.
IoT
נעה אל עבר סביבות עשירות בחיישני
צבא ארה"ב וצבאות אחרים לא יצטרכו
, מכיוון שזו למעשה
IoT
להשקיע בתשתית
מומנה על ידי אוכלוסייה מקומית, עסקים
וממשלות. סוג זה של חיישנים יהיה בעצם
ממכשירים
IoT
בחינם. עם זאת, השגת נתוני
אלה לא תהיה בחינם - יהיה צורך לרכוש
או
IoT
אותם ממערכות צבירה של נתוני
להשיג אותם בחשאי באמצעות טכניקות
לוחמה אלקטרונית או סייבר. ללא קשר
,
IoT
לשיטות שישמשו לאיסוף נתוני ה-
תידרש השקעה. השידור, הניתוח, והפירוק
של נתונים אלה ימשיכו להיות כרוכים
בעלויות.
מערכות עתידיות תהיינה
פתוחות וניתנות להתאמה
כדי לפעל בהצלחה בשדות קרב עשירים
, מערכות תהיינה חייבות להיות
IoT
ב-
מאוד ניתנות להתאמה בתכנון שלהן. נוף
שמשתנה ומתפתח בקביעות, אינו
IoT
ה-
ניתן למינוף עם מערכות משימה סטטיות.
מערכות מוצלחות חייבות להיות מסוגלות
לשלב מכשירים חדשים, טכנולוגיות חדשות,
ויכולות אבטחה חדשות על פי דרישה -
במקרים רבים תוך שהן כבר מופעלות
במשימה. הן חייבות להיות מסוגלות להגיב
לאירועים בזמן אמת, ולשלב באופן דינמי
טכנולוגיות חדשות לתוך פלטפורמות משימה
ותמיכה הפועלות ברצף.
כדי לתמוך בקצב מהיר זה של פיתוח ושינוי,
מערכות חייבות להתבסס על ארכיטקטורות
פתוחות. הדבר יאפשר לתעשיית הביטחון
«
FACE-
ההתפתחות מתכנוני ארכיטקטורה סגורה לפתוחה עם גישת ה
.1
שרטוט
וההגנה לבקש יכולות חדשות, לרכוש יכולות
חדשות אלה במהירות, ולהכניס אותן ללא
הפרעה לתוך פלטפורמות פועלות. ישנן
דוגמאות רבות לסביבות פעילויות משותפות
) בתחום הצבאי, בנוסף
COE
פתוחות (
לשימוש בסטנדרטים פתוחים עבור טווח
רחב של מערכות הדור הבא. אחת הדוגמאות
הטובות ביותר היא גישת סביבות יכולות
), שמשדכת מפרט
FACE
מוטסות עתידית (
טכני פתוח עם ארכיטקטורה עסקית פתוחה.
יצר סטנדרט-של-
FACE
הצוות הטכני של
120-
סטנדרטים, כשהוא משתמש ביותר מ
סטנדרטים טכנולוגיים קיימים שכבר הוכחו
בתעופה מסחרית וצבאית. הם בחרו ב-
, סטנדרט תעופה מודולרי משולב
ARNIC
653
) - שהוכח במטוסי בואינג מסחריים
IMA
(
ובמטוסים צבאיים ומסחריים רבים ברחבי
העולם. המטרה הייתה יצירת פלטפורמה
פתוחה בה מערכת משולבת של ספקים יכולה
לספק באופן אסינכרוני טכנולוגיות תעופה
חדשות על גבי פלטפורמת מחשוב משותפת,
מוצקה.
ARNIC
653
דרך שימוש בחציצת
POSIX
הם גם בחרו נגזרות של סטנדרט
- שהוכח בעולם בפלטפורמות יוניקס
API
ותקשורת, כדי לתגבר אסטרטגיית חציצה זו
בין ספקים רבים, ולאפשר הכנסה מהירה של
או חיישנים למשימות קרב.
IoT
אפליקציות
הכירו
FACE
מנקודת מבט עסקית, מתכנני
במהירות בכך שמודל הרכש המסורתי,
במסגרתו קבלן ראשי ומערכת הספקים
הקרובה אליו שומרים על פלטפורמה לכל
החיים, ויוצרים סביבה חדשנות והכנסת
טכנולוגיות חדשות, מואטת כתוצאה
מתהליכי רכש ממשלתיים. הצוות העסקי
החליט ליצור סביבה מבוססת
FACE
של
תפקידים, בה כל ספק יוכל למלא תפקיד
מסוים בפיתוח יכולת חדשה. בתחום
התעופה הצבאית בארה"ב, מודל עסקי זה
מאפשר בחירת שרשרת האספקה היעילה
ביותר עבור כל תכנון מטוס או שדרוג ציוד.
בשלב מוקדם של תכנון הסטנדרט חשבו
כי הפלטפורמה
FACE
הארכיטקטים של
האידיאלית תהיה ארכיטקטורה של
פלטפורמה ויישומים, בדומה לסביבות
אייפון או אנדרואיד. אבל סקירה נוספת של
ארכיטקטורות פופולריות אלה גילתה כי
בשתיהן יש שכבות קנייניות במערך הפתרון
שלהן. לכן נבחר תכנון פתוח יותר.
החלק הטוב ביותר של שימוש בסטנדרט
,
FACE
פתוח ובארכיטקטורה פתוחה כגון
הוא שהתכנון הארכיטקטוני הוא בחינם.
מנהלי תכניות לא צריכים להמציא מודל
של ארכיטקטורה שכבתית נוספת במסגרת
תכנית הפיתוח שלהם. בדומה לסטנדרטים
פתוחים רבים, המעודדים שימוש עם עלויות
זמינים
FACE
התחלה מזעריות, מסמכי
בחינם, בנוסף, אין תמלוגים או עלויות
בתכנונים צבאיים.
FACE
נוספות לשימוש ב-
וירטואליזציה פתוחה
יכולת חיונית נוספת בדור הבא של
מערכות צבאיות מבוססות-תוכנה, היא
וירטואליזציה. זו מאפשרת שימוש
באפליקציות ומערכות הפעלה רבות
על פלטפורמת מחשוב משותפת. זאת
) של
abstracting
באמצעות הפשטה (
New-Tech Military Magazine l 66