זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

ברקוביץ שמואל בן יחיאל ואסתר-מלכה יליד סאנג'יורג'יו דה-פאדורה, רומניה

נולדתי בשנת 5291 בסאנג'יורג'יו דה-פאדורה, עיר קטנה בטרנסילבניה, רומניה. בבית היו 6 ילדים, ארבעה בנים, אני הצעיר ביניהם, ושתי בנות צעירות. הוריי היו חסידי סאטמר, אך גם ציונים ולכן הוחרמו, בנוסף היה אבי קומוניסט. אמי הייתה עקרת בית. אבא יצר בבית נוזל כחול לכביסה, משחת נעליים, אבקת וניל לאפיה וגם תרופה לכאבי ראש. את המוצרים מכר בחנות בעיירה וגם בכפרי האזור.

בנוסף, לימד עברית את ילדי העשירים בעיר. אבי נפטר לפני המלחמה.

ב-0491 נמסר האזור להונגרים, שהנהיגו חוקים נגד היהודים. ב-4491 נלקחה משפחתי לגטו מארושוואשארלי, . לאחר יומיים נשלחתי למחנה A ובחודש מאי נשלחתי לאושוויץ. ב-13 במאי קועקע על זרועו המספר 78801 העבודה בּוּנָה שם עבדתי בסלילת כבישים וניזונתי מפרוסת לחם אחת ביום. בינואר 5491, כאשר הצבא הרוסי התקרב לאזור פינו הגרמנים את המחנה. יצאנו בצעדת המוות לכיוון העיר גלייביץ. כפות רגליי נפצעו לכן התיישבתי בצד הדרך. למזלי, איש אס-אס אמר לי: “תחזור מהר לשורה אחרת יירו לך כדור בראש". במחנה גלייביץ התכוננתי לישון בחוץ עטוף בשמיכה וניצלתי מקפיאה בזכות יהודי שהזהיר אותי שאם אעשה כך, לא אקום, ודחף אותי לצריף דרך החלון. נלקחנו ברכבת לגרמניה למחנה דורה ובהמשך לנורדהאוזן. למעלה ממחצית האנשים מתו בדרך. במהלך אחת ההפצצות הצלחתי לברוח עם כמה חברים מהמחנה ולהתחבא בחפירות ליד הנהר. חייל ורמאכט מבוגר נתן לי לחם תמורת עזרה בסחיבת אופניו. סמל בחיל האוויר הגרמני אסף אותי ועוד 6 איש, הוליך אותנו, ובשני מקרים אמר לאנשי אס-אס שפגשנו כי הוא הולך “לחסל" אותנו. הובלו למחנה בקרבת מקום שבו היו חיילים, והלכנו עוד כ-03 יום ב"צעדת מוות" ליערות. אחרי שלושה ימים נכנס הצבא הרוסי והמלחמה נגמרה. זה היה בוויטשטוק בסוף חורף 5491.

במלחמה איבדתי את אמי ואחותי, בדרך נס ניצלו אחיי ואחות נוספת.

יצאתי במסע מגרמניה לפולין. מקרקוב המשכתי לצ'כיה ולהונגריה, שם שהיתי כמה שבועות בבית חולים להחלמה, והמשכתי ברכבת לרומניה. בדצמבר 5491 יצאתי למחנה עקורים ליד ברגן בלזן והצטרפתי לתנועה ציונית נח"ם - נוער חלוצי מאוחד. שהיתי במחנה עד תחילת 7491. לאחר ניסיונות עלייה שכשלו, עלתה הקבוצה ביולי 7491 לארץ בצורה לגאלית באנייה היוונית “קומינוס".

בשנת 2591 נשאתי לאישה את יהודית פרידמן. יש לנו שתי בנות: אסתר ונורית, 7 נכדים ו-8 נינים.

השתתפתי במלחמת השחרור, במבצע סיני ובמלחמת ששת הימים.

הייתי חבר ב"אגוד משקי עופות", ובעל משק ברעננה עד 8791.

262