זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

יוקלר יפה (אלה) בת לופו ורשלה ברקוביץ ילידת דרבן, רומניה

נולדתי בשנת 1391 בדרבן שברומניה. לאבי הייתה חנות מכולת, אחד מחדרי הבית הוקצה למטרה זו. אמי עזרה לאבא בחנות. היה לי אח צעיר ממני ב-8 שנים. בגיל 7 התחלתי ללמוד בבית ספר רומני. למיטב זיכרוני, היחסים עם הגויים היו תקינים ולא היו גילויי אנטישמיות. מצבנו הכלכלי היה שפיר.

בשנת 1491 גורשו יהודי המקום לטרנסניסטריה, שטח בין הנהרות דנייסטר ובוג, לשם הוגלו חלק מיהודי רומניה. אבי נלקח לעבודות כפייה, בעוד אמי ניסתה לפרנס את ילדיה. היא עבדה בבתי המקומיים והצליחה להביא מעט אוכל. בשל הרעב, הקור והמחלות, אימא חלתה ונפטרה. אני ואחיי נותרנו יתומים. ניסיתי לטפל באחי הקטן, אך לאחר זמן לא רב הועברנו לבית יתומים. הטיפול והתנאים בבית היתומים היו גרועים, סבלנו מרעב ומכינים. קרובי משפחה אשר נותרו בבוקרשט שמעו על מצבינו ושלחו רופא לטפל בנו ולהביא אותנו אליהם. אני ואחי שהינו בבית קרובי המשפחה עד סוף המלחמה.

בשואה איבדתי את אמי.

עם סיום המלחמה אבא שב ממחנות העבודה. הוא התחתן בשנית והתגוררנו אצל הקרובים עד 7491, אז עלינו על האנייה “עצמאות" (פאן קרסנט), וב-1 בינואר 8491 הגענו ארצה.

בשנת 3591 נישאתי לזאב יוקלר, בן עירי, דרבן, גם הוא ניצול שואה כמוני, אותו פגשתי לראשונה בארץ.

במשך שנים רבות הייתי אחות במרפאת ‘שועלי' ברעננה.

לזאב ולי נולדו שני ילדים: ראובן וחדוה, ואנו נהנים מ-7 נכדים ו-4 נינים.

כיום אני נהנית מתחביביי; ציור ופיסול.

282