מכון חרוב - ילדים להורים בסכסוך גירושין

ילדים להורים בסכסוך גירושין השינויים החברתיים, המחקר והשינוי במדיניות ובטיפול

Shutterstock

1 סימונה שטיינמץ

"...שלא אהיה עם הילד כל הזמן ולא אוכל לנשקו לילה טוב, לספר לו סיפור לפני השינה או ללוות אותו ביום הראשון בבית הספר". כמו כן, הצורך להתחלק בהורות עם ההורה השני מעורר לא אחת תגובות קשות ומביא למאבקי כוח על המשמורת ועל הסדרי הראייה. בעבר חלוקת התפקידים ההוריים הייתה ברורה, והיא נשמרה גם לאחר הגירושין, אולם כיום חלוקה זו משתנה ממשפחה למשפחה. הסדרי ההורות שהיו מקובלים בזמן הנישואין מותרים לשינוי ולעיתים אף מחויבים לכך; אישה שעבדה פחות בזמן שהייתה נשואה רוצה או חייבת לעבוד יותר ולשהות פחות זמן עם ילדיה, ואילו האב, שבזמן נישואיו שהה רוב הזמן מחוץ לבית, יבלה לאחר גירושיו זמן רב יותר עם ילדיו. השינוי בחלוקת התפקידים הביא עימו צורך בהגדרה מדויקת יותר שלה, במעורבות משפטית רבה יותר ובדרישות רבות יותר לאבחון מקצועי שיאפשר להכריע בדבר טובתו של הקטין. אי הבהירות בקשר לטובת הקטינים במשפחות גרושות מביאה ), כגון התמשכות הדיון 1994 , לידי תוצאות לא רצויות (שרון המשפטי ובעקבותיה התמשכות משבר הגירושים והחרפתו, ואף חשיפת קטינים למספר רב של מאבחנים ואיבוד האמון שלהם בעולם המבוגרים.

בעשורים האחרונים ניכרת מגמה של גידול במספר הזוגות המתגרשים בישראל, וכך גם במדינות מפותחות אחרות בעולם. , ובמדינות האיחוד 27%-26% שיעור הגירושין בארץ הוא .35% – האירופי מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בין השנים במספר הזוגות שהתגרשו, 35%- חל גידול של כ 2015-2000 .14,487- הגיע מספרם ל 2015 ובשנת הורים מתגרשים משפחות בהליך גירושין חוות אובדן קשה של שלמות המשפחה ומתקשות לקבל את המרחק שנוצר בעקבותיו בין ההורה לילד:

סימונה שטיינמץ הייתה עובדת סוציאלית ראשית לעניין סדרי דין. 1

נקודת מפגש I 38

ילדים להורים בסכסוך גירושין

ממשמורת יחידנית וטובת הקטין למשמורת משותפת ואחריות הורית עצם הסיטואציה – שבה "בוחרים" עבור הילד שהוריו בהליכי גירושין מי מהם ישמש משמורן ומי מהם יהיה בעל זכויות ביקור – מציבה את הקטין בעמדה לא רצויה, של אחריות .)1994 , ובחירה, ברמות שונות של כשירות ונטל (שרון בעבר טענו חוקרים ותאורטיקנים לחשיבות "ההורה הפסיכולוגי" אשר בדאגתו לצורכי הילד מפתח עם הילד יחסים פסיכולוגיים הדדיים, ולכן הציעו לתת משמורת להורה אחד, Goldstein,(. 2 שלו הבקרה הבלעדית על הסדרי הראייה )Freud & Solnit, 1973 ואולם בשנות האלפיים החלה מגמה של ערעור על חזקת הגיל הרך; גורמים שונים החלו להעלות טענות שהיא אינה מאפשרת שיקול מאוזן בהכרעות משמורת, שהיא פוגעת בזכויות ההוריות ושאינה מתחשבת בטובת הקטין. זאת ועוד – שלילת משמורתו של האב נעשית על-פי נורמה פסיכו-היסטורית מקובלת שאינה יוצרת אצל הגבר סטיגמה בלתי תפקודית, אולם שלילת משמורת האם עלולה להיחוות כסטיגמטית בשל ציפיות החברה ממנה. באורח פרדוקסלי, כאשר האם אינה 3 מקבלת משמורת אלא האב מקבלה, תהליך המאבק האדוורסרי להוכחת אי מסוגלותה ההורית מגביר עוד יותר את תחושת .)1994 , הסטיגמה והסטייה שלה (שרון ) מציגים את Bjarnason et al., 2012( ביארנסון ועמיתיו חברות במדינות 36- ממצאי מחקרם על משמורת שנעשה ב מערביות. מממצאים אלו עולה כי ילדים במשמורת משותפת הסתגלו טוב יותר מילדים במשמורת יחידנית, והסתגלותם לא הייתה שונה מהסתגלות במשפחות שלמות. ההשוואה הייתה בפרמטרים של יחסים בין בני המשפחה, דימוי עצמי, הסתגלות רגשית והסתגלות התנהגותית. המצדדים במשמורת משותפת מדגישים את שמירת הרציפות, את הקשר של הילד עם שני ההורים ואת מערכת יחסי הגומלין ביניהם. המתנגדים טוענים שמשמורת משותפת מזיקה ליציבות ולשגרת חייו של הילד, והיא עלולה להוביל לנזק על- ידי חשיפת הילד לקונפליקטים בין הוריו.

