זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

גלבר משה בן יוסף ופאני יליד יאסי, רומניה

נולדתי בשנת 6291 ביאסי, רומניה. אבי היה סוכן בגדי ילדים. אמי באה מבית מסורתי. להוריי נולדו ארבעה בנים ובת. במשך השבוע נסע אבא ברחבי המדינה. הוא היה חוזר ביום שישי להתאחד עם משפחתו בארוחת ליל שבת מסורתית שמחה.

ביוני 1491 החלו מהומות ביאסי. יהודי העיר נקראו לתחנת המשטרה לקבל פתק “חופשי" שיגן עליהם. אבא שלי היה בין הראשונים שקיבלו את הפתק. אני, שהייתי נער בן 41, התחזיתי לילד צעיר יותר, ובשל כך, בשעה שחיילים חיפשו אחר יהודים, לא נעצרתי. בפוגרום שנערך אז בעיר נהרגו רבים מבני משפחתי. אחרים מבני המשפחה נלקחו ברכבת בהמות לעיר רומאן. יושבת ראש הצלב האדום במקום שמעה שהאנשים ברכבת צועקים “מים! מים!" והחליטה לפעול. היא נשכבה על הפסים ומנעה את המשך נסיעת הרכבות עד שנתנו לאנשים לשתות, בכך הצילה רבים מהם. כאשר נכנסו הגרמנים לעיר, נלקחו אבי ואחי הגדול לעבודות כפייה. כאשר הייתי בן 61 נלקחתי גם אני. עבדתי בחקלאות ובשעות הערב חזרתי הביתה. יום אחד נתקלתי בנחיל דבורים ועשרות מהן עקצו אותי. בשל כך מיהרתי לביתי בדרך שהייתה אסורה לשימוש על היהודים. השוטרים ירו לעברי אך החטיאו. הממונה על קבוצת העובדים שעמה נמניתי הכה אותי בשוט על מעשיי. למחרת הלכתי לעבודה כרגיל. כאשר התקרבו הרוסים, נלקחתי עם חבריי לחפור שוחות הגנה. את השוחות חפרו רק בלילות. לילה אחד נשלחתי להביא אוכל לעובדים בחזית, אלו היו “בשר תותחים". לא חזרתי למקום שאליו הייתי אמור להגיע והדבר הביא למעצרי. הואשמתי בריגול, ולמרות הכחשותיי ספגתי מכות רצח, אך נותרתי בחיים. אחר כך נשלחתי לעבודה אחרת - לקבור חיילים גרמנים ורומנים, עבודה שעשיתי בחפץ לב. בתום המלחמה לקחתי חלק בפעילות ציונית בעיר יאסי, והייתי בין הראשונים שנרשמו לעלייה ארצה. בסוף אוקטובר 5491 הגעתי ארצה באנייה “טרנסילבניה" שיצאה מנמל קונסטנצה שברומניה.

בשנת 6491 נשאתי לאישה את פנינה. נולדו לנו שני ילדים: צביה ואילן.

נטלתי חלק בקרבות מלחמת השחרור. נלחמתי ברמלה ובלוד ובקרבות על פתיחת הדרך לירושלים הנצורה. השתתפתי גם במלחמות הבאות.

הייתי קבלן בניין עצמאי.

השתתפתי בפרויקט “תיאטרון עדות" ברעננה.

266