חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

שנות עליונות אוירית 70 חיל האויר בקרב-

ביר את התכנון והייצור של הכנפיים לחברת גרומן, וכן מערכות אחרות. אולם כאשר חברו הלחץ העוין של יצרניות המטוסים האמריקניות לקשיים כלכליים מבית, ונאלצו לעמוד מול תביעות אלימות של פקידות אמריקנית עוינת, לא היתה ברירה אלא לה י שלים עם המציאות: נראה כי רק מעצמות גדולות יכולות לפתח מטוס מן המסד ועד הטפחות. ממשלת ישראל ביטלה את פרויקט הלביא- חיל האויר היה מרו י

לחימה- מן הלביא הקטן והחד-מנועי ועד האריה הדו-מנועי והגדול יותר. אך באופק נשפו בעורף התכנונים הישראלים מטוסי לחימה אמריקניים חדשים: חיל האויר הישראלי העדיף את מטו י כמטוסי הקרב האיסטרטגיים שלו, בעוד לתחום מטוס F -15 סי מועמדים טבעיים. F -16- הקרב הרב משימתו, היו ה מטוסי נשר חד-מושביים ועוד עשרה 50 התעשיה האוירית ייצרה מטוסי כפיר, מדגמים שונים יצאו את מפעלי 212 . דו-מושביים

להב בתעשיה האוירית בלוד. שיאו של המאמץ הטכנולוגי, היה בפיתוח מטוס הלביא. פיתוח מטוס הקרב העצמי חייב התגייסות לאומית משמעותית. לימים ניתן היה להמשיך בפרויקט רק מיליון דולר של משרד ההגנה האמריקני. 250 לאחר הקצאה של בפיתוח מטוס זה כמו במטוסים שקדמו לו, היה ברור כי ישראל לא תוכל לייצר את המנוע בעצמה. היא בחרה להשתמש במנוע של פראט אנט וויטני). כדי F 100- (שהוא נגזרת של ה PW 1120 להפחית את התנגדות יצרניות המטוסים בארה"ב, הוחלט להע י עובדיה הררי ומטוס הקרב לביא- נקודת השיא בפיתוח מטוסי לחימה בישראל. הפרויקט נקטע באיבו בשל חוסר העזה של מנהיגי המדינה והתנהגות ברוטלית של הממשל האמריקני

צה, אולם אלפי מומחים ומהנדסים מצאו עצמם מחוץ לאולמות התכנון, ונסיון טכנולוגי והנדסי בין עשרות שנים ירד לטמיון. ישראל ויתרה על פיתוח פלטפורמות קרב מאוישות, ופנתה להשבחת מטוסים, לתחום המל"טים ופיתוח מערכות. התקופה בה פותחו מטוסי הקרב בתעשיה האוירית, היתה תקופה סוערת מבחינה מבצעיית, מאתגרת מבחינה טכנולוגית, וחייבה הת י גייסות לאומית בתחומי פעילות רבים. פריצת דרך חשובה נערכה גם בתחום החלל. מזל"טים ולוייני ביון ישראל החלה לפעול בתחומי פעילות תעופתיים חדשים. היא היתה הראשונה אשר פיתחה את המזל"ט המבצעי- בהתחלה

474