New-Tech Military Magazine | March-April 2018

״סוףעונתהלוויינים?״

אמיר בר-שלום

ע

לוויינות, סובסידיה״, אומר עופר דורון, ״מדובר בהשקעה לטווח ארוך עם פוטנציאל אסטרטגי, כלכלי וחברתי. סובסידיה היא מונח למימון של משהו כושל או מצרך חיוני לחיי היומיום. זו לחלוטין לא התמונה בתעשיית החלל. ״ היה 8 המחיר שלנו במכרז של ״עמוס גבוה, בשל העובדה שחלק ניכר מהרכיבים אנחנו נאלצים לקנות בחו״ל, בשל חוסר תקציב לפיתוח וייצור מקומיים. בדרך כלל המציאות היא שמימון המדינה מגיע דרך תשלום יקר על פרויקטים לאומיים , כמו למשל לוויין צבאי. כך, בעזרת שולי רווח גדולים של פרוייקטים לאומיים, מאפשרת המדינה מחקר ופיתוח לתחומים נוספים. אצלנו המצב הפוך, אנחנו מוכרים לווייני תצפית לצה״ל בזול, וזה לא משאיר לנו שולי רווח ללווייני התקשורת. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא מחירי השיגור של החברה הפרטית של אילון מאסק. שיגור מיליון דולר, בעוד 62- לווין אזרחי עולה כ שיגור לווין צבאי יקר בעשרה מיליון דולר בממוצע. מבחינתנו, נוצר מצב מעוות שבו אנחנו לא יכולים להתמודד על אספקת

מתברר שתחום לווייני התקשורת הוא קטן ואקסקלוסיבי. מלבד ישראל יש רק עוד שבע מדינות שבונות לוויינים כאלה: ארצות הברית, סין, רוסיה, צרפת, גרמניה, הודו ויפן. כל המדינות הללו, מלבד ישראל, משקיעות מאות מילוני דולרים במחקר ופיתוח, כחלק מהכרה בכך כיכולת אסטרטגית - כלכלית. בהשוואה בין המדינות מצטיירת תמונה מדאיגה מאד. תקציבה של ארצות הברית בתחום הזה מיליארד דולר בשנה. 20 בלבד עומד על איטליה, שעדיין לא מייצרת לוויינים, הכפילה את תקציב המחקר והפיתוח שלה בשנה האחרונה והעמידה אותו על מיליון אירו. בריטניה הכריזה על 800 400 תכנית חלל שאפתנית והקציבה לכך מיליון סטרלינג. בחתך אחר, אירופה על דולר לנפש במחקר 20- ל 10 השקעה שבין לוויני, כשהכוונה המוצהרת היא להתחרות בדומיננטיות האמריקנית בתחום. בישראל 3- ל 2- קפץ הנתון הזה בשנה שעברה מ דולר. ״אני מסרב לכנות את ההשתתפות הממשלתית בתעשייה עתירת ידע כמו

ל עובדה אחת אין עוררין, תעשיית החלל הישראלית ניצבת בימים

אלה בפני אחד האתגרים הגדולים שהיו לה עד כה, שימור מפעל לווייני התקשורת של התעשייה האווירית. חברת ״חלל תקשורת״ הישראלית, הודיעה בסוף חודש מרס האחרון כי את הלוויין ״, תבנה חברת ״לוראל״ 8 הבא שלה, ״עמוס האמריקנית. ההצעה של התעשייה האווירית התבררה כיקרה משמעותית מהאחרות. בתעשייה האווירית לא הופתעו מהבחירה, לאחר שהיה ברור כי המדינה לא תשתתף בעלות בנייתו של הלוויין. ״העובדה שלא נבנה לוויין תקשורת בקרוב לא תשפיע על התעשייה האווירית, מי שמפסיד מכך באופן ישיר היא מדינת ישראל״, אומר בראיון מיוחד לניו טק עופר דורון, מנכ"ל מפעל חלל. ״צבר הזמנות שלנו בכל הקשור ללווייני תצפית מאפשר לנו לשמר ידע, יכולת תשתית וכוח אדם איכותי. השאלה היא האם מדינת ישראל רוצה לוותר על תחום לווייני התקשורת, שבכל העולם נחשב למנוע צמיחה משמעותי״.

New-Tech Military Magazine l 48