וזו הגישה את המלצותיה 4 הובילו להקמתה של ועדת שניט, . בין היתר המליצה הוועדה לעבור משיח שמשתמש 2011 בשנת במושג "משמורת" לשיח שמשתמש במושג "אחריות הורית". למעשה, הוועדה טענה כי טובת הקטין דורשת לקבוע מושגים פרגמטיים בהתאמה לצרכיו וכי קביעת התוכנית ההורית העתידית תהיה על-פי הגדרת אחריותו של ההורה לקטין. המלצות הוועדה לא יושמו בחקיקה עד היום. השפעת הגירושין על קטינים ותחילת ההכרה בילדי גירושין כילדים בסיכון העלייה במספר מקרי הגירושין הביאה לשינוי ביחסה של החברה לנושא הגירושין והובילה גם לפיתוח ידע ומחקר העוסקים בהשפעות הגירושין על ילדים בכל תחומי חייהם. מחקרים מלמדים כי לשינויים הנובעים מגירושין, כגון מעבר דירה, שינוי אזור מגורים ומעבר לבית ספר חדש, יש השפעות משמעותיות. השלכותיהם על ילדים הן רב-ממדיות, והן נוגעות במישור הרגשי, הקוגניטיבי, ההתנהגותי והתפקודי. ילדים רבים מתמודדים עם תחושות אשם, עצב, בלבול, דחייה, כעס ותסכול שעלולות ללוות אותם שנים רבות. ), בספרה "בשם הילדים", 2011( לעומת זאת, אלדר-אבידן זיהתה אצל צעירים שהוריהם התגרשו כישורי חוסן והישרדות לצד פגיעוּת. גירושין הם שם כולל לאסופה של שינויים בחיי הילדים, ולכן המחקרים אינם מסוגלים לבודד שינויים אלה בתוך מכלול השינויים בחייהם, כגון החלפת מקום המגורים, מערכת חינוכית וחברתית חדשה, שינויים במצב הכלכלי, וכן במעורבות ההורים – שניהם או אחד מהם. עם זאת, המחקרים מצאו גורמים אחדים המגבירים את הקושי של ילדים להסתגל לגירושין. בתוכם אפשר למנות את רמת העימות בין ההורים לפני הגירושין, את התמשכותו ועוצמתו של העימות בין ההורים לאחר הגירושין, ואת התפקוד ההורי של כל הורה – בעיקר של ההורה המשמורן. ואלה הגורמים המסייעים בהתמודדות המתאפיינת בחוסן: קשר יציב וקבוע של הילד עם שני הוריו, שיתוף פעולה בין ההורים,

