23 / 56
ההתפתחות הטכנולוגית והשינויים בעולם עושים
את הצורך לחשיבה מהירה ולקבלת החלטות
מושכלת בתנאי אי ודאות ומציאות משתנה לצורך
קריטי ונראה כי כיום בית הספר צריך לצייד את
בוגריו בכלים שיאפשרו להם לדעת להתפתח
כלומדים עצמאיים
בהם. שאילת שאלות או הצגת קונפליקטים עשויות לחשוף
את הידע שיש לתלמידים ואת ההבנות הקיימות בהם בנושא
שהמורה מעוניין ללמד. רק לאחר ערעור של הבנות שגויות
יוכלו התלמידים להתפנות לקבלה של תפיסות חדשות.
יש שהמושג הבנה נתפס בעיני תלמידים בדומה למושג
אינטליגנציה. אינטליגנציה
יכולה להיתפס בעיני תלמיד
אחד כנתון מולד והוא מאמין
כי היא נשארת יציבה וקבועה
לאורך כל החיים, ואילו
תלמיד שני יכול לתפוס את
האינטליגנציה כיכולת שהיא
תלויה בלמידה וגדלה לפיה.
לתפיסה זו של המושג אינטליגנציה יש השפעה על הדימוי
העצמי של התלמידים ויש לכך השלכות על התנהגותם
בכיתה. התלמיד הראשון יימנע בדרך כלל משגיאות ומביטוי
של יכולת נמוכה, וינסה לרצות את המורה באמצעות ניסיון
לקלוע בתשובותיו לאלו שהוא חושב שהן נכונות בעיני
המורה, ואילו חברו יכיר בטעויות כחלק בלתי נפרד מתהליך
הלימוד. על כן חשוב שאנו, המורים, נשבח השתדלות של
תלמידים - שהרי התלמידים שונים זה מזה בידע המוקדם
הקיים בהם כשהם באים אל
הכיתה וגם ביכולת שלהם, ואלה
מצטרפים למאמץ שעושים
התלמידים ומשפיעים יחד
על הישגיהם. כדי להגיע לכדי
הבנה יש צורך בחשיבה. יש
שלוש גישות בסיסיות לחינוך
לחשיבה: גישת המיומנויות,
גישת הנטיות וגישת ההבנה. גישת המיומנויות מתמקדת
בהרגל וביכולת של האדם לחשוב, ואילו גישת הנטיות
עוסקת בנטייה או ברצון של האדם לחשוב. גישת ההבנה
23