זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

יוקלה יונה בת משה ושרה יוסוב ילידת יאסי, רומניה

נולדתי בשנת 1391 בבית מסורתי ועני בעיר יאסי שברומניה. אבי היה צבעי, ואמי עקרת בית. היו לי אחות ושני אחים גדולים ממני. כאשר המלחמה הגיעה לאזור היו הפגזות ובעקבותיהן פוגרום. ב-92 ביוני 1491 נלקחו אבי ושני אחיי לעבודות כפייה. בתחילה מצאו מקלט במרתף בבית השכנים. לאחר מכן חזרו הביתה. מאחר ואבא נלקח לעבודות כפייה, נאלצה אמי

לפרנס את המשפחה בדרך לא דרך. היא בישלה אוכל עבור אחרים תמורת סכום זעום, בעוד אנו, ילדיה, נאלצנו להסתפק בריח שעלה מהתבשילים. עד השחרור סבלנו מעוני ומרעב. רוב הזמן הועסקנו בעבודות כפייה ועל בגדינו ענדנו את הטלאי הצהוב.

במרס 4491 הצבא האדום הגיע לעיר ושחרר אותה מהכיבוש הנאצי. קיבלנו את המשחררים בשמחה.

נשארתי בעיר עד שנת 7491. הצטרפתי לתנועת הנוער “הבונים" ועברתי הכשרה לקראת העלייה ארצה. מרומניה נסעתי לבולגריה ברכבת בקר. עליתי לארץ בשנת 8491 לבד. האנייה שבה הפלגתי, פאן-יורק, הלוא היא אניית המעפילים “קיבוץ גלויות", יצאה מהנמל ב-1 בינואר 8491. האניות פאן יורק ופאן קרסנט הובילו כ-000,51 עולים. האניות נתפסו בקרבת חיפה והמעפילים גורשו לקפריסין. לאחר כמה חודשים הגענו ארצה. אחי והוריי עלו לארץ מאוחר יותר. בשנת 1591 נישאתי ליצחק יוּקְלֶה אותו הכרתי בקפריסין. ליצחק ולי נולדו שני ילדים: מירה ויהודה. יש לי שבעה נכדים ושלושה נינים. פוגרום יאסי ב-92 ביוני 1491 הורה שליט רומניה, יון אנטונסקו, לפנות את כל האוכלוסייה היהודית מהעיר יאסי. למבצע הפינוי יצאו כוחות צבא ומשטרה רומניים יחד עם פורעים רומנים אנטישמיים, בסיוע כוחות צבא גרמניים ששהו באותה תקופה בעיר. בשלב ראשון רוכזו היהודים בחצר בנין המשטרה. מאחר שמספר היהודים היה גדול, שינו את הוראת הפינוי לפינוי כל הגברים היהודים, הנשים והילדים שוחררו. היהודים הובלו אל תחנת הרכבת שם נדחסו לקרנות. הפינוי בוצע בשתי רכבות. הרכבת הראשונה יצאה מיאסי לטרגו פרומוס ב-03 ביוני 1491. היא נסעה מספר קילומטרים, חזרה ליאסי ושוב עזבה. הרכבת השנייה יצאה אל פודול אילואיי עליה הועמסו גם 08 גוויות של יהודים שנרצחו בעיר. בפוגרום נרצחו 662,31 יהודים לפי ספירת השלטונות הרומניים, ו-058,41 קורבנות לפי רשימה שמית שערכה הקהילה היהודית. במשך שנים התנדבתי עם בעלי ז"ל בפעילות ה"אגודה למען החייל".

281