בראשית עם תוספות

7 / 260

7
חֵן הַמְּדַמְיֵן
אֲנִי חֵן, יֶלֶד "מְעוֹפֵף",
עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן אוֹהֵב לְרַחֵף.
כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ סִפּוּרִים מְרַתְּקִים,
מַחְשְׁבוֹתַי נוֹדְדוֹת לַמֶּרְחַקִּים.
יַחַד נוּכַל לָטוּס אֶל הֶעָבָר בְּדִמְיוֹנוֹת:
נִרְאֶה אֶת אַבְרָהָם, אֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹסֵף בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת.
דְּגָנִית הָאָמָּנִית
אֲנִי דְּגָנִית.
אֲנִי אוֹהֶבֶת יוֹתֵר מִכֹּל
לְצַיֵּר בִּצְבָעִים וּבְמִכְחוֹל,
לְטַיֵּל בַּמּוּזֵאוֹן בֵּין צִיּוּרִים וּפְסָלִים,
וְלֵהָנוֹת מֵעֲבוֹדוֹתֵיהֶם שֶׁל אָמָּנִים.
בַּחוֹבֶרֶת תִּמְצְאוּ שֶׁפַע תְּמוּנוֹת וְאִיּוּרִים -
לְדַעְתִּי, "טוֹבָה תְּמוּנָה אַחַת מֵאֶלֶף מִלִּים."
הַיְדַעְתֶּם?
ַגַּם אֲנִי מִצְטָרֵף לַחֲבֵרִים.
בַּמָּדוֹר שֶׁלִּי אֲנִי מַצִּיע
מֵידָע מְעַנְיֵן וּמַפְתִּיעַ!