוב מאד , בניגוד ליהדות האורתודוקסית הידועה לנו ולא . לטובה , הרטמן שהכרנו אותו שם עלה לארץ והקים את מכון הרטמן . הכרנו את הסביבה , הכרנו נוער ובעיקר - יהדות . מי שעזר לנו זה נוער שלא עלה לארץ , אבל רצה לסייע במימון ובהקמת הקמפ , ואנחנו הרגשנו טוב בקנד . ה המסלול היה שלאחר הלימודים עולים לארץ . הרב
הייתה
לרוב
אני ראיתי שהעבודה בתנועה אינה תעסוקה מלאה . עסקתי בשני דברים נוספים :
שלא היו קשורות לשומר הצעיר . זה היה במסגרת הסוכנות , שהיתה
תכניות קיץ , רעונל
מאד בירוקרטית , ואנחנו עקפנו אותה ושלחנו אנשים לארץ בעבודות קיץ .
וגם לקחתי על עצמי להתקשר לבית ספר ולספק להם חומר ציוני , כמו חבורת ריקוד כי השליחות עצמה לא בעצם עבודה בהיקף מלא .
הייתה
בסופו של דבר למדנו הרבה .
היינו שם שנתיים , יכולנו להמשיך לשלוש . עמרם הרוויח קצת כסף במסגרת הבונדס , אבל אחרי שנה חזר והתגייס . בשנה ראשונה בשריון היה לו שירות קשה . בשנה השניה הוא נק לע לגבול הסורי כטנקיסט . מלחמת ההתשה , והרגשנו שאנחנו צריכים לחזור בגלל האחריות לשלומו . בטיסה חזרה הביתה , כשהיינו כבר בלונדון , הסתיימה מלחמת , ההתשה אבל אנחנו לא הצטערנו על כך שחזרנו .
הייתה
השיבה הביתה
הגענו ארצה בשנת 1.9.70 ומייד התחלתי ללמד .
בית הספר שלנו התחסל בזמן שהיינו בחו״ל .
, מזרע שער עמקים , שריד ומרחביה התאגדו והקימו בית ספר שקיים גם היום בקיבוץ . מזרע
Made with FlippingBook Learn more on our blog