81
ן
ֵ
דּ
ְ
ר
ַ
יּ
ַ
ת ה
ֶ
ר א
ֵ
ד עוֹב
ִ
ו
ָ
דּ
(פְּסוּקִים מא - מד)
עֲנוּ וְהַשְׁלִימוּ (בַַּמַּחְבֶּרֶת):
. מַה טָעֲנוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶד שֵׁבֶט יְהוּדָה?
1
. מַדּוּעַ טָעֲנוּ אַנְשֵׁי שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁמָּגִיעַ לָהֶם לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּלֶךְ?
2
. מַדּוּעַ טָעֲנוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנִים לְהַעֲבִיר אֶת הַמֶּלֶךְ?
3
.4
מַדּוּעַ, לְדַעְתְּכֶם, בָּחַר דָּוִד שֶׁלֹּא לְהִתְעָרֵב בַּוִּכּוּחַ בֵּין שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לְשֵׁבֶט יְהוּדָה?
יב
ִ
ת
ְ
י וּכ
ִ
ר
ְ
ק
-
"ךְ
ָ
נ
ָ
תּ
ַ
ל ה
ַ
ע
סִפְרֵי הַתָּנָ"ךְ עָבְרוּ מִדּוֹר לְדוֹר בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים. אֶת סִפְרֵי הַתָּנָ"ךְ הֶעְתִּיקוּ
סוֹפְרֵי סְתָ"ם. הֵם הִקְפִּידוּ לְהַעְתִּיקָם בְּדַיְקָנוּת לְלֹא טָעֻיּוֹת, אַךְ לַמְרוֹת הַהַקְפָּדָה
נָפְלוּ שְׁגִיאוֹת וְשִׁבּוּשִׁים בְּמַהֲלַךְ הַהַעְתָּקָה. כָּךְ נִמְצְאוּ בִּידֵי הַיְּהוּדִים כִּתְבֵי יָד שֶׁל
הַתָּנָ"ךְ הַשּׁוֹנִים זֶה מִזֶּה.
לִפְנֵי כְּאֶלֶף שָׁנִים נִסְּחוּ חֲכָמִים נֻסָּח אָחִיד שֶׁל הַתָּנָ"ךְ וְקִדְּשׁוּ אוֹתוֹ. נֻסָּח זֶה
נִקְרָא "נֻסַּח הַמָּסוֹרָה", וְהַחֲכָמִים שֶׁעָסְקוּ בַּהֲכָנָתוֹ נִקְרְאוּ "בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה". אַחַד
הַתִּקּוּנִים שֶׁתִּקְּנוּ בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה הוּא הַקְּרִי וְהַכְּתִיב (מֵאֲרָמִית: קְרוֹא וּכְתוֹב).
כַּאֲשֶׁר נִמְצְאָה בַּתָּנָ"ךְ מִלָּה שְׁגוּיָה, לֹא הֵעֵזּוּ בַּעֲלֵי הַמָּסוֹרָה לְתַקֵּן אֶת הַטֶּקְסְט
הַמִּקְרָאִי בְּשֶׁל קְדֻשָּׁתוֹ. הֵם הִשְׁאִירוּ אֵפוֹא אֶת הַמִּלָּה כִּכְתָבָהּ (בְּדֶרֶךְ כְּלָל לְלֹא
נִקּוּד), וּבְשׁוּלֵי הָעַמּוּד כָּתְבוּ אֶת הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לִקְרֹא.
א. קִרְאוּ בְּפֶרֶק יט פָּסוּק ז וְהַשְׁלִימוּ בַַּמַּחְבֶּרֶת:
- הַכְּתִיב הוּא: "כִּי _____________ אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים".
- הַקְּרִי הוּא: " כִּי ________ אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים".
כִּתְבוּ בַּמַּחְבֶּרֶת
כִּתְבוּ בַּמַּחְבֶּרֶת
ק יט
ֶ
ר
ֶ
פּ