זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

פרופ' וסרמן לאוניד בן יקותיאל וחנה יליד אוקניצה, רומניה

נולדתי בשנת 2291 בעיירה קטנה, אוקניצה, בחבל מולדובה, אז רומניה. אבי, יקותיאל, היה בעל עגלה ואמי תופרת. משפחתי מנתה 7 נפשות, הורים, 4 ילדים וסבתא. בגיל 3 התחלתי ללמוד ב'חדר'. אבי נפטר כאשר הייתי בן 6. אימא וסבתא החלו לבשל אוכל כשר ומכרו אותו ליהודים באזור. למדתי בבית ספר ממשלתי ואחר הצהריים למדתי ב"חדר". לאחר שסיימתי גימנסיה עברתי לבוקרשט ולמדתי

רדיו. חזרתי לעיירה לפני פרוץ המלחמה ועבדתי כעוזר הוראה. עם כניסת הרוסים ביוני 0491 נאלצתי לעבוד כקונדוקטור ברכבת, דבר שהתברר כמקור הצלה. כאשר היהודים נאלצו לברוח לאחר פלישת הגרמנים, הצלחתי להעלות את יהודי עיירתי לרכבת האחרונה מאוקניצה, וכך הצלתי אותם. תחת הפגזות הגענו לסטלינגרד, שם עבדתי בקולחוז. התגייסתי לצבא האדום ועברתי קורס קצינים. בתחילה לחמתי בסטלינגרד, ובהמשך בדומנבאס, קרים וסבסטופול. למרות שנפצעתי בקרבות המשכתי להילחם ועברתי לבלרוסיה, סמולנסק, מינסק, אורשה, ליטא, ומשם עם הכוחות שנעו לעבר גרמניה. נפצעתי קשה בשתי רגליי, בראש ובעיניים והייתי מאושפז כחצי שנה. לאחר שהחלמתי הועברתי לחזית עם יפן במנג'וריה. לאחר כניעת יפן, הייתי אחראי ל-005,1 שבויי מלחמה שהועברו לעיר ציטה ברוסיה. לאחר שנה, במאי 6491, קיבלתי חופשה ונסעתי הביתה לפגוש את משפחתי. קיבלתי תפקיד צבאי בעיר בריאנסק, שם פגשתי את רעייתי לעתיד. בשנת 8491 נשאתי לאישה את מאיה. בשנת 1591 השתחררתי מהצבא וחזרתי לאוקניצה. בשנת 2591 עברתי ללבוב, שם למדתי לתואר הנדסאי נפט וגז. לאחר שסיימתי את לימודיי ב-6591 התחלתי לעבוד במפעל זיקוק נפט בסטלינגרד. עברתי למוסקבה ולמדתי לתואר ראשון בכלכלה של נפט וגז, המשכתי לתואר שני, ד"ר ופרופסור לכלכלה בנושא זה. במקביל עבדתי במכון הטכני בוולגוגרד, והייתי ראש המחלקה לגז ונפט, בהמשך הייתי סגן הדירקטור של המכון כולו. בשנת 5891 נפל בני, ברל, בקרבות באפגניסטן. לאחר אירוע טרגי זה החלטתי לעלות ארצה. אשתי ואני עלינו לארץ בשנת 2991. הייתי יו"ר ארגון הלוחמים בנאצים בערד, ואני ממשיך להיות חבר בהנהלת הארגון ברעננה. על חלקי במלחמת העולם ה-2 אני זכאי לענות את עיטור ‘לוחם בנאצים'.

329