קשר עין גליון 293 - ירחון ארגון המורים - אוקטובר 2019

חשבנו,

צחקנו...

התרגשנו,

צפינו, עיבדנו; ולבסוף חזרנו אל בתי הספר שלנו, בירושלים וסביבתה, עם הסרט ומערך הדיון שנבנה בעקבותיו, כדי להזמין גם את תלמידינו ותלמידותינו למסע לימודי, רגשי ותודעתי משותף

אלבניה וקוסובו היה להם חדש. ניכר היה שמדובר בנושא היסטורי שהם לא מכירים, ונפתח פתח לדיון בעתיד גם בנושא פליטים ומהגרי עבודה בישראל. בבית הספר אבדאע לאומנויות שבשייח׳ ג׳ראח, מזרח ירושלים, התקיימה הפעילות, בשלב ראשון, לצוות המורים, במטרה לקיים אותה לתלמידים בשנת הלימודים הבאה. התלמידים המתקבלים לבית הספר הם בעלי נטייה אומנותית שהם מבקשים לפתחה לכדי זהות קיומית ברורה ועצמאית. לרובם נסיבות חיים קשות ביותר, רבים מתלמידי בית הספר באים מעיסאוויה, מחנה פליטים שועפאט, יש ״סיפורים מהרכבת״ אלראם וכפר עקב. לפיכך, הקרנת בכוחה להעלות שפע אסוציאציות בקרב המורים ומשם בקרב התלמידים. קטע אחד במיוחד עורר תשומת לב ודיון - הקטע שבו בת המשפחה אומרת לנערים: ״בבקשה, זה לא כמו שאתם חושבים, בבקשה, אנחנו לא גנבים, תקשיבו, בבקשה...״. יש פער בין תפיסת בית הספר כבעל מוניטין מתפתח (הראשון מסוגו בחברה הערבית בארץ), המציב ציפייה כי תלמידיו יתנהגו לפי קוד חינוכי גבוה, לבין המציאות המורכבת והקשה מאוד שבה חיים תלמידי בית הספר את חייהם היומיומיים ושאותה הם מייצגים. פער זה מציב אתגר מורכב לא פחות להנהלת בית הספר, ומחייב מציאת שיטה חינוכית שתבין, לא תשפוט ותכיל

נדרשו לעשות או להימנע ממנה, והערות על מי צודק ומי טועה. בדיון שלאחר הצפייה הביעו התלמידים דעות שונות והפוכות, וזה היה משמעותי מאוד. הם הביעו רגשות חרדה, חמלה ואמפתיה, כעס כלפי המשפחה האלבנית או כלפי אחד הנערים שנשאר אדיש, וכך נוצרו מעין קווים מקבילים בין התהליכים שעוברים הנערים בסרט לבין התלמידים בכיתה. הדיון הסתיים בהצעה לחשוב שאנו עצמנו נקלעים למפגש עם אדם שונה מאיתנו שנמצא במצוקה; האם נבחר לעזור לו או נהיה אדישים. בתיכון מו״ר (מודיעין-מכבים-רעות) שולבה הפעילות The Road not בשיעור אנגלית. התלמידים למדו את השיר (הדרך שלא נבחרה) של המשורר רוברט פרוסט. Taken השיר מדבר על סיטואציה אנושית של קבלת החלטה הכרוכה בדילמה ועל בחירה בדרך הפחות פופולרית. בשיר הדובר שוקל את צעדיו: עליו לבחור בשביל אחד ביער; הוא מתלבט בין הדרך שבה הלכו רבים לבין הדרך שפחות הלכו בה, ואותה הוא בוחר לבסוף - בחירה אינדיווידואלית שלא הולכת עם הזרם. התלמידים אהבו מאוד את הסרט, והבינו את הקשר לשיר. נוסף לכך הסרט איפשר לתלמידים לצפות בדילמה מוסרית הכרוכה בנקיטת עמדה מול עוולת קיום, וחשף אותם לנושא של פליטות מודרנית בכלל ושל הפליטים האלבנים בפרט. הסרט עניין אותם, והמידע על

23