זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

שטרקמן אסתר (ג'נין) בת שלמה ומתילדה לוי ילידת תוניס, תוניסיה

נולדתי בשנת 9391 בתוניס בירת תוניסיה. אבי היה פועל מתכת ואמי הייתה עקרת בית. היה לי אח צעיר ממני בשנה, אנדרי. גרנו בשכונה מעורבת - יהודים וערבים.

ביוני 1491 עברה תוניסיה לידי משטר וישִי הצרפתי, בעלי בריתם של הגרמנים. בנובמבר 2491 נכבשה תוניסיה בידי צבא גרמניה שחדר מלוב. לאחר כחצי שנה, במאי 3491, שחררו בעלות הברית את תוניסיה מהכיבוש הגרמני. מתקופת הכיבוש הגרמני יש לי זיכרונות בודדים: לאחר כניסת הגרמנים הגיעו לידי היהודים בעיר תמונות, והם העבירו אותן ביניהם. אני זוכרת כי בתמונה אחת נראו גופות על גבי משאית. כילדה חשבתי שאלו הן בובות מכוערות. תמונה נוספת הייתה של קרמטוריום, אותה חשבתי כמאפייה. רק כשבגרתי הבנתי את אשר ראו עיניי. אני זוכרת כי הכניסו אותי לחדר סגור וחשוך. אמי החזיקה בידיה את אחי התינוק. היא ביקשה ממני כי אהיה בשקט. היינו בחדר ההוא שלושה ימים רצופים. חשבתי כי זהו עונש, איש לא הסביר לי כי בחוץ נשקפת סכנה לחיי. לאחר שלושה ימים הגיעו חיילים אמריקנים ושחררו את תוניסיה. לימים סופר לי כי כשהגרמנים הגיעו לעיר, נעמד טנק בפתח הרחוב שבו גרנו והחיילים החלו לחפש יהודים. אבי ודודי נלקחו לעבודות כפייה. למזלם, לאחר שלושה ימים הגיעו האמריקנים. אבי שוחרר מיד ושב לביתו, הדוד חזר מאוחר יותר. בתחילת 9491 עזבנו את תוניסיה לצרפת, שם חיינו כשנה. לאחר קום המדינה התאפשרה עלייתנו ארצה. בעת ההפלגה נקלעה האנייה לסערה וכל רכושינו ניזק בשל המים שחדרו פנימה. עם הגיענו לחוף הכריח אותי אבי לנשק את אדמת הקודש. הגענו למחנה העולים “מחנה דוד" בחיפה. שלושה ימים לאחר הגעתנו ארצה ירד השלג בארץ. לא הבנתי על מה כל המהומה. לאחר מכן עברנו לאוהלים במחנה בית ליד, שם סבלנו מחום ומעקרבים בקיץ, ומקור ומשיטפונות בחורף.

עבדתי שנים כסייעת לגננת.

יש לי שלושה ילדים: יהודה, רחל ויצחק, ו-6 נכדים.

236