מחקרים אלו מחד גיסא והלחצים החברתיים מאידך גיסא

פרויד, למשל, טענה כי התפתחות תקינה של קטין מחייבת התקשרות עם דמות יציבה אחת. לטענתה, חשיפת קטין (בהליך גירושין) להתקשרות עם שתי 2 דמויות אינה מועילה והיא אף יכולה להזיק להתפתחותו. לתאוריה זו קמו כמה מתנגדים. הם התנגדו נמרצות לרעיון שההורה המשמורן יחליט על טיב הקשר ועל אופי הקשר עם ההורה השני. מחקרים הדגישו כי לא הקשר של הילד עם שני הורים פסיכולוגיים הוא שמזיק – בכך שהוא יוצר קונפליקט נאמנויות וטשטוש קביעות האובייקט – אלא טיב היחסים בין שני .)Amato, 2000; Amato & Keith, 1991( ההורים הפסיכולוגיים אדוורסרי משמעו "לעומתי", כלומר הצדדים מתעמתים ביניהם ואילו השופט יכול רק להכריע ביניהם בלי שיהיה לו חלק פעיל בוויכוח. השופט בשיטה 3 )due process(. " האדוורסרית מתעניין יותר בהבטחת "הליך נאות על-ידי שרת המשפטים ציפי לבני. המטרה הייתה להסדיר את האחריות ההורית על-פי אמנת 2005 ועדת שניט, בראשות פרופ' דן שניט, מונתה בשנת 4 האו"ם בדבר זכויות הילד, לבדוק ולהמליץ בכל הקשור להיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. היא התבקשה לבחון את אופן יישום הכללים , בנוגע למימוש ההורות, לקביעת המשמורת ולחלוקת זמני השהות בעת הגירושין. 1962 – הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב יהיו אצל אמם, אלא אם כן החליט 6 לחוק. סעיף זה קובע שילדים עד גיל 25 בעיקר התבקשה הוועדה לתת את המלצותיה בנושא "חזקת הגיל הרך" שבסעיף בית המשפט שיש סיבות מיוחדות לקבוע אחרת. כמו כן התבקשה הוועדה להציע דרכים לשכלול הכלים העומדים לרשות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי .2011 הדין הדתיים לשם קביעת טובת הילד בנוגע להסדרים אלה. הוועדה הגישה את המלצותיה בשנת

I נקודת מפגש 39

סימונה שטיינמץ

המציאות המעוותת של ההורה המאשים. במצבים קיצוניים יש סיכון לפגיעה שנובעת מסינדרום מינכהאוזן. פגיעות מסוג זה הביאו את שירותי הרווחה להתערבות שמשלבת טיפול וחוק. במובן זה זיהוי מצב שבו יש האשמות שווא ופגיעה בקטין יוביל לשינוי משמורת, למעורבות "לאור החוק" או אף להתערבות באמצעות הוצאה להשמה חוץ- ביתית. הוא מצב שבו קטין מסרב לקיים ניכור הורי וסירוב לקשר קשר עם הורה – בלי שהייתה פגיעה ממשית בקטין על-ידי אותו הורה. ילדים הסובלים מתופעת הניכור ההורי על-פי אבחנה הם קטינים המתנכרים לאחד מהוריהם כאשר אין לכך צידוק, על רקע של גירושים בין ההורים – בשל צורך רגשי להיות נאמנים להורה אחד בלבד. פגיעות אלו מאובחנות היום טוב יותר מבעבר, ואף הוגדרו פרמטרים לזיהוין. המענה של מאפשר את הקשר הישיר בין הילד להורה שאינו 5 מרכזי הקשר משמורן, בתנאי הגנה ופיקוח על-פי הצורך. שינויים במדיניות ובהתערבות עובד סוציאלי לסדרי דין במקרים של משפחות הנקלעות למשבר זוגי (פרידה וגירושין) על-פי צו של ערכאה שיפוטית, 6 יפעל עובד סוציאלי לסדרי דין ותפקידו יהיה להגיש תסקיר – חוות דעת לערכאה השיפוטית. עו"ס לסדרי דין העוסק בפעולות אבחון להכנת תסקיר, על כל שלביו, מבצע זאת במסגרת התערבות טיפולית. לצורך זה הוא מברר את הנתונים, אוסף מידע ומתשאל את ההורים, ילדים ואחרים. נהגו העו"סים לעניין סדרי דין לשקף בחוות 2012 עד שנת דעתם לפני הערכאות המשפטיות את המערכת המשפחתית, את עברה ואת האינטראקציה המאפיינת אותה, ועל בסיסה , ומתוך תשומת 2017 החל משנת להגיש המלצות עתידיות. לב לשינוי בזכויות הילד ולצורך להעמידו במרכז, חוות הדעת של העו"ס לעניין סדרי דין השתנתה. כיום מתרכזת חוות הדעת בבדיקה ובהצגת צרכיו של הקטין, ואילו ההמלצות לערכאה השיפוטית מתבססות על התמקדות בצרכים אלו, מתוך בחירת חלופות אפשריות וניתוחן לפי . 7 קריטריון של סיכון מול מיצוי חיים מיטיבים לקטין החלופות הן כלי טיפולי לשינוי המצב ולשיפורו. לנוכח האבחנה הרואה בילדי גירושין ילדים בסיכון, שכן הם חיים בטווח שבין הפוטנציאל להיפגעות לפגיעה ממשית, התגבשה ההבנה כי לשם קבלת טיפול בילדים החיים במערכת

