ניו-טק מגזין | דצמבר 2019 - המהדורה הדיגיטלית

שפותחו באוניברסיטה. בכך נוצרה צפיפות אנרגיה שמביאה את המוצר לסקאלת הקיבול (טווח נסיעה) של הליתיום". את הטכנולוגיה שמאחורי הסוללה פיתח דויד במסגרת מחקר בסופר קבלים אליו הביא עקרונות ופרקטיקות מתחום הסינתזה של פפטידים במעבדה לאלקטרוכימיה של פרופ' דורון אורבך בבר אילן, גם הוא נמנה על מייסדי הסטרטאפ וחבר בוועד המייעץ. "הכנסתי תהליכי סינתזה אורגנית אותם חקרתי אל תוך עולם של אלקטרוכימיה. אלה עולמות שבדרך כלל לא מתערבבים. הכימיה האורגנית מאפשרת לייצר שונות שמתבטאת בארסנל שלם של חומרים פעילים בצורה מובהקת טובה". המאפיינים של הסופר-קבל הייחודי שנוצר באמצעות הנדסת החומרים במעבדה, הם שמאפשרים לסוללה להיטען במהירות, והם גם מאפשרים לה לפרוק זרם גבוה שיאפשר להניע רכבים גם במאמצים גבוהים, לדוגמא בעליות. כאשר המגבלה של שימוש בסוללת ליתיום בנסיעה בעליה תגרום לו להאט משמעותית. הליתיום לא בנוי כדי לתמוך בשוק גלובלי בצמיחה יתרון נוסף של סוללת הסופר קבל של מגיע משרידות הסוללה. ניתן BikeHive לטעון את הסוללה עשרות אלפי פעמים, בהשוואה לסוללות הליתיום בעלות מחזור חיים מוגבל בהרבה. דרור: "כל מי שמחזיק כלי רכב חשמלי זעיר שואל את עצמו מתי לטעון את המכשיר כדי שחיי הסוללה לא יגמרו לפני הרכב. בנוסף זה גם מזהם את כדור הארץ, כאשר את כל סוללות הליתיום האלה צריכים לקבור- אי אפשר למחזר אותן. כיום עושים בהן שימוש משני, אבל בסופו של דבר זה גימיק כדי להצדיק את השימוש בהן. בסוף מישהו אחר קובר אותן". "ישנה גם הבעיה הבטיחותית של ליתיום, לא מדברים עליה כי אין חלופות. כבר ראינו בתים שנשרפו כאשר כל תקלה קטנה בתהליך הטעינה או השימוש של סוללת ליתיום יכולה לגרום לדליקה. אם אנחנו מסתכלים עכשיו על המהפכה החשמלית הצפויה, אז כל הסוללות האלה יסתובבו בכמויות אדירות ליד ילדים ומשפחות", מציין דרור חסרון נוסף של הליתיום. " ברור שכשתהיה אלטרנטיבה לא מסוכנת

גלעד מור צילום: BikeHive החברה והממציא מאחורי CTO דויד מלכה, בתמונה: «

5 - ו 4 לעשות בו בשנה או שתיים היה לוקח שנים בשווקים אחרים. יש כאן צורך ובעיה גדולה המחכה לפתרון". עד כמה השוק הזה בשל? "בשנתיים האחרונות נולד שוק חדש של השכרת כלי רכב זעירים לטווח קצר שפותר בעיה מאוד אקוטית של נסיעות קילומטר. ועם הבשלות 5 עד 2 עירוניות של ותקשורת, נוצר עולם GPS של טכנולוגיות חדש של מיקרו מוביליטי, גם בישראל, עם חברות ענק כמו בירד וליים בתל אביב, ועם חברות מובילות כמו ווינד בולט ספין וג'אמפ שאנו רואים גם ברחבי העולם", . ומייסד COO אורי צ'רבין, אומר "המיקרו מוביליטי הוא לא שוק נפרד", מסביר דרור. "חברות הרכב מבינות שהן לא ימכרו רכבים לעד, כאשר רכבים יהפכו לאוטונומיים ויעבדו על פי דרישה. לכן החלו להשקיע גם בתצורות אחרות של מוביליטי כולל פורד, ג'נרל מוטורס, וחברות אסיאתיות. הן הבינו שהיכולת להגיע עד המייל האחרון, עד החנות באבן גבירול, לא תתאפשר יותר ברכב גם אם תרצה מאוד. המייל האחרון הוא פשוט חלק מההתניידות הכוללת כיום". נושאים מבט גם למזרח: BikeHive ב- מיליון 55- צפויים יותר מ 2030- "ב קטנועים,אופנועים וריקשות חשמליים מיליון כלי 80 בסין ובהודו בלבד, ועוד רכב חשמליים בעולם כולו. המדינות האלו צריכות לפתור בעיות זיהום מאוד 2024 - קשה. הודו כבר תפסה פוזיציה, ומ כבר אסור למכור שם קטנועים שהם לא אסור למכור תלת 2026 - חשמליים, מ אופן שהוא לא חשמלי. היצרנים ההודים

וירוקה, העולם לא יתחיל לדבר על הבטיחות". גם העלות הראשונית של יייצור סוללות ליתיוםמהווה גורםמכריע בצורך להחליפן. אופיר שגב, סמנכ"ל המוצר של החברה מוסיף:"עלות ההרכבה ומהנדס כימיה, של הליתיום היא גבוהה בגלל תנאים מיוחדים הדורשים הרבה הגנות. מאגרי המתכות שמשתמשים בהם עבור הליתיום, כמו קובאלט וניקל, הולכים ונעלמים, ועל פי הביקוש הצפוי בשוק - המחירים הולכים לזנק למעלה, והשוק יהיה חייב למצוא פתרון, כאשר לא ניתן למחזר את הליתיום ואת שאר המרכיבים בסוללה". "חברות התחבורה הגדולות כבר מושקעות במיקרו מוביליטי" שאלות יכולות לעלות לגבי הבחירה של להתחיל ולרתום את הטכנולוגיה BikeHive הייחודית שלה דווקא לשוק משני יחסית, על פניו, של קורקינטים ואופניים חשמליים. זאת כאשר רוב הסטרטאפים בשוק התחבורה מעדיפים לפנות לשוק הרכבים החשמליים שנתפס כשוק יוקרתי בהרבה. "הבנו ששוק המיקרו מוביליטי הוא המקום לפרוץ אליו בגלל שהוא בצמיחה מטורפת, הוא חייב את הזמינות של האנרגיה, הוא סובל מאוד מהטכנולוגיה הקיימת, וההנחה היא שזה שוק שיודע לאמץ טכנולוגיות מהר מאוד עם רגולציה נמוכה יחסית. שוק שמה שאנחנו יכולים למה בחרתם לפנות לשוק המיקרו מוביליטי?

New-Tech Magazine l 24