זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

ברוקר רגינה בת משה ורוזליה הירש ילידת טירגומורש, רומניה

נולדתי בשנת 7191 בטירגומורש, טרנסילבניה, רומניה. אבי היה איש עסקים, ואמי עקרת בית. היו שישה לי אחים ואחות. בילדותי למדתי בבית ספר ממלכתי.

נישאתי לפני המלחמה.

בשנת 0491 קיבלו ההונגרים לידיהם את האזור. מאחר וההונגרים היו באותה תקופה בעלי ברית עם הגרמנים, החלו הגבלות וגזרות על היהודים.

גם מקרי רצח היו בהזדמנויות שונות.

בתחילת 4491 נכנסו הגרמנים לעיר. כל היהודים רוכזו במבנה שהיה בעברו בית חרושת. ישנו על הרצפה, והיה מחסור חמור במזון. בסוף חודש מאי, בחג השבועות, נלקחנו לאושוויץ. עם הגיענו לאושוויץ הופרדתי ממשפחתי. שיער ראשי גולח וקיבלתי את שמלת הפסים ועליה מספר. לאחר כמה שבועות הועברתי לשטטהוף. במחנה זה הועסקתי בחפירת שוחות הגנה לבלימת הצבא הרוסי. אנו, האסירים, היינו מותשים מעבודה ורעבים. לקראת סוף המלחמה נלקחנו לדנציג, שם שהינו תקופה קצרה. על תקופה זו רק אוכל לומר: “היה שם איום ונורא". במרץ 5491 הגיעו הרוסים ושחררו אותנו. נלקחתי לבית חולים מאחר ורגליי קפאו. גם בבית החולים היה מחסור במזון. לאחר כמה שבועות שוחררתי והתחלתי במסע רגלי לעבר ביתי. הגיעתי לפולין ומשם נסעתי למונקץ' שבצ'כיה. המשטרה הרוסית אסרה אותי, אך ארגון יהודי שהיה בעיר נחלץ לעזרתי, נתן לי אוכל ואפשר לי להתרחץ. הם הציעו לי לא להישאר בעיר. המשכתי במסע הנדודים והגעתי לסטומרה שברומניה, שם מצאתי את אחי. לאחר זמן מה במחיצת אחי חזרתי לעיר הולדתי.

בשואה איבדתי את הוריי, שני אחים ואחות, וכן רבים מבני משפחתי המורחבת.

בשנת 6691 עליתי לארץ, ולאחר זמן לא רב נישאתי לאריה ברוקר.

רואיינתי בפרויקט של סטיבן שפילברג וב"יד ושם".

261