מגזין גישה אישית יולי 2012

מדברים משאבי אנוש

גוון ְ מ

זה יפה

חבר מביא חבר, או "חבר אל תביא חבר"? למרות חוק שוויון ההזדמנויות בתעסוקה, מתאפיין שוק העבודה הישראלי בהדרה של ארבע אוכלוסיות עיקריות: הקהילה האתיופית, המגזר החרדי, המגזר הערבי ובעלי מוגבלויות. כמה תוכניות בתחום הגיוון התעסוקתי, שחלקן מתבצעות בהצלחה בכללית, נועדו לשנות את , רכזת תרומה לקהילה באגף פמ"א דורית מוסצ'ו בן סימון המצב הזה. כתבתה של

תוצאות טובות = צוותים מגוונים "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם" (חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה). אומנם קיים חוק, אך לא מעט כתבות שודרו באמצעי התקשורת אודות אפליה על רקע גזעני של אוכלוסיות שונות כגון הקהילה האתיופית,

אקדמאים יוצאי אתיופיה חיים איתנו היום 4,500 מהם זוכים למקום עבודה 15%- בישראל. פחות מ הולם, וגם אלו מועסקים ברובם בטיפול ביוצאי אתיופיה. הנתונים הללו נמוכים מנתוני כל מגזר ישראלים יוצאי אתיופיה היו כמוני 4,500 . אחר וכמוך בצבא, למדו פה ביסודי ובתיכון, רבים מהם היו כאן גם בגן. הם גרים לא רחוק מאיתנו, קוראים כל יום באותם עיתונים, צופים באותה טלוויזיה, יוצאים לאותם מילואים. הם נבחנו באותו פסיכומטרי וסיימו אותם תארים אקדמיים. אז מה קורה כאן?

הסיבות לקיום מצב זה הינן רבות, ויש בהם טעם של גזענות, אך הסיבה העיקרית היא היעדר רשת חברתית שיכולה לקצר את הדרך למקומות תעסוקה הולמים. בכתבה זו אנסה לתת זוויות נוספות להתבוננות על עולם התעסוקה ועל דרכי ההתמודדות עם אפליית אוכלוסיות שונות בקרב תושבי המדינה. אני מקווה שלאחר קריאת הכתבה עובדי משאבי אנוש בכללית יוכלו להיות גאים על היותם עובדי ארגון בעל מודעות גדולה לגיוון תעסוקתי – ארגון העושה רבות על מנת להתמודד עם תופעה זו.

8