זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

מורגנשטרן לאה ז"ל בת ישראל וחנה משה ילידת בקאו, רומניה

לאה נולדה בשנת 3391 בכפר סטו צ'ל בון, ליד העיר בקאו, רומניה. אב המשפחה עסק בחקלאות וניהל עם אשתו חנות מכולת. ללאה היו עוד שתי אחיות ואח. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה והמהפכה הפשיסטית ברומניה וחלוקתה מחדש, החלו היהודים לשלם את המחיר. כל היהודים גורשו לעיר הסמוכה הגדולה - בקאו. בגלל תקלה בעגלה, נשארה המשפחה מאחור. הכומר המקומי אסף את

ארבעת ילדי המשפחה והבטיח לשמור על רכוש המשפחה. עוד בטרם הגיעו ההורים לגטו בבקאו, גויס האב לעבודות כפייה, והאם נשלחה לעבוד בבית חולים צבאי. מדי פעם קיבלה אישור לבקר את ילדיה. היא הביאה מעט אוכל לילדים שהוסתרו אצל הכומר. בשנת 2491 קיבל האב חופשה ממחנה העבודה שבו שהה. לאחר זמן נולדה בת נוספת. בכל אותם ימים תמך הכומר בבני המשפחה ועזר להם להחזיק מעמד. בשנת 4491 כבשו הסובייטים את האזור, והיהודים הורשו לחזור לבתיהם. האם פִּרנסה את משפחתה, היא עבדה במשקי איכרים ובמטוויית צמר. לאחר זמן חזר בעלה לאחר ששרד את התנכלויות החיילים הרומנים וחבירתו לפרטיזנים. באוקטובר 7491 עלו לאה ואחותה זהבה לארץ במסגרת עליית הנוער באניות המעפילים “פאן יורק" (קיבוץ גלויות) ו"פאן קרסנט" (עצמאות). האניות נתפסו והמעפילים גורשו לקפריסין. מיד לאחר קום המדינה הגיעו האחיות לאה וזהבה ארצה. לאה למדה ב"כפר בתיה" במסגרת הכשרת בני עקיבא, וסיימה את לימודיה בשנת 2591. לאה התנדבה לעבוד בבית יתומים לניצולי שואה ליד בני ברק. היא התחבבה על הסַפָּר שבא לספֵּר את הילדים. הוא הכיר לה את בנו, נחום מורגנשטרן, ולאחר חודשים ספורים באו הצעירים בברית הנישואין. לאה החלה לעבוד בקופת חולים בגבעת שמואל, ובהמשך בקריית שאול. לאחר לידת בנה הבכור לא חזרה לעבודה.

לאחר שילדיה של לאה בגרו, היא חזרה לעבוד. לאה עבדה במשרד רואה חשבון עד יציאתה לגמלאות.

ללאה ונחום נולדו שלושה ילדים: ברוך, אמירה ויורם. לאה זכתה ל-6 נכדים.

לאה הייתה פעילה בסניף מפלגת העבודה ברעננה. היא הייתה בין מייסדי לשכת “בני ברית" בעיר. היא נודעה כאישה שאפשר לפנות אליה בכל שעת מצוקה. היא עמדה על דעתה והשיגה מהעירייה את מה שחשבה שהוא פתרון הולם למצוקת קשישים ועולים חדשים.

לאה נפטרה בשנת 7002. יהי זכרה ברוך!

297