Shutterstock

מצב כלכלי יציב ומערכות תמיכה משפחתיות וחברתיות.

גישות מרכזיות שרווחו עד שנות האלפיים התרכזו בגורמים משפחתיים, כגון חסך הורי, מצב כלכלי וקונפליקט הורי, ובבחינת נוכחותן של בעיות אלו או היעדרן, אולם היום המוקד הוא הקטין, זכויות הילד והגדרת רווחתו. פרופ' בן אריה, למשל, מדבר על מדדים המתמקדים באופן שהילד תופס את רווחתו האישית, באמצעות אבחון מדדים על-פי תחומים בחייו: משפחה, קשרים עם כל הורה או עם המשפחה המורחבת, .)Ben-Arieh, 2010( עם חברים ועם הסביבה החברתית ההשפעות על קטינים במשפחות בקונפליקט גבוה והפגיעה בקטינים השימוש בילדים בתוך העימות במשפחות בקונפליקט גבוה שכיח. שימוש זה בא לידי ביטוי בהסתה, בהאשמות שווא על פגיעות פיזיות ומיניות ובחטיפת ילדים על-ידי הורה אחד או על-ידי שני ההורים. ) מראות שההאשמה עצמה, גם 2007 , הרמל וצור (הרמל וצור האשמת אם היא כוזבת, גורמת לנזק נפשי קשה אצל הילד. מחייבת השתלת חוויות של פגיעה בזיכרונו של הקטין או שווא לפחות מחייבת את הקטין לדווח על חוויית היפגעות, ומבחינת הקטין עצם הפעולה נתפסת כחוויה פוגענית. כדי להתמודד עם דרישת אחד ההורים מהילד להאשים את ההורה השני, רוב הקטינים נוטים להאמין כי הם קורבן לפגיעה פיזית ומינית. יכולתם לשאת רגשית האשמה מסולפת וכה קשה כלפי הורה היא משימה בלתי אפשרית. כך נוצר מצב שהקטין גדל בתוך חוויה של פגיעה על-ידי הורה אף שפגיעה כזאת לא התרחשה. מלמד כי לילד נגרמים עוד האשמות שווא מיניות הטיפול ב נזקים. הפיכת הנושא המיני למרכזי בחייו פוגעת פגיעה של ממש בזהות העצמית של הילד, מפתחת רגישות לתחושת אחריות לבריאותו הנפשית של ההורה המאשים וגורמת לאימוץ

מרכזי קשר הורים-ילדים הם מסגרות אזוריות מוגנות, תומכות ומקצועיות, למפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע של 5 פירוד, גירושין או אלימות וסיכון (מתוך אתר משרד הרווחה). עובדים סוציאליים (להלן עו"ס) לסדרי דין הם עובדים סוציאליים העובדים ברשויות המקומיות אשר קיבלו הכשרה מיוחדת וקיבלו מינוי לתפקיד 6 הסטטוטורי משר הרווחה. אלו קריטריונים אחידים שפותחו באמצעות מכון חרוב, מכון רום ומשרד הרווחה. 7

