ראי נובמבר 19

.PBL בקצרה היא : הצגת בעיה וניתוחה דרך סקירה EBL דרך אחרת המוצעת, היא באמצעות יסודית של הספרות המדעית והמקצועית, שבאמצעותה הסטודנט מחבר ומקשר בין מחקר לבין מסגרת אקדמית. אופי השאלות במרכזו של הדיון הקליני יעסוק ב"למה?" ולא ב"מה?". המילה "למה?" דורשת ניתוח וחשיבה על הדרך שהובילה למסקנות, ומעוררת בדיקה מודעת של תהליך החשיבה גם אם הנימוקים נמצאו מדויקים. שאלות נוספות, שראוי שיעלו בדיון הקליני, הן "מה אם?" –המסייעת בבחינת תרחישים חלופיים, "תאר מדוע בחרת בהתערבות זו?", ועוד. מחקרים אמפיריים הראו, שאין תהליך למידה יעיל המבוסס על סימולציות ללא דיון קליני. מוצע שהדיון הקליני יתקיים בסיומו של יום התנסות בשדה הקליני, ולא בתחילתו. כאמצעי עזר יכולים לשמש סרטוני וידאו ו/או מאמר מדעי/מקצועי, שיש לו קשר לבעיה קלינית. המבנה המוצע לדיון קליני יכלול תכנון שבו ייקבעו מראשהזמן, המטרה ואופן התצפית בסטודנטים על ידי המדריך. עיקרו של הדיון יעסוק בדיאלוג שיכלול את הצגת הבעיה, השאלה הקלינית וניתוחה על ידי הסטודנטים, כגון מה תרם לחוויה ומה הסטודנט לוקח אתו מהדיון. הדיאלוג יתקיים באמצעות שאלות כמו "איך הדיון בשאלה ישפיע על המקצועיות הקלינית שלך?", "מה יחזק אצלך את ההתמודדות עם סיטואציה קלינית דומה?", "בסוגיות אתיות, האם אתה מסכים עם הפתרון? מדוע כן?, מדוע לא?". השלב השלישי והאחרון הוא סגירה וסיכום של המדריך, שלב שבו יקבלו דגש התובנות והמסרים .)Solvik, 2018( המרכזיים מהדיון סיכום בחנו את האפשרויות בכדי להחליט על מתווה, אשר יוביל וינחה אותנו באופן מושכל, מבוקר ומבוסס ספרות, במטרה לסייע ללומדים להגיע ליעדים באופן חווייתי, נעים, מכבד ומלמד ולהקנות להם תחושת ביטחון בעת המעבר לעשייה הקלינית. לאור הסקירה הספרותית, בחרנו באפשרויות הבאות: תרגול באמצעות סימולציות (תרחישים מדמי מציאות) בחדר • סימולציות, הן על בובות והן כמשחק תפקידים מטפל–מטופל, דבר המאפשר לסטודנט בסיעוד את תחושת הכניסה לתפקיד המטופל – כל זאת, בטרם הכניסה למחלקות. כינוס דיונים קליניים בקבוצות קטנות, לפחות אחת לשבוע בתום • יום התנסות. מתן משוב ורפלקציה ביום ההתנסות, בעת צפייה בעשיית הלומד • בשטח. פעילויות לעידוד ולהרחבת יכולת המדריך בשדה הקליני (בתחום • החשיבה הקריטית), כגון קיום שיחות יזומות עם המדריך הקליני לשם בניית תוכנית לימוד משותפת, ביצוע הערכות ביניים ומתן הערכה מסכמת באופן משותף בתום תקופת ההתנסות הקלינית. Cambridge Dictionary, Definition of Debriefing. Retrieved Aug 2019 from https://dictionary.cambridge.org/dictionary/english/debriefing Carter, A. G., Creedy, D. K., & Sidebotham, M. (2016). Efficacy of teaching methods used to develop critical thinking in nursing and midwifery undergraduate students: a systematic review of the literature. Nurse education today, 40 , 209-218. Collins English Dictionary, Definition of debriefing Retrieved Aug. 2019 from https://www.collinsdictionary.com/dictionary/english/debriefing Ha, L., & Pepin, J. (2018). Clinical nursing leadership educational intervention for first-year nursing students: A qualitative evaluation. Nurse education in practice, 32, 37-43. Niederhauser, V., Schoessler, M., Gubrud-Howe, P. M., Magnussen, L., & Codier, E. (2012). Creating innovative models of clinical nursing education.  Journal of Nursing Education, 51 (11), 603-608.

