זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

לייזר לאה (לילי) בת שמואל-לייב ושיינדל-ז'ני הרשקוביץ ילידת אירשבה, צ'כוסלובקיה

נולדתי בשנת 4291 באירשבה, צ'כוסלובקיה. היו לי 3 אחיות ו-5 אחים. לאבי הייתה נגרייה. בילדותי למדתי בבית ספר צ'כי והמשכתי ללמוד בבית ספר פרטי. אבי היה אדם דתי, מחסידי הרב יונש. קיבלתי חינוך יהודי, בעיקר על מנת שאוכל לקרוא את התפילות.

הונגריה נכבשה במרס 4491. נלקחנו לבית החרושת ללבנים במקום לקראת שילוחנו לאושוויץ. לאחר כשבועיים הועלינו על רכבות שהובילו אותנו למחנה המוות. בטרנספורט זה היו כ-000,2 יהודים מהונגריה. אמי ואחיי הצעירים נלקחו לצד אחד, יותר לא ראיתי אותם. אבי נלקח למחנה הגברים. נשלחתי לבלוק של נשים, שיער ראשי גולח, ולאחר שקיבלתי את בגדי האסירים קועקע על זרועי . זה היה ב-92 במאי 4491. A 7777 המספר אחי הבכור נתפס בצרפת ונשלח לאושוויץ שם פגש את אבא. אחי סיפר לאבי מה עלה בגורל בני המשפחה שהופרדו ממנו עם הגיעם למחנה. אבא קיבל התקף לב ונפטר. אחותי צילי הייתה בבלגיה. היא נשלחה לאושוויץ כשנה לפניי. צילי עבדה כמטפלת בבית החולים, בבלוק התאומים של מנגלה. היא זיהתה אותי והצליחה לסדר לי עבדוה באותו מקום. צילי עזרה לי ותמכה בי ככל יכולתה. בינואר 5491 אחותי ואני נלקחנו לצעדת המוות. שרדנו את הצעדה והגענו לתחנת הרכבת בוודיסלב, משם הועברנו למחנה קטן בשלזיה עילית, שם שוחררנו.

בשואה איבדתי את הוריי, ארבעה אחים ואחות אחת. אחיי, הרשי וצילי שרדו.

בתום המלחמה חזרתי עם אחותי לבלגיה. צילי נישאה ליהלומן שעזר לי בשיקומי.

בשנת 8491 נישאתי לחיים לייזר, שורד המלחמה בסיביר. הוא היה מורה בבית הספר “תחכמוני" באנטוורפן. בעיר זו נולדו שלושת ילדיי: שולמית, שושנה-נני ומשה-מוריס.

עליתי ארצה בשנת 6991 בעקבות בנותיי שכבר התגוררו בארץ. בעלי, חיים, נפטר בשנת 8891.

יש לי ארבעה נכדים ונין אחד.

214