קשר עין ירחון ארגון המורים גליון 248
בזיכרוני? כנראה היה בו משהו נוסף, מעבר להיותו מורה מקצועי. משהו שעשה אותו למורה לדוגמה, מבחינתי, גם כעבור שנים רבות. איני יודע אם הדוגמאות שהבאתי משקפות את מכלול תכונותיו של המחנך שלי, אבל בהחלט זו טעימה ממשהו רחב הרבה יותר. ספקות מלווים אותי במעבר להוראה, לנוכח סיפורי מורים אשר נתקלו בקירות אטומים והרימו ידיים. אנשי חינוך, קרובי משפחה, המיואשים מהמצב ומזהירים ממערכת חינוך נוקשה ששמה לנגד עיניה מדדי הישגיות כקריטריון עיקרי להצלחה, תוך התעלמות מערכים. אותם ערכים המבחינים בין אדם לבין “להיות בן אדם".
המחנך שלי הותיר בי את רישומו, לא כי היה צעיר, מצחיק, ותרן, מחפף - אלא כי היה ההפך מכך: מורה מבוגר, “מהדור הישן", קפדן בשיעוריו, יסודי - אך בו בזמן אוהב אדם, מכבד, דואג, ענייני, מבחין בין עיקר לטפל, ורואה קדימה, הרבה קדימה. מורה שידע להגיע אל לבו של ילד, והילד הזה מכיר לו תודה. לא הייתי תלמיד קל. ההשוואה לאחי הגדול (גאון ביה"ס) רק החמירה את מצבי, ואז, באין הצטיינות בלימודים, פניתי לאפיק הבעייתי, השובב, הקורא תיגר על הלימודים, החוקים והמורים. אני מאחל לכל תלמיד ותלמידה שיהיה מחנך כזה בשלב כלשהו בחייהם, מחנך המתחשב בבעיות של כל תלמיד בלי להמעיט בערכם של מורים אחרים. מורים רבים היו לי בחיי, באוניברסיטה בתואר ראשון ושני, אבל לא הכרתי מורה כזה, לא לפניו ולא אחריו. מחנך שתמיד הקשיב לנו, בגובה העיניים ולא ממרומי גילו או השכלתו. הייתה לי זכות להיות תלמיד שלו, ללמוד ממנו ולראות את הדברים בעיקר גם מהצדדים החיוביים שלהם. שאלתי את עצמי, מדוע איני זוכר את שמו המלא, ואין לי תשובה. ייתכן כי בזמנו נהגנו כבוד במורים, שהרי לא קראנו להם בשם. לא בכדי איני יודע את שמם המלא של יתר המורים. חלק מהם - אפילו את שמם הפרטי איני זוכר. לא נותר בי שום משקע מהם, למרות שמן הסתם היו מורים טובים שלימדו בדרך מקצועית. אז למה דווקא המחנך הזה, שלימד אותי תלמוד, מקצוע שנמחק מתוכניות הלימוד כיום, חרות
סיימתי את לימודי התיכון בקושי רב,
קשר מאמר 36
התגייסתי ליחידה מובחרת בצה"ל, השתתפתי
בלחימה, נפצעתי, החלמתי.
כשפיקדתי על קורסים ניסיתי לנהוג כמותו, לימדתי לאור מה שלמדתי ממנו
Made with FlippingBook