האגודה למלחמה בסרטן - במה - גיליון מס' 23 - מאי 2020

נגעים מלנוציטריים

ניתנים לאבחון מדויק, מאחר שהם נגעים .]1[ גבוליים

מושגים לנגעים המלנוציטריים האטיפיים, שנעשה בהם שימוש בשנים האחרונות: Superficial atypical melanocytic - proliferation of uncertain – מינוח הניתן significance (SAMPUS) לנגעים מלנוציטריים אטיפיים המוגבלים לאפידרמיס ולדרמיס השטחי, ללא מרכיב טומורוגני, עם ממצאים שאינם מספיקים לקביעת אבחנה ודאית של ממאירות התחלתית, אך ללא אפשרות לשלול אותה. Melanocytic tumour of uncertain - malignant potential (MELTUMP) - מינוח לנגע מלנוציטרי בדרמיס שהוא טומוריגני אך חסר את הקריטריונים הספציפיים לאבחנה בין נגע שפיר לממאיר. – מינוח לנגעים Intermediate lesion - שהם תוך-אפידרמליים ולפעמים מצויים גם בדרמיס השטחי, הנחשבים שפירים או לא חד-משמעיים ומאופיינים באטיפיה ציטולוגית וארכיטקטונית. נגעים גבוליים אלה מאופיינים גנומית במוטציות בשניים או יותר גנים, אך פחות ממספר המוטציות המצויות במלנומה מפותחת לגמרי. ההכרה בנגעים הנ"ל, שעל פי המלצת מומלץ לכנות לפחות את חלקם WHO ה- "מלנוציטומה", והניסיון המתמשך לספק עבורם הגדרות מדויקות ככל הניתן, מדגיש שאמנם חלק מהנגעים המלנוציטריים אינם

השינויים הדיספלסטיים כבר יש התחלת התפתחות של מלנומה, כלומר, הופעה של . קיימת נחמה פורתא melanoma in situ בכך שהטיפול בשומות עם דיספלזיה קשה והטיפול במלנומה התחלתית שהופיעה בשומה דיספלסטית - בדרך כלל זהה. בשני המקרים יש לבצע הרחבה ולהמשיך במעקב אחר החולה. בכל הנגעים האטיפיים שצוינו מעלה, נדרש ניתוח מעמיק של גורמים רבים על מנת לספק אבחנה מועדפת שתאפשר הכוונת טיפול בחולה. מתוך הכרת הקושי האבחנתי של הנגעים המלנוציטריים האטיפיים, בכל שלל תאי הקבוצות פותחה גישה אבחנתית שמסייעת להגיע לאבחנה. תהליך האבחון מתחיל באנליזה זהירה ובדיקת פרמטרים מורפולוגיים רבים, לאחר מכן בתיאור נרחב של כל הממצאים, הצגת האבחנה המבדלת והקושי האבחנתי, ולבסוף הצגת האבחנה .]3[ המועדפת מבין האבחנות המבדלות במקרים המורכבים ביותר חשוב להיוועץ עם מומחים בתחום ולציין את דעתם בגוף התשובה. כמו כן, במידה והדבר אפשרי, רצוי לבצע בדיקות בתחום הפתולוגיה המולקולרית, שלעיתים יכולות בהחלט .]3[ לתמוך באבחנה זו או אחרת ,2018- ] האחרון שיצא לאור ב 1[ WHO ב- במסגרת הצגת המושגים הנוגעים להתקדמות ממאירות במלנומות, צוינו

סיכום רוב הנגעים המלנוציטריים ניתנים לאבחון כנגעים שפירים או ממאירים בבירור, והטיפול בהם מכוון על פי האבחנה ומידת התפשטות המחלה במקרה של ממאירות. עם זאת, קיימים נגעים מלנוציטריים לא מעטים, גבוליים קלינית, מורפולוגית וגנטית, המהווים קושי אבחנתי, גם בעידן של שימוש באמצעי מעבדה מתקדמים. נגעים אלה מכונים נגעים מלנוציטריים אטיפיים ולאחרונה הוצע לכנות חלק מהם מלנוציטומה. אי-הבהירות והקונטרוברסיאליות האבחנתית מובילים, מטבע הדברים, גם לאי-בהירות ביחס לטיפול המתאים ביותר לחולה. בדוח הפתולוגיה, אמור הפתולוג לציין שמדובר בנגע מלנוציטרי אטיפי, שלא ניתן לאבחון חד-משמעי, לספק תיאור של הממצאים המורפולוגיים, להציג את האבחנה המבדלת ולציין מהי האבחנה המועדפת עליו. בדרך כלל האבחנה המועדפת תכוון את הטיפול בחולה, על כל המשמעויות הנובעות מכך. למרות שקיימים אמצעי מעבדה היכולים לסייע באבחון וחיזוי ההתנהגות הביולוגית, עדיין קיים צורך באיתור של אמצעי מעבדה נוספים שיסייעו באבחון מדויק של נגעים אלה.

1. Elder DE, Massi D, Scolyer RA (Eds.) World Health Organization (WHO) Classification of Skin Tumours, 4th edition. Lyon: International Agency for Research on Cancer (IARC); 2018. 2. Massi G, LeBoit PE (Eds.) Histological Diagnosis of Nevi and Melanoma, 2nd edition. Berlin, Heidelberg: Springer; 2014. 3. Scolyer RA, Murali R, McCarthy SW, et al. Histologically ambiguous ("borderline") primary cutaneous melanocytic tumors: approaches to patient management including the roles of molecular testing and sentinel lymph node biopsy. Arch Pathol Lab Med. 2010 Dec;134(12):1770-7. רשימת ספרות

25