New-Tech Military Magazine | March-April 2018

קצין קשר ראשי ומפקד אוגדת אדום מעניקים את מכשיר «

תת אלוף נתנאל כהן, קצין הקשר והתקשוב הראשי « דובר צה״ל צילום:

״ההיגיון שעמד בבסיס ההפרדה הוא נכון. מי שמפעיל את המערכת – אגף התקשוב והגנה בסייבר, הוא הגורם שמפעיל את ״תכנית צה״ל רשתי״, לכן לנוכח ההיכרות העמוקה והיומיומית שלו עם המערכת הוא יודע גם להגן עליה. יכולות התקפיות הן עולם תוכן מקביל עם צרכים ויכולות אחרות, לכן ההפרדה כאן הכרחית״. האם אתם מזהים כיום עלייה ביכולות של גורמים בעולם בכלל ובסביבה הקרובה לנו בפרט, בכל הקשור ליכולות סייבר שעלולות להשפיע על יכולת הפעולה של צה״ל בלחימה עתידית? ״הכלל שלנו הוא כי כל מה שקיים בעולם האזרחי זולג פנימה לתרחיש הייחוס שאנחנו מתכוננים אליו. נקודת המוצא שלי היא: צריך להתכונן לדבר הבא, כלומר להמציא פתרון לאיום שעדיין לא קיים. איך עושים את זה? עם הרבה מאד עבודת מודיעין רשתי, כדי להבחין במגמות והתפתחויות וקשב רב ללוחמת הסייבר האזרחית״. למעשה אתה צריך להגן על מידע עצום ומאות אלפי פלטפורמות בזמן אמת, עם יכולת ניטור כמעט אבסולוטית? ״בהחלט כן. ההגנה שלנו מתבססת על חמישה מרכיבים: בידול, נהלים קשוחים, כלי ניטור, פרואקטיביות והתערבות מהירה. הבידול הוא למעשה מערכות שאין להן ממשק עם הרשת האזרחית, הן מבודדות לחלוטין. במעגלים שכן מתממשקים עם מערכות אזרחיות אנחנו מפעילים הרבה מאד כלי הגנה. כלי נוסף שלנו הוא נהלים קשוחים. כיום אני יכול לנטר מרחוק כל מחשב של צה״ל. לדוגמא: אם חייל חיבר טלפון סלולארי באופן תמים להטענה במחשב, אני רואה את זה מיד. זה הדין לגבי הוצאת מידע על גבי התקן זיכרון נייד. החמ״לים שלנו מקבלים על כך התראה מידית. מעבר לזה אנחנו פעילים כל הזמן ברשת, אנחנו מסתובבים ובוחנים באופן יזום או אקראי מקומות מועדים לחדירה. אחרי כל הכלים הללו יש לנו גם את יכולת ההתערבות המהירה. הקמנו חטיבת הגנה שמורכבת ממספר רב של אנשי תוכן. במקרה של אירוע, ההתערבות היא מידית. ראשית בידוד האירוע ואחר כך חקירתו, אומדן נזק והחזרה לכשירות״. המורס לנשיא העמותה למורשת והנצחת חללי חיל הקשר דובר צה״ל צילום: והתקשוב, אלוף (בדימוס) שלמה ענבר

אפליקציה נוספת על אותה מערכת, שתדע לנתח את המידע הזה בפרספקטיבה עמוקה, של שבועות, חודשים, שנים. אמנם בשדה קרב רמת הדיוק מוגבלת, אבל בהחלט ניתן להגיע ליכולת שתיתן עסקתי 80 עוד כלי למפקד. אני לדוגמא בתור קצין קשר בשנות ה בהעברת מידע, היום אני עוסק בהנגשת מידע מעובד – זה ההבדל הגדול שיצר העידן הדיגיטלי בצה״ל. לכל מפקד מרמת ביניים יש כיום אנליסט תקשוב שבונה לו את הבינה המבצעית. כך למשל הצרכים של קצין אג״מ פיקוד מרכז שונים מהמקביל שלו בפיקוד צפון. בפועל זה יכול להיות מתורגם לנתון של מספר הפרות סדר, גודלן ומיקומן בפיקוד המרכז. בפיקוד הצפון יעסוק האנליסט בנפח תנועת רכבים על ציר מסוים. ההיגיון הזה בונה מודל ניתוח מבצעי ייחודי לכל צורך״. בשונה מצבאות אחרים, בהם קיים פיקוד קיברנטי שדרכו עוברת כל פעילות הסייבר - ההגנתית וההתקפית - בצה״ל הוחלט לחלק את היכולות הללו בין שני גופים: אמ״ן ואגף התקשוב וההגנה בסייבר. אמ"ן אחראי על היכולות והפעולות מסויימות, ואגף התקשוב אחראי על ההגנה בסייבר. תא״ל כהן, אומר כי המודל הייחודי הזה הוכח כמוצלח.

טאבלט קרבי, הנגשת מידע לכוח לוחם בזמן אמת « דובר צה״ל צילום:

New-Tech Military Magazine l 24