כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ינואר 2018 - גיליון 247

90 נערה בת

לאה קליין מאת: 

איש", אומרת לי חניה שמיר, יקירת העיר רעננה, שזה 33 "מבת יחידה להוריי הפכנו למשפחה המונה שנה. אנחנו יושבות בסלון ביתה החמים והגדוש יצירות מעשה ידיה. נראה שהזמן אינו 90 עתה מלאו לה נותן בה את אותותיו והשנים מדלגות עליה.

שבחלקה בנוי ביתנו ובשאר עצי פרי, לול, רפת גדולה ואפרוחים. העלייהמרחוב עקיבאאל הבית הייתה בעצם שדרת גפנים לכל אורך מעלה הגבעה. על הגבעה הייתה 'טרי-אנגלוציה', דהיינו נקודההמסמלתגובהשלמקום בסביבתו. זהו חרוטמברזל יצוק שמתחתיו צלחת מברזל ועליה מטר מעל פני הים'. הכלי הזה היה תקוע 70' : היה חרוט באנגלית ומבוטן באדמה בנקודה המדודה." גן הילדים ובית הספר היה גן הילדים באולם 'בית-העם', כיום העירייה. 30- "בשנות ה ב"בית העם" היו גם בית-הכנסת, בית-הספר, מזכירות הוועד, המרפאה והמקום לפעילות התרבותית-חברתית. צריפנו היה מ' משם. סיפרו לי שבאחדהימיםברחתי מהבית, 300- ממוקםכ הגעתי ל'בית העם' וביקשתי להיכנס לגן. הגננת סירבה. ליד הגן הייתה ברזייה שלידה היה זרוקים שברי בקבוק זכוכית. הרמתי חתיכת זכוכית ונפצעתי. הצרחות הגיעו לאוזניים הנכונות. הגננת והאחות הגיעו במהרה וחבשו את פצעיי, אבל המשכתי לבכות עד שמלכה הגננת נכנעה והכניסה אותי לגן". מה הזיכרון הראשון שלך? "הייתי כבת שנתיים על הידיים של אימא שלי. ראיתי והצבעתי על צפלין אובאלי כסוף וגדול שעבר בשמי ברעננה". כסף בלי חור נותנים לקק"ל "עד סוף ימיה של אימי הייתה מונחת בבית קערת זכוכית ובה מטבעות כסף של המשפחה. בכיתה א' הייתי לוקחת מהקערה מטבעאו שניים ומשלשלתלקופסאהכחולהשלקק"ל. יוםאחד הבאתי ארבעה מטבעות בלי חור. המורה תמהה מאין יש לי כל כך הרבה כסף. התברר שהבאתי שילינגים במקום מילים בסכום שהיה כמחצית משכורתו החודשית של אבי. דקות אחר כך פתח אבי החיוור את דלת הכיתה וסיפר למורה את מה שקרה. היה צריך לקרוא לברטוב שיפתח את הקופסא". בת יחידה "מאחר שהייתי בת יחידה דאגו לי הוריי לחברה וקנו לי עז לבנה עם כוכב על המצח. נוגה העז ליוותה אותי מדי יום לבית-הספר עד שהגעתי לתיכון. הייתה לי גם יונה שליוותה אותי והיא נחנקה בין שקי התערובת."

מה הטיפשלך למראה כזה? "אני חושבת חיובי", היא אומרת, "הילדים שלי תמיד צוחקים: 'את תיכף תמצאי גם לזה הצדקה'. חוץ מזה הסוד הגלוי הגדול הוא הפיזיותרפיסטית יהודית רוה. אצלה אני מתעמלת יותר מ- שנה וממשיכה להתאמן גם יום יום בביתי". 30 ניהלת את בית הספר העממי, הקמת את ארכיון רעננה. את ממש היסטוריה מהלכת של עירנו. בואי נשמע על תקופות חייך מהילדות ועד היום. ראשית החיים ברעננה "נולדתי בתל-אביב להוריי, חיה ומרדכי מולצ'סקי. כשהייתי חודשים הגעתי עם אימי לרעננה וגרנו בצריף שאבא בנה 8 בת . בצריף היו ארבעה חדרים, אנחנו 1927 בהגיעו למושבה בשנת גרנו בחדר אחד ובשאר החדרים גרו פועלים שעבדו בפרדסים. מרפסת ארוכה ובה שולחן וספסלים שימשה כחדר אוכל לנו ולפועלים. אימא בישלה את ארוחותיהם. בית השימוש היה בחוץ במרחק רב ובמקלחת היו רק מים קרים". הבית ברחוב עקיבא "דודתו של אבי, מיסיז סקלאר, שהיה למשפחתה מפעל למכשירי הרדמה לבתי-חולים באמריקה הגיעה ארצה יום אחר באונייה "המלכה ויקטוריה", ומנמל חיפה במונית 'ספשל' לרעננה. היא ראתהאתמצבנו והציעה כסף. אבאסירב וביקששתקנה לו אדמה דונם ליד בצרה וגם שני 20 מחברת אחוזה א' ניו-יורק. כך נרכשו דונם ברחוב עקיבא. השטח ברחוב עקיבא היה ממוקם על גבעה

מעורבות פוליטית "אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ו', הפגנו, תושבי המושבה בכלל

א חיה ומרדכי 9 - חצר ההורים בעקיבא 1960 המורשתי, חניה ומושי שמיר וילדיהם צחי, עמוס ודליה

4

01/2018 - 247 רעננה

Made with FlippingBook Learn more on our blog