סיפור חיים - סיפורה של רחל סגל

אחרי עשרה חודשים בעין השופט הודיעו שמעבירים אותנו להכשרה בקיבוץ להבות

, שבכרכור ליד קיבוץ עין שמר . לא עוד לימודים , אלא השלמת מעמדנו כחברי קיבוץ , הכנה

- קיבוץ התיישבות .

גרעין ל ל

תחיל ה עבדתי במחסן הבגדים ולאחר מכן העבירו אותי אל המטבח . מאוחר יותר אף שלחו

אותי לקורס מנהלות מטבח . התאקלמתי יפה בקיבוץ ורכשתי לי מעמד ."

-ב 1149 הגיעו ארצה קבוצות של יוצאי צבא פולין . לקיבוץ עין שמר הסמוך הגיעה קבוצת

השניים

. שנים

19

יה מבוגר ממנ -ב ה

חיילים יהודים , וכך הכ ירה רחל את מייטק שה , סגל

ויתגורר

משיך לחיות בקיבוץ ולנהל את המטבח , והוא יתגייס לנוטרוּ ת

ת רחלש וטי החל

תקופה זו היתה מבחינתי גם תקופת התפכחות

במשך השבוע במחנה הנוטרים בצריפין . "

מהאידיאלים של הקיבוץ ."

1146 . המלחמה הסתיימה , ניצולי השואה החלו להגיע ארצ , ה רחל שמעה שאחו

תה

נפגשה עם אחיה מנחם והם חזרו לפולי ן ומשם לגרמניה , לקיבוצים של תנועות

שפרינצה

". הנוער אני הודעתי על עזיבתי את הקיבוץ אבל המשכתי לשמור על קשר חם עם החברים .

ה מקום נוח מבחינת מיקומו של מחנה הנוטרים בצריפין .

חדר בדירה בחולון תשהי ,

נו שכר

כ עבודה עוזרת לטבחית במטבח העובדים של בית החרושת לודז ' יה בחולון . בהמשך

מצאתי

העבירו אותי לעבוד באגף התפירה של המפעל .

השתלמתי בקורס ים שונים

. בנותה שם נולדו

אחר כך עברנו לשיכון עולים חדשים בחולון .

. ביטוח בהמשך עבדתי שנים רבות כנציג ה רפואית

ב מכון לפריון עבודה , ואפילו למדתי

( תועמלנית ) של כל מיני חברות .

לילה אחד העירו אותנו קולות זיקוקים , שירה ומוסיקה מהרחוב . מדינת ישראל קמה ! אבל

למחרת פרצה מלחמה . אנשים חפרו שוחות ברחובות , האנגלים עמדו לעזוב את הארץ ,

אני זוכרת את התקופה הק שה של ימי

'. ההגנה

פיטרו את הנוטרים ומייטק הצטרף לארגון '

המלחמה מלאי החרדות וגם מצבנו הכלכלי היה קשה .

, רינצה שהשתייכה

הסתיימה . אחי הבכור מנחם הגיע ארצה ואחריו גם אחותי שפ

מה המלח

לקבוצת פרטיזנים וכך שרדה את המלחמה .

1184 .

מייטק נפטר ב -

. ברתי

לא הולכת לישון בלי לחשוב על כל מה שע

אני אבל

הקמתי משפחה שמחה לתפארת ,

זה רודף אותי וכנראה ירדוף אותי כל חיי . עם כל אהבת החיים שבי ואהבת האנשים

והמולדת , התמונה שתלווה אותי כל חיי היא זו שבה אני עומדת בחדר הקטן מול הורי

19