הסיכון שבכתיבת זכרון דברים שלא ע"י עו"ד

גם כאשר חסרים בו חלק מהפרטים הללו, ככל שניתן להשלימם לפי הוראות הדין או לפי ( הנוהג המקובל ע"א 989579 בוטקובסקי נ' גת, פ"ד מד (1) 57, 66 (1989)).

(

ג) במקרה דנן סבורה אני שתוכנו של זכרון הדברים, התנהגות הצדדים, ובפרט התנהגות המשיבים לאחר עריכת ההסכם, מלמדים כי הצדדים ראו את זכרון :הדברים כהסכם מחייב. אפרט

בחינת תוכנו של זכרון הדברים מלמדת כי מסמך זה נוסח כהסכם מחיי ב. סעיף 7 לזכרון :הדברים קובע כי

" הצדדים יחתמו על חוזה המכר בתוך 37 יום ממועד החתימה על זכ"ד זה וזאת מבלי לפגוע בתוקף זכרון דברים זה והיותו אכיף. פרטים חסרים יושלמו מכוח נוהג. הוצאות )רישום הנכס והזכויות יחול [כך במקור] על הקונה". (ההדגשות שלי, ה.ג

1 סעיף לזכרון הדברים אף קובע מנגנון המזכה צד הנפגע מהפרה יסודית של זכרון הדברים בפיצוי מוסכם בסך 371,111 ₪ .

( באשר להתנהגות הצדדים, עולה כי המשיבים עצמם ראו את זכרון הדברים כמסמך מחייב. כך עולה מהודעת הארכה לפני ביטול זכרון הדברים ששלח ב"כ המשי בים, בה הוא אף ציין כי בכוונת המשיבים לדרוש את הפיצוי המוסכם הנזכר בזכרון הדברים. כך אף עולה ממתן הודעת הביטול ששיגר ב"כ המשיבים כחודש מאוחר יותר. ברי, אם כן, כי אילו היו המשיבים סבורים כי זכרון הדברים אינו מחייב לא היו הם מנסחים את מכתביהם באופן שתואר לעי ל, ולמעשה כלל לא היו נוקטים צעדים לבטל את ההתקשרות על - פי זכרון הדברים. לנוכח האמור, תמוהה בעיני טענת המשיבים שהועלתה , .לראשונה רק לאחר הגשת תובענה זו, הכופרת בתוקפו של זכרון הדברים לא זו בלבד שנוסח זכרון הדברים והנסיבות החיצוניות לו מלמד ים על גמירות דעתם של הצדדים, הרי שמצויים בו גם הפרטים הנחוצים לצורך מילוי דרישת המסויימות. בכלל אלה: מהות העסקה, תיאור הצדדים, קביעת המחיר, ומועדי התשלום. לא מצאתי כי בטענות המשיבים באשר לפגמים בעניין זה, כגון העדר חתימתו של המבקש שלא נכח במעמד החתימה, או העדר תיאור מדוייק של הנכס, יש כדי לשנות מסקנה זו . ד) ( ה)

.לפיכך, מסקנתי היא כי זכרון הדברים מהווה הסכם מחייב לכל דבר וענין

האם זכרון הדברים בוטל כדין ?

( כפי שצוין לעיל

ו)

, ביום 58.5.33 , כחמישה חודשים לאחר מועד החתימה על זכרון הדברים, שיגר ב"כ המש יבים הודעת ביטול. הסוגיה הדורשת הכרעה בעניין זה היא האם ביטול זכרון הדברים .נעשה כדין

( בהעדר הסכמה בין הצדדים בדבר ביטול החוזה, קיימים בדין שני חוק מישורים לביטול החוזה על ידי אחד מן הצדדים: העילה האחת מעוגנת בפרק ב' ל ז)