מגזין גישה אישית אפריל 2009

פנינה במחרוזת האנושית

פנינה צ'רני, רכזת סקטור מנהל, פרט ושכר בבי"ח בילינסון, נבחרה .2008 כעובדת מצטיינת לשנת ממרכז רפואי רבין אפרת בנארי שוחחה איתה וגילתה שמצוינות בעבודה מתחילה קודם כול בלב ענק ופתוח לכולם

היחס שהוא ראוי לו כאדם. זה דורש הרבה סבלנות - ויש לי. בנוסף, כשעובד בא אלי עם איזו בעיה אני 'הולכת עד הסוף': מתקשרת למוסדות, מבררת, אוספת מידע, לא מוותרת עד שיש לי את כל מה שצריך. אני לא רואה זאת כמשהו מיוחד, אלא כחלק מעבודתי". בעבודה במשאבי אנוש את נחשפת למידע רב על העובדים - גם על הקשיים והחיים הפרטיים. איך זה מבחינתך להיות בצומת כה רגיש ומורכב? "לא פעם אנשים הם חסרי אונים. מי שמבקש עזרה באמת זקוק לה, ומתפקידי לעזור לו. למשל, אנשים שפורשים לגמלאות לא יודעים לאן לפנות, ואני מדריכה ומלווה אותם. לעתים אנשים מספרים ושופכים את הלב בכל מיני נושאים, גם מהעבודה וגם מהחיים האישיים; הם בעיקר זקוקים לאוזן קשבת, די להם שאקשיב וזה עושה להם טוב. הם גם יודעים שתמיד אשמור על דיסקרטיות. זהו צומת רגיש כי אנשים מצפים לפעמים ממשאבי אנוש שיפתרו להם את כל הבעיות, וקורה שמאשימים אותנו אם הדברים לא נפתרים. אני מקשיבה, אומרת את דעתי ומציעה דרך אפקטיבית לפעולה. אני מאוד זהירה במסרים שאני מעבירה ומודעת לכך שכל מילה שלי יכולה להיות פוטנציאל לפיצוץ". איך את מתמודדת עם הלחץ והעומס, שומרת 'על הראש מעל המים' ונשארת אכפתית ושירותית? "אישית אני מתפקדת מצוין בלחצים. אני יודעת שאם לא אספיק, מקסימום אשאר יותר שעות, כך שאני לא לחוצה. מעבר לכך אני עושה הפרדה - אם בא אלי עובד ויש לי על השולחן ערימה ענקית של מסמכים לטיפול ואני בלחץ אדיר, אשים הכול בצד ואעניק לו את מרב תשומת הלב". מה את מאחלת לעצמך לשנה הבאה? "שהילדים והנכדים שלי יהיו בריאים ויצליחו". ולעצמך? "שיהיה לי כוח להמשיך לעזור". אבל מה איתך? "אני בסדר, מה אני צריכה לדאוג לעצמי? שרק נהיה בריאים".

פנינה, ספרי לנו קצת על עצמך. , אם לשלושה ילדים וסבתא לשלושה 57 "אני בת נכדים. נולדתי בפולין ועליתי לארץ בגיל חמש. אני גרה בפתח תקווה ועובדת בכללית כשמונה שנים". איך הגעת למקצוע? "למעשה תמיד רציתי להיות אחות, אבל איכשהו זה לא יצא. בסופו של דבר שמחתי שגם אם לא בתפקיד אחות, אני עדיין עובדת בבית חולים. במקצועי אני מנהלת חשבונות ראשית, ולפני שהגעתי לבילינסון ניהלתי מחלקה עם צוות עובדים בחברה פרטית גדולה. הכרתי היטב את נושא המיסוי ודיני עבודה, אבל לא עסקתי בחשבות שכר. כשהתחלתי לעבוד בבילינסון למדתי לעומק את כל ההסכמים ואת מבנה השכר". איך היה המעבר מהנהלת חשבונות לחשבות שכר? "בהנהלת חשבונות, עיקר העבודה היא עם מסמכים. את מדברת עם הנייר ונמצאת בדיאלוג עם המניות והמאזנים. פה במשאבי אנוש יש מפגש עם אנשים, אני עובדת 'על חי'. אני מקבלת משוב אנושי, נותנת שירות לאנשים ומעלה חיוך על פניהם. זה מראה שהעבודה שלי נכונה". איך הרגשת עם בחירתך כעובדת מצטיינת? "זה מביך אותי, כי פתאום אני במרכז הבמה. אני מטבעי אדם צנוע וביישן, לא מחפשת כותרות". מה את אוהבת במיוחד בעבודתך? "אני אוהבת שאנשים יוצאים מחדרי בתחושה שהם מבינים את התשובה שלי עד הסוף, שאני מביאה פתרון לבעיה שהם מעלים ומצליחה לעזור". ממה את הכי מתרגשת בעבודה, מה מדליק לך ניצוץ בעיניים? "יומני עבודה... הסיוט של החיים... וברצינות: אדם שאומר תודה זה אדם שגרמתי לו אושר. זה בעצם אומר לי - פנינה, למרות כל הקשיים, זה שווה!" מה חשוב לך בעבודה? "חשוב לי מאוד להתייחס לעובד בגובה העיניים ובסבלנות. מבחינתי, כל אחד שווה ומגיע לו לקבל את

"בהנהלת חשבונות את מדברת עם הנייר ונמצאת בדיאלוג עם המניות והמאזנים. פה במשאבי אנוש יש מפגש עם אנשים, עבודה על חי" "אם בא אלי עובד ויש לי על השולחן ערימה ענקית של מסמכים לטיפול ואני בלחץ אדיר, אשים הכול בצד ואעניק לו את מרב תשומת הלב"