זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

פסטרנק פַנִי בת אברהם ואתל לייזר ילידת רדאוץ, רומניה

נולדתי בשנת 8291 ברדאוץ שבחבל בוקובינה, רומניה. אבי היה סוחר ובעל משק. אמי הייתה רואת חשבון בהכשרתה, אך חדלה לעסוק במקצוע לאחר נישואיה. היו לי אח ואחות, נתן וסימה המבוגרים ממני. אבא היה מקובל בקרב היהודים והרומנים כאחד. בעיר היו 6 משפחות יהודיות. אבא שמר מסורת והתפלל בבית הכנסת המקומי. סבי וסבתי, הורי אבי, התגוררו אתנו בביתנו הגדול. הורי אמי גרו

גם הם בעיר. למדתי בבית ספר ממשלתי ושנתיים בתיכון.

בשנת 9391 לא הורשו היהודים ללמוד בתיכון. מאחר שאזור בוקובינה היה בחסות אוסטריה, דרשו הגרמנים לגרש משם את היהודים. אבי נלקח למעצר עם שאר הגברים היהודים. במשך שנה נותרנו בבית ללא אבא, דבר שהיה קשה, בעיקר לאימא. לאחר שנה נלקחנו ברכבת בהמות לעיר אטקי שבסרביה, הורדנו ליד נהר הנייסטר והושארנו בשדה למשך הלילה. למחרת הועברנו אל צדו השני של הנהר. את התכשיטים ודברי הערך לקחו מאתנו. משפחתי נלקחה לגטו מוגילב. לאחר שבוע באו הגרמנים ולקחו את הגברים לעבודה. אני ואחותי סימה סרגנו גרביים וכפפות לפרנסתנו. רבים מתו שם מהקור ומהרעב. כעבור חצי שנה נלקחו הצעירים והצעירות לעבודה - בניית גשר. אני נאלצתי לסחוב מריצה מלאה באבנים במשך יום שלם. הגשר הופצץ פעמים רבות ואנו נאלצו לתקנו בכל פעם מחדש. תמורת העבודה קיבלנו מזון. היינו בגטו מוגילב משנת 0491 עד 5491. בגטו מוגילב חליתי בטיפוס ובדלקת ראות, ולמרבה המזל הצלחתי להתגבר על המחלות הללו ללא כל טיפול רפואי. בשנת 5491 נשלחנו לבריצ'ן, עיר קטנה מעבר לנייסטר, שם היינו שנה תמימה. אני ואחותי עבדנו בעבודות ניקיון ובסריגה.

רבים מהדודים, הדודות ובני דודים שלי נפטרו או נרצחו בתקופת השואה.

בשנת 6491 חזרנו לרומניה לעיר יאסי. בני משפחה שנותרו בעיר עזרו לנו בשיקומנו. ליאסי חזרו גם אבי ואחי שהצליח לברוח מהגרמנים. הוריי, אחותי ואני חזרנו לרדאוץ וגילינו כי ביתנו נבזז. התחלתי לעבוד בגיהוץ בגדים.

לאחר מלחמת השחרור, עלינו אני ואחי לארץ בעזרת הג'וינט. הגעתי לרעננה, כאן התחלתי לעבוד בפרדסים.

בשנת 9491 נישאתי למרדכי פסטרנק ז"ל. עבדתי בבית בתפירה. תפרתי שמלות עבור כלות וגם מעילי פרווה.

למרדכי ז"ל ולי נולדו שלושה ילדים: שלמה, עדנה וישראל. יש לי 9 נכדים.

לאחר שילדיי בגרו, שבתי לעסוק בציור, כישרון ואהבה עוד מימי ילדותי ברומניה.

312