קשר עין גליון 293 - ירחון ארגון המורים - אוקטובר 2019

כל אדם מבקש להיות רגיש לזולת, כל אדם משתוקק לאהוב, וכל אדם רוצה להיות אהוב. כל יהודי מבקש זיקה כלשהי למסורת, ובאין חלופה הוא מעדיף את העמדה הנוחה של נציגות יהודית אורתודוקסית ברגעי הקודש של טקסי מעגל חייו, ואת החיים החילוניים, המאפשרים נוחות ופיתוח האינדיווידואליות, ההישגיות והחומריות בחייו.

בפרשת "כי תבוא" בספר דברים מפרש רש"י על יסוד אוטם הלב. כ "תימהון לבב" הברכה והקללה את הביטוי באימוץ הלב ובאוטם הלב טמונים הכבלים הגדולים של חיינו, ומכאן שגם ההתמודדות עם חטאים אלו היא התשובה הרוחנית והמוסרית הנדרשת בימים אלו. אימוץ הלב ואטימות הלב כלפי עצמנו, זולתנו, וכלפי הטבע הם שורש החטא הגדול המעכב את האדם – והעולם מלהשתנות. אם נרחיב את ליבנו ולא נאמץ אותו, נוכל גם לדאוג שידינו לא תהיינה קפוצות, ונדע להבין ונוכל להרגיש את כוחה היהדות שאותה אני חי, לומד ומאמץ לליבי מניחה שכל אדם רוצה להשאיר עקבות בעולם; נוחות לא הייתה מעולם ערך יהודי, ואילו משמעות כן; משמעות, להבדיל מנוחות, יסודה במערכות יחסים, בנתינה, בחסד ובשותפות בתהליכי שינוי חברתי של הנתינה. אם נעשה כך, ייתכן שנוכל להגיע בסוף הווידוי להפיכת "תימהון לבב" – מאוטם הלב לרגישות ולאהבה. שאר מעשינו, הישגינו, כישלונותינו ואתגרינו יהיו בתווך, ויתרחשו במציאות החיים שבין פתיחות הלב לרגישות הלב. היהדות שאותה אני חי, לומד ומאמץ לליבי מניחה שכל אדם רוצה להשאיר עקבות בעולם. כל אדם רוצה לתת,

אך נוחות לא הייתה מעולם ערך יהודי, ואילו משמעות כן. משמעות, להבדיל מנוחות, יסודה במערכות יחסים, בנתינה, בחסד ובשותפות בתהליכי שינוי חברתי. הווידוי מציע את נקודת ההתחלה לשינוי ולהענקת משמעות: פתיחת הלב, המאפשרת לאדם ללכת אחרי לבבו לעבר נתינה גדולה ועשייה חברתית משמעותית. בתמורה לכך נקבל בחזרה מהעולם את הזכות להיות רגישים, הרואים את הקולות הרבים של אלוהים ושל האדם מסביבנו. שמעון פרס אמר: "אל לנו לשנות את המפה – עלינו למפות את השינוי". השינוי מתחיל בתוכנו, בלבבנו, בפתיחת הלב ובהרחבתו. משם שערי שמיים הם הגבול.

שנה טובה

39