שמואל ב עם חברים דיגיטלי

ים,

יב

ים ח

יד

תּ

שָׁאוּל, הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן, הִצְלִיחַ לְהָבִיס רַבִּים מֵאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ בַּמִּלְחָמָה בַּפְּלִשְׁתִּים,

שֶׁנֶּעֶרְכָה בַּגִּלְבּוֹעַ, יָדָם שֶׁל הַפְּלִשְׁתִּים הָיְתָה עַל הָעֶלְיוֹנָה. הֵם הִכּוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מַכָּה קָשָׁה

רַבִּים מֵחַיָּלֵי יִשְׂרָאֵל מֵתוּ בַּמִּלְחָמָה, וְגַם שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו נָפְלוּ בַּקְּרָב.

מַה יִּקְרֶה בְּיִשְׂרָאֵל לְאַחַר הַמַּפָּלָה הַקָּשָׁה?

מִי יַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל לְאַחַר מוֹת הַמֶּלֶךְ וּבָנָיו?

אי

נּ

שּׁוֹא

ת ה

יּ

סּ

ן ה

עַל כָּךְ תִּלְמְדוּ בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל ב עִם חֲמֵשֶׁת הַחֲבֵרִים:

ית

פּ

שׁ

מּ

ית ה

ְרוֹנ

מּ

ן ה

אי

שׁוֹנ

לּ

הַלְּמִידָה עִם חֲמֵשֶׁת הַחֲבֵרִים תִּהְיֶה מְעַנְיֶנֶת, מְרַתֶּקֶת וּמְהַנָּה, אַךְ תְּחִלָּה הַכִּירוּ אֶת הַחֲבֵרִים:

סּ

ן ה

שְׁמִי חָנָן, וַאֲנִי יֶלֶד מְאֹד סַקְרָן.

בְּכָל נוֹשֵׂא אֲנִי מְגַלֶּה עִנְיָן.

רוֹצֶה לָדַעַת עַל יִשְׂרָאֵל בִּתְקוּפַת הַמִּקְרָא

וּלְהַשְׁווֹת בֵּין אָז לְבֵין עַתָּה;

לְהַכִּיר אֶת הֲוַי הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם הַפָּשׁוּט –

וְשֶׁל הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת.

בַּנּוֹשְׂאִים הַשּׁוֹנִים יֵשׁ לִי הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת,

תְּשׁוּבוֹת אֲנִי מוֹצֵא בַּסְּפָרִים וּבָאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת.

תּוּכְלוּ לְהַרְבּוֹת דַּעַת וְלִמְצֹא עִנְיָן

סּ

ן ה

אִתִּי,

שּׁוֹא

ת ה

יּ

שְׁמִי אַיֶּלֶת. כְּשֶׁאֲנִי נִתְקֶלֶת בְּקשִׁי בַּפְּסוּקִים,

אֲנִי קוֹרֵאת אֶת דִּבְרֵי הַפַּרְשָׁנִים.

הַפֵּרוּשִׁים רַבִּים וְשׁוֹנִים

וּמַרְאִים שֶׁלַּתָּנָ"ךְ הַרְבֵּה פָּנִים.