נקודת מפגש I 40

ילדים להורים בסכסוך גירושין

קונפליקטואלית בעצימות גבוהה נדרשת מעורבות של חוק הנוער, בין באמצעות טיפול לאור החוק ובין באמצעות הוצאת הקטינים מרשות הוריהם לזמן קצוב ולעיתים אף קבוע. לצורך כך הוגדרו נוהלי עבודה המסדירים את ממשקי העבודה בין החוקים השונים – חוק הסעד (סדרי דין) וחוק הנוער. לסיכום השינויים החברתיים, העלייה ברווחה הכלכלית ופעילותן של תנועות לזכויות הפרט (נשים, גברים וילדים) הביאו עימם שינויים מהותיים הן בהמשגה והן במאפיינים של משקי הבית. השינוי בהמשגה הוביל לידי שינוי – משימוש במושג "הסדרי ראייה" לשימוש במושג "חלוקת זמני שהות", וההגדרה המשפטיתשל"משפחותחד-הוריות"שונתהלהגדרההמשפטית "משפחה שבראשה הורה עצמאי". השינויים החברתיים הביאו עימם גם שינוי בחלוקת התפקיד הזוגי וההורי. בעבר חלוקת התפקידים ההוריים הייתה ברורה, והיא נשמרה גם לאחר הגירושין, אולם חלוקה זו משתנה היום ממשפחה למשפחה. הסדרי ההורות שהיו מקובלים בזמן הנישואין מותרים לשינוי ולעיתים אף מחויבים לו. ילדים נולדים היום גם לזוגות לא נשואים או במסגרות של הסדרי הורות. שיח הזכויות האישי וכן העמדה של מדינת ישראל בחתימתה על האמנה לזכויות הילד חייבו את הערכאות המשפטיות ואת גורמי האבחון והטיפול לשנות את המבט – מהתמקדות בזוג שמתגרש או נתון בסכסוך זוגי להתמקדות בקטין. באופן פרדוקסלי הדבר הוביל לעלייה במעורבות המשפטית ולדרישות רבות יותר לאבחון מקצועי כדי להכריע בטובתו של הקטין. כמו כן בכלי האבחון חלו שינויים ובוצע תהליך של הטמעתו בקרב כלל העו"סים לסדרי דין המתבקשים להגיש  . תסקירים על ילדי גירושין בשנה 14,000- יותר מ ). בשם הילדים. תל אביב: עם עובד. 2011( ' אלדר-אבידן, ד ). ילדים כקורבנות בתהליכי פירוד וגירושין. בתוך 2007( ' הרמל, י' וצור, ר ד' הורוביץ, י' בן-יהודה ומ' חובב (עורכים), התעללות והזנחה של ילדים בישראל. ירושלים: אשלים. .2016 ). השנתון הסטטיסטי לישראל 2017( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ). שיקולים מנחים בסוגיות משמורת והסדרי ראייה. בתוך 1994( ' שרון, ד .)56-21 ' (עמ 2008 , אוגדן לפקידי הסעד לסדרי דין Amato, P. R. (2000). The consequences of divorce for adults and children. Jurnal of Marriage and the Family, 62, 1269-1287. Amato, P. R., & Jacob, C. (2008). Parental divorce, marital conflict, and children's behavior problems: A comparison of adopted and biological children. Social Forces, 86, 1139-1161. מקורות

Amato, P. R., & Keith, B. (1991). Parental divorce and the well- being of children: A meta-analysis. Psychological Bulletin, 110, 26-46. Ben-Arieh, A. (2010). Developing indicators for child well-being in a changing context. In C. McAuly & W. Rose (Eds.), Child well-being: Understanding children's lives. Jessica Kingsley: London & Philadelphia. Bjarnason, T., Bendtsen, P., Arnarsson, A. M., Borup, I., Iannotti, R. J., Haapasalo, I., & Niclasen, B. (2012). Life satisfaction among children in different family structures: A compare study of 36 western societies. Children & Society, 26, 51-62. Goldstein, J., Freud, A., & Solnit, A. (1973). Beyond the best interest of the child. New York: The Free Press. Wallerstein, J., & Kelly, J. (1982). Surviving the breakup: How children and parents cope with divorce. International Journal of Sociology of the Family, 12(1), 139-141.

I נקודת מפגש 41