בשלושה מאמרים הופיעה המפה המושגית, ורק בשני מאמרים צוינה הסימולציה כתורמת לפיתוח היכולת הקוגניטיבית, לשיפור יכולת קבלת החלטות ועידוד עצמאות הלומד במצבים קליניים. מחקר נוסף, שנערך בקרב סטודנטים לפני ההתנסות הראשונה, מצא כי תרגול במעבדה, קודם תחילת ההתנסות, היה הדרך הטובה ביותר ללמידה ולשיפור תחושת המסוגלות העצמית לגבי כשירותם בביצוע המטלות. במחקר זה עולה ההבנה בצורך לקיים, בנוסף, תהליך רפלקטיבי, שבמסגרתו יביעו הסטודנטים את תחושותיהם ורגשותיהם טרם כניסתם לשדה הקליני, ובכך תתאפשר למידה משמעותית יותר .) Solvik, 2018 ( שיטה נוספת להוראה היא באמצעות הדיון הקליני, אשר בוחן במודע את המעשים וחוקר את הפעולות כדרך לפיתוח הבנה חדשה, לצורך 30% יישומה בסיטואציה הקלינית הבאה. הספרות מראה כי רק מבתי הספר לסיעוד הכלילו דיונים קליניים בהתנסות הקלינית. .)Novice( על פי המודל של פטרישיה בנר, הסטודנט הוא טירון הפעולות הקליניות שלו מבוססות כללים ויישום ידע תיאורטי בשדה הקליני. עולה צורך לעידוד הטירון לחשיבה קריטית וביקורתית, בנוסף לקידום המיומנויות הטכניות. באמצעות הצבת בעיות קליניות ולא נושאים קליניים, הדיון הקליני הוא הפלטפורמה המיטבית לפיתוח O’connor, 2015; החשיבה הביקורתית ולדיון בדרכים לפתרון בעיות Niederhauser et al., ). על פי ניידרהאוזר ועמיתיה ( Solvik, 2018) ) הדיון הקליני מקדם חשיבה קריטית, היות שהוא מתקיים 2012 בקבוצה שבה כלל הסטודנטים משתתפים ונוטלים חלק פעיל. הדיון הקבוצתי מאפשר הפריה הדדית, שיתוף פעולה והשתלבות בחוויות של העמיתים האחרים. כל לומד תורם ומביא מתוך הידע והניסיון שלו אל הדיון הקבוצתי. הדיון הקליני משמש גם לשיקוף החוויה הרגשית של הסטודנט ולהתמודדות ודיון עם דילמות אתיות. יש להדגיש, כי הדיון הקליני אינו בסיס להצגת מצגות אישיות ואינו תוכן דידקטי תיאורטי בלבד, אלא מקיים קשר הדוק לאירועים קליניים תוך יצירת מעורבות קבוצתית בדיון. מוקד הדיון הקליני צריך להיות אירוע משמעותי, המומר לשאלה אחת או יותר המוצגת לקבוצה על ידי המדריך. השאלה צריכה להיות פתוחה ולא מאיימת, במטרה לשתף ולחלוק ידע וניסיון עם הקבוצה. על המדריך ליצור סינתזה בהערכת אירועים, לזהות תיאוריותשקשורות לבעיה הקלינית, להמריץ חשיבה ולהציע דרכי חשיבה נוספות. החשיבה הקריטית בדיון הקליני דורשת פתרון בעיות אך גם משלבת בתוכה תהליך של פירוק לגורמים, חשיבה אבחנתית, שיקול דעת קליני וקבלת החלטות קליניות. הרגשות והעמדות האישיות "מורשים" כמרכיב חיוני בעבודה אינטלקטואלית. על פי הספרות, הטכניקות המוצעות לביצוע דיון קליני הן מגוונות, שבמרכזו בעיה קלינית או Case Study ואלו המרכזיות שבהן: הצגת בעיות קליניות, הדרכים למניעתן, הצגת פתרונות אפשריים, הצגת תוצאות אפשריות בתגובה להתערבויות. שיטה נוספת שכבר הוצגה O’Connor, A. (2015) Clinical instruction & evaluation: A teaching resource (3rd ed.). Burlington, MA: Jones & Bartlett Learning Paterson, K., Henderson, A., & Trivella, A. (2010). Educating for leadership: a programme designed to build a responsive health care culture. Journal of Nursing Management, 18 (1), 78-83. ‏ Solvik, E., & Struksnes, S. (2018). Training Nursing Skills: A Quantitative Study of Nursing Students’ Experiences before and after Clinical Practice. Nursing research and practice, 2018. Urcola-Pardo, F., Blázquez-Ornat, I., Anguas-Gracia, A., Gasch-Gallen, Á., & Germán-Bes, C. (2018). Perceptions of nursing students after performing an individual activity designed to develop their critical thinking: The “critical card” tool. Nurse education in practice, 29 , 35-40. Wighus, M., & Bjørk, I. T. (2018). An educational intervention to enhance clinical skills learning: Experiences of nursing students and teachers. Nurse education in practice, 29 , 143-149.

ביבליוגרפיה

22 | ראי