בראשית עם תוספות

232

פֶּרֶק מה

יוֹסֵף מִתְוַדֵּעַ לְאֶחָיו (פְּסוּקִים א-כח)

מּ

ן ה

חֵן דִּמְיֵן שֶׁקָּרָא דַּף מִיּוֹמָנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. הַדְּבָרִים נִכְתְּבוּ לְאַחַר שֶׁיּוֹסֵף

הִתְוַדֵּעַ אֶל אֶחָיו.

יוֹמָנִי הַיָּקָר!

אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי אָחִי יְהוּדָה לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק עוֹד.

הִרְגַּשְׁתִּי_____________________________________

צִוִּיתִי עַל כָּל הַמִּצְרִים שֶׁעָמְדוּ בַּחֶדֶר לָצֵאת כִּי_____________

פָּרַצְתִּי בִּבְכִי וְאָמַרְתִּי: ____________________________

רָאִיתִי שֶׁאַחַי___________________________________

בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם לָגֶשֶׁת אֵלַי כְּדֵי_________________________

אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁהֵם לֹא אֲשֵׁמִים בּ______________________

כִּי__________________________________________

בִּקַּשְׁתִּי מֵאַחַי לְמַהֵר וְלָשׁוּב לִכְנַעַן כְּדֵי___________________

הַפְּגִישָׁה עִם אַחַי הָיְתָה כֹּה מְרַגֶּשֶׁת! אַחַי וַאֲנִי_____________

___________________________________________

אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאָבִי יַגִּיעַ בִּמְהֵרָה לְמִצְרַיִם, וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה תִּתְאַחֵד

מֵחָדָשׁ.