103
ף)
ַ
דּ
ַ
ת ה
ֶ
מוּ א
ְ
ל
ַ
ה (צ
ָ
יר
ִ
זּ
ְ
ף גּ
ַ
דּ
20
לְעַמּוּד
דָּוִד פָּנָה אֶל ה' כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת
תְּמִיכָתוֹ וְאִשּׁוּרוֹ לְמַעֲשָׂיו.
דָּוִד הִתְיַשֵּׁב בָּעִיר חֶבְרוֹן עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ
וְתוֹמְכָיו וְקָבַע אוֹתָהּ לְעִיר בִּירָתוֹ.
אַנְשֵׁי יְהוּדָה מָשְׁחוּ אֶת דָּוִד
לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.
אַבְנֵר לָקַח אֶת אִישׁ בּשֶׁת, בְּנוֹ שֶׁל שָׁאוּל,
הוֹשִׁיב אוֹתוֹ בָּעִיר מַחֲנַיִם וְקָבַע אוֹתָהּ
לְעִיר הַבִּירָה.
אַבְנֵר הִמְלִיךְ אֶת אִישׁ בּשֶׁת עַל
עֲשָׂרָה מִשִבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
36
לְעַמּוּד
יבוס
דוד
חירם מלך צור
יואב בן צרויה
עיר דוד
מצודת ציון