כותבים קוראים - אפוס הוצאה לאור - שבוע הספר העברי - גיליון מספר 6 - יוני 2019

גיליון מס ‘6

כותבים קוראים מגזין שבוע הספר העברי - יוני 9159

בראשית הדרך הוא לומד להכיר את כישוריו הטכניים ולשכללם, בדומה לתהליך למידת תווים בנגינה, תנועות בריקוד, עבודה עם חומר בפיסול ופיתוח קול בשירה. שלב זה משול לתהליך של טיהור, שבו האדם משייף ומכין את כליו, מנקה את כל מה שצורם, מתקן את תנועותיו ומרגיע את השפעת תשוקותיו. אחרי אימונים רבים עם התמדה ומסירות, כאשר השיג האדם שליטה בטכניקה, הטכניקה זזה הצדה, ומתחיל שלב מיוחד – שלב הבריאה והיצירה. האדם הופך להיות אמן. הוא איננו מקבל את הידע בלבד, אלא גם מעבד אותו, מייצר וחולק אותו עם העולם. לעומת השלבים הראשונים בדרך, שלב היצירה נראה מלא חיים, צבעים והרמוניה, אך כדי להגיע אליו יש ללמוד את אמנות הפחת החיים כבר בצעדים הראשונים, ברגעים שבהם הדרך נראית עוד ארוכה וקשה, כאשר הטכניקה מעייפת ואולי גם משעממת.

חואנג יואן, המורה, מסביר את זה יפה לתלמידתו: "אל תעלי בדמיונך שנתחיל מיד להעתיק תבליטים של קליגרפיות קדומות. צריך תחילה שיהיה לך בסיס איתן. הבסיס הזה הוא הקו האופקי. כל עוד לא תצליחי להפיח רוח חיים בקו אופקי לא נעבור לקווים האחרים … הקו כשלעצמו הוא ישות חיה; יש לו שלד, בשר, כוח חיות, הוא יצירה של

הטבע כמו כל היתר. צריך לתפוס את אלף ואחת הצורות השונות שיכולים להעניק בקו אחד ויחיד". יש משהו מיוחד מאוד באותם רגעי התחלה. בדומה לילד קטן שזה עתה נולד, הלב מתמלא בפליאה, תמימות, פשטות וענווה. הצורך ליצור, לחקור ולגלות מתעורר, ומפיח חיים גם בקו אחד שחור. כדי לעזור לאמן להפיח חיים בקו האחד, הקליגרפיה עושה שימוש בדיו שחורה ולא צבעונית. רק אז האמן יכול להביט פנימה ולמצוא בתוכו את המהות המעניקה חיים לכול. כאשר פאביאן שאלה את מורהּ האם תוכל לכתוב גם בצבע, הוא השיב לה: "לא זו בלבד שלא תוסיפי צבע, אלא שתמשיכי לעבוד בשחור עוד שנים. את חייבת להגיע לידי כך שתראי כי בצבע האחד, במגוון האין - סופי של האפשרויות השונות הגלומות בדיו הסיני, את יכולה לתאר את אלף ואחד האורות של היקום". האם אנחנו מצליחים לראות את הצבע בפעולות היום - יומיות שלנו? מהו הדבר המעניק את הצבע לחיינו? לרובנו יש בחיים דברים כאלו או אחרים המוסיפים את הצבע: מקצוע מספק, לימודים מעניינים, משפחה מלוכדת, ארוחה טובה, טיול יפה, חיבוק חם מילד או אהוב, או סתם מחמאה שממלאת את לבנו בשמחה. לצד הצבעים הללו, מצויים גם הצבעים העמוקים יותר, שדוהים פחות עם הזמן: הצבע המתווסף לאדם שמצא משמעות לחייו, הצבע שגילה אדם שהצליח לכבוש את תשוקתו, הצבע הנולד באדם שהפסיק לפחד מהשינוי, או צבעי הקשת הניבטים מעיני האדם שפתח את לבו. בעוד שסוג הצבע הראשון תלוי בהשגת דבר מה חיצוני וחולף, השגת הסוג השני תלויה באדם עצמו בלבד, במאמציו ובכיבושיו הפנימיים.

29