קשר עין גליון 293 - ירחון ארגון המורים - אוקטובר 2019

מורה בתיכון ‘אסיף’ במועצה האזורית משגב | אסף נברו

גישות להבנת המושג קיימוּת מבט להגדרות בשיח על מארג סביבתנו

בכניסה לאחד המבנים בבית הספר שאני מלמד בו נכתב “קיימוּת או נמות”. אני חושב שהחלוקה הקטגורית באמירה זו שגויה והאמירה שגויה גם מבחינה פדגוגית. בטור זה אבקש להציג גישות אחרות להבנת המושג קיימות והמושג פיתוח בר-קיימא, וגם לבחון אותן באופן ביקורתי. במרכז השל מגדירים קיימות כך: “השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו, מתוך הבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור הארץ. מטרת הקיימות היא לקדם ), איכות חיים וחוסן קהילתי. הקיימות well-being רווחה ( מבקשת להיכנס למרחב בטוח מבחינה אקולוגית והוגן מבחינה חברתית לחברה האנושית”. הגדרות אחרות מצביעות על כך שקיימות היא במהותה אסטרטגיה של הפחתה בשימוש במשאבי טבע; התמודדות של החברה עם החתירה להגדלה אינסופית של הרווחים ולייצור עוד ועוד מוצרים ומכירתם. אין צורך להסביר שהדינמיקה של חתירה זו זו היא הרסנית לסביבה. לדוגמה, ראינו בקיץ את שריפות הענק באמזונס, האם איננו יכולים להשפיע על העתיד שלנו ושל ילדינו? שיח הקיימות עוסק בקבלת אחריות לנחלת הכלל ופעולה משותפת לטובת הכלל ולטובת הדורות הבאים אשר נטען כי הוצתו בחלקן על ידי חקלאים כדי לברא שטחי יער לצורך גידול מספוא לבקר. דוגמה זו ורבות אחרות מצביעות על קונפליקט בין פיתוח כלכלי לבין הגנה על הסביבה. ניסיון למצוא שביל זהב בין שני היעדים האלה, פיתוח כלכלי והגנה על הסביבה, בא לידי ביטוי במונח: פיתוח ). מונח זה sustainable development בר קיימא ( הוגדר בוועידת ברונטלנד, שכינס האו”ם לבדיקת המשבר הסביבתי העולמי, כך: “פיתוח בהווה שאינו מתפשר על יכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם” ). המטרה היא לאפשר Our Common Future 1987(

המשך פיתוח ושימוש במשאבים תוך מניעת פגיעה (שאינה ניתנת לשיקום) בנכסי טבע ובמשאבים טבעיים. גישה זו נראית כפשרה אפשרית, אך נטען כי המושג התקבל בשיח הסביבתי משום שהוא מאפשר לקיים שיח בלי לעסוק במחלוקת, וכי למעשה הוא מאפשר דווקא לשמר את אתוס הצמיחה הכלכלית ואת דפוסי הצריכה והפיתוח שהם בלתי מקיימים בעליל. מרצה שבא לבית הספר שלנו בגליל שאל את המורים איך לדעתם ייראה האזור בעוד כעשרים שנה. רבים סברו כי תהיה עלייה בצפיפות האוכלוסייה ופחיתה בשטחים הפתוחים, וכן ירידה באיכות האוויר, צמצום במגוון הביולוגי וכדומה. האם זו גזירת גורל? האם איננו יכולים להשפיע על העתיד שלנו ושל ילדינו? שיח הקיימות עוסק בקבלת אחריות לנחלת הכלל ופעולה משותפת לטובת הכלל ולטובת הדורות הבאים, והוא תובע גם ויתורים אישיים, כגון הפחתת הצריכה. לקריאה נוספת: • תכנים באתר ‘מרכז השל לקיימות’ • אתגר הקיימות – חינוך ואחריות חברתית סביבתית, א. אבישר (עורכת), הקיבוץ המאוחד תשע”ו

20