הסיכון שבכתיבת זכרון דברים שלא ע"י עו"ד

עוד יש לציין בהקשר זה את הימנעות המשיבים מלהעיד את האב על אף שע דותו יכולה הייתה לתרום באופן משמעותי לבירור סוגיה עובדתית זו, שכן האב נכח במעמד זכרון הדברים ואף חתם על המסמך. המשיבים לא סיפקו הסבר מספק לאי העדת האב, ובנסיבות ( אלו, הימנעות מלהעידו יוצרת הנחה שדבריו היו פועלים נגדם ע"א 7199557 בנק אגוד לישראל נ' אטיאס סאטא, (לא פורסם, [פורסם בנבו], 57.3.19 )). מנגד, העידה המבקשת כי ציינה במעמד זכרון הדברים שהנכס עדיין לא רשום על שמה וכי המבקשים צריכים עוד להסדיר את העניין (עמ' 73-9 ש' 7 לפרוטוקול). המתווך שנכח בעת חתימת זכרון הדברים תמך בגרסת המבקשת וציין בעדותו כי האב ידע במעמד זה שהנכס רשום על שם הורי המבקש, והוא אף ביקש מהמבקשת באותו מעמד לקצר את ,הליך העברת הזכויות בנכס כך שיועברו אליו ישירות (עמ' 83-73 ש' 33 לפרוטוקול). עדות המתווך ל א נסתרה בחקירתו הנגדית . לפיכך, סבורה אני כי המבקשים לא הטעו את המשיבים במועד החתימה על זכרון הדברים אודות מצב הזכויות בנכס וכי למבקשים היה ידוע במעמד זה כי עוד נדרשת פעולת העברת .זכויות בנכס משמם של הורי המבקש למבקשים ודוק, אמנם ניתן ל טעון כי העובדה שהחוזה לא נחתם בתוך פרק הזמן שנקבע בזכרון הדברים יכולה הייתה אף היא להוות עילה לביטולו. אולם, טענה זו לא הוזכרה על - ידי המשיבים בהודעותיהם למבקשים ואף לא בכתבי טענותיהם. יתרה מכך, ,בחינת מכלול הנסיבות ובעיקר התנהלות הצדדים לאחר החתימה על זכרו ן הדברים, מלמדת כי על אף לשונו של סעיף 7 לזכרון הדברים הקובע כי הצדדים יחתמו על חוזה המכר תוך יום 73 , הצדדים הסכימו (למצער – לאחר עריכת המסמך) להארכת תקופה זו. כך למשל, ניתן ללמוד מעצם שיגורה של הודעת הארכה אשר נשלחה זמן רב לאחר חלוף התקופה הנקובה בזכרון ה דברים (ומבלי להתייחס אליה כלל ). הוסכם ביניהם בעל - פה או למצער בהתנהגותם, כי החתימה על הסכם המכר תתבצע לאחר העברת הזכויות בנכס, אשר המבקשים ידאגו להש ייתכן שבטענת המשיבים בכתבי טענותיהם כי הייתה גם . למתה תוך פרק זמן סביר הפרה של זכרון הדברים מכוונים הם לכך שפרק הזמן הממושך שחלף עד העברת הזכויות מהווה הפרה של הסכמה זו. אולם, מעבר לכך שטענה זו לא נטענה במפורש, היא עומדת בסתירה לטענה העובדתית המרכזית שמעלי ם המשיבים, היא הטענה בדבר מצג השווא. ברי כי לא ניתן ליישב בין הטענה כי המשיבים לא ידעו על הצורך בהעברת הזכויות בנכס על שם המבקשים לבין הטענה כי סוכם על פרק זמן סביר להעברה שכזו (סעיף (ב59 ) תקנות סדר הדין האזרחי .)תשמ"ד-7873 ,ל משהגעתי למסקנה כי עילת ביטול זכרון הדברים המבוססת על הטעיה באשר לזהות בעלי הזכויות בנכס בשעת החתימה על המסמך לא הייתה מוצדקת, הרי שמשמעות הדבר היא כי ביטול זכרון הדברים בעילה זו היה שלא כדין. עם זאת, בב חינת למעלה מן הנדרש יש להבהיר כי אף לו הייתי מגיעה למסקנה שהייתה למשיבים עילת .ביטול, ניתן להצביע על פגמים אחרים בהודעת הביטול. אבאר ( י) ( טענה אפשרית נוספת בעניין זה היא כי אף אם הצדדים הסכימו לחרוג ,מהתקופה שננקבה בזכרון הדברים יא) ( יב)

חוק החוזים :עוסק בדרך ביטול החוזה וקובע סעיף 15 ל