סיפור חיי - סיפורו של אורי שלו
תובנות
אתחיל במשהו שלילי ...
באופן כללי אני אגיד שיש אכזבה פוליטית , כתבתי לאחרונה ״מה זה להיות בן תשעים״ : ֶ נשארתי איש שמאל ויש אכזבה גדולה מי - תר ֶ הדתיות וי -תר הלאומיות , אני מחובר ל -" ֶ מ ֶ "ץר והם לא זכו להצלחה גדולה בשנים האחרונות ... רצוני הוא שהמדינה תתנהל ברוח מגילת העצמאות .
: ביטוי
אבל זו אמירה שמתגמדת מול תחושות אחרות שלי וחשוב לי לתת
להן
, פליט בלי
עוד מעט ימלאו 75 שנים מאז הגעתי לשער העמקים , באמצע המלחמה ,
זו גדולתה .
, משפחה בלי שפה . שער העמקים מההתחלה , בית הייתה
אולי לא הייתי לגמרי , לבד כי היינו חברת נוער , עם מדריכים ומטפלת , אבל בכל זאת - הייתי לבד .
למדנו ש ם קרוב לשלוש שנים , מכאן יצאנו לפלמ״ח , למלחמת
שער עמקים , בית הייתה
, השחרור ולפני קרוב לשבעים שנה התקבלנו לחברות כאן .
שער עמקים בשבילי זה המקום שבו נעימה ואני בנינו משפחה , נולדו שלושת הילדים שהתחנכו כאן בחינוך המשותף ובלינה המשותפת . הילדים שלנו לא נשארו לחיות בשער העמקים אך ה יבוץ הזה ק עדיין הבית שלהם , ״בסיס העורף״ , אולי כך ניתן להגדיר זאת . שניים מהילדים גרים בקיבוצים אחרים . הזכרונות שלהם מהתקופה שגדלו כאן הם זכרונות טובים .
אני שואל את עצמי לא פעם אם גם החזרתי לקיבוץ את מה שקיבלתי ? כי הקיבוץ נתן לי הכל ברוחב לב : , בית . שכלה ה, חינוך
נראה לי שלפחות חלק מזה החזרתי לקיבוץ על ידי עבודה ופעילות כאשר התקופה המשמעותית ביותר כשעסקתי בחינוך כעשרים וחמש שנה , בתקופה שבה החינוך היה אז חשוב מאד בקיבוץ , הן עבור ילדי הקיבוץ והן לגבי הילדים שנקלטו כאן .
הייתה
כשאני פוגש היום את החניכים שלי - מאז זה משמעותי בשבילי , ואני שמח שעסקתי בדבר בעל חשיבות גדולה שסייע לכל כך הרבה אנשים צעירים . זו תחושה טובה של שביעות רצון ושמחה .
Made with FlippingBook Learn more on our blog