סיפור חיי - סיפורו של אורי שלו
תקופה
איטית ובהדרגה עד שהרגשתי שהגיע הזמן לסיים .
עזיבת העבודה
הייתה
הייתה
שעוד הגעתי כל יום למקום לראות ״מה קורה״ עד שגם זה נגמר .
נעימה יצאה מההוראה בשנות התשעים היא לימדה שנה באורנים . כשסיימה מצאה שאין לה פנסיה והתחילה במאבק להשגתה והצליחה . היא נכנסה חזרה למערכת החינוך כדי להאבק על הכסף ולא ויתרה . ואני למעשה בלי פנסיה ממשרד החינוך - למרות השנים שעבדתי במסגרת זו , אבל אני מקבל פנסיה . מהקיבוץ
עברנו הפרטה ב - 2002
הקיבוץ התחיל בתשלום פנסיה וכל אחד מקבל 4000 ₪ ויש בנוסף ביטוח לאומי
ולנו גם יש גם הכנסה כניצולי שואה . אין לנו בעיות ... אני ונעימה בקטגוריה של ניצולי שואה : גם אם פיזית לא סבלנו – מה שקרה בתקופה ההיא שיבש לנו את כל מהלך החיים .
הפנ סיונרים בקיבוץ היום יכולים גם לעבוד בתוך הקיבוץ ולתרום מנסיונם וגם להרוויח משכורת בגין העבודה .
בשנות הפנסיה שלי אני טיפלתי הרבה ב חברים המייסדים של הקיבוץ , שהיו קשישים , ילדיהם עזבו את הקיבוץ , ואני דאגתי לעבור אצלם ולבקר כדי שלא יהיו לבד . אצל כל אחד לפחות פעם בשבוע .
אני מזכיר שבמהלך התקופה שבה עבדתי בחינוך ובכ ר ומגן היו לי במקביל גם תפקידים בקיבוץ במהלך השנים , : כמו , מזכיר רכז תרבות , רכז השכלה ,- וכעת עם היציאה לגמלאות הפסקתי לשאת גם בתפקידים אלה והיה לי מאד מעניין לבלות בשיחות עם . הותיקים
, אותי נכדים וילדים , וגם זה היה במרכז התעניינותי .
המשפחה העסיקה
בשנים הראשונות של הפרישה מצבנו הבריאותי עוד היה טוב , נסענו לנו פש במספר
בארץ וגם בחו .ל"
מקומות
Made with FlippingBook Learn more on our blog