סיפור חיי - סיפורו של עמוס בונה

בוקר בחוף הקריות

אנו צועדים בבקר על שפת המים במפרץ הרחב של הים התיכון ורגלינו היחפות משאירות עקבות בחול. אם מזג אביבי ומעונן חלקית ואין אובך או ערפילים המפריעים לראות , אזי מדרום נראית העיר היפה חיפה, המטפסת עם בתי מידותיה מעלה מעלה על הר הכרמל, על כולו, מתחתית הנמל והצי הצף על פניו בתוכו וסביבו.

האוויר

מצפון נראית כרובצת העיר עכו העתיקה על חומותיה הטובלות במי המפרץ כש ברקע במרחק נראה הרכס והצוק הלבן של ראש הנקרה.

ממזרח, כרקע לחוף, נראים מקרוב הקריה, הטיילת והרחוב ושורת שיכוניו שפניהם האחידים כאילו מביטים אל הים וגליו.

ממערב, נראה, משתרע הים הרחב עד האופק בו נפגשים העין השמים והמים . בכוון דרום מערב האופק נראה די קרוב ורחוק קצת יותר לכוון צפון מערב וזאת בגלל צורת המפרץ, ועליו אניות במרחק או סירות בלובן מפרש.

על הטיילת לאורכה נראים אנשים נשים וטף הולכים בשפי ונחת ופה ושם גם יש מקומות ישיבה ומתחת לסככה ישובים במקבצים קבוצות של גברים מכל העדות, מבוגרים, פנסיונרים מן הסתם , ומשחקים דומינו או שש בש או קלפים ו /א שח מט כשסביבם עומדים להם ה"קיביצרים", הלא הם נותני העצות.

ממש על החוף , היכן שנשברים הגלים והקצף הלבן שבראשם הולך ונמוג פרושות רצועות של צדפים ושברם, וביניהם מפוזרים שיירי לכלוך וחפצים שהים פלטם, ועורבים שחורים מדדי ם מקפצים ומלקטים מכל הבא למקורם, גם נחות להן שם על החול מדוזות ג'לי רוטטות כמ ו פטריות אטומיות ענקיות.

אנו צועדים על שפת המים במפרץ כך הלאה הלוך וחזור ומולנו ואחרינו בבגדי ים וספורט זורם לו זרם אנושי ספורטיבי ססגוני. נשים וגברים צעירים וגם קצת פחות צועדים כמונו בינות מגדלי המצילים הניצבים במרווחים, כל מגדל ותחום חופו המסומן בדגלים בצבעים רוגש וגליו גבוהים הדגל שחור או אדום, וכשהים רגוע וגליו נמוכים יש דגל לבן וגם

כשהים

כמה מתרחצים שהם מן הסתם, "